החלטה בדבר עונשו של נדב גרינשפון לעניין שימוש במידע פנים

הנאשם, אבינדב גרינשפון, הודה בעובדות כתב האישום שהוגש נגדו בתיק זה, המגלמות ביצוע עבירה על פי סעיף 52 ג' לחוק ניירות ערך התשכ"ח-1968 (להלן: "החוק").

מעובדות כתב האישום, מהן יובא בתמצית, עולה כי הנאשם, שהינו בעל תואר בראיית חשבון ומנהל עסקים, שימש בתקופה הרלבנטית לכתב האישום, לאמור, בשלהי שנת 2004, כסמנכ"ל בחברת "ממורנד", שהינה חברת אחזקות פרטית, שמשקיעה בחברות שונות בענפי הנדל"ן והתקשורת.

באותה תקופה התנהל משא ומתן בין חברת "פוקס" בע"מ, שהינה חברה ציבורית, שנסחרת בבורסה לניירות ערך בת"א, לבין חברת "ממורנד", כשבמסגרת המשא ומתן דובר, בין השאר, על הקצאה לממורנד ממניות פוקס, וכן על מתן אופציה לרכישה נוספת של מניות פוקס, ע"י ממורנד.

ביום 24.11.2004, דיווחה חברת פוקס לראשונה, בדו"ח דיווח מיידי ראשון, לרשות ניירות ערך ולבורסה, בדבר משא ומתן המתנהל עם חברת ממורנד.  לאחר אותו דיווח מיידי, בין השאר, בדבר הקמת רשת חנויות תחת המותג "פוקס" ברוסיה ובמדינות חבר העמים, והיבטים נוספים במסגרת המשא ומתן, בוצעה הפסקת מסחר, ושער מניית פוקס, עלה בבורסה בימים 24-25.11.2004, בשיעור של כ- 10%.

המידע אודות המשא ומתן בין פוקס לממורנד, בדבר הקמת רשת חנויות ברוסיה וגם לגבי הקצאת מניות פוקס לממורנד, לרבות מתן אופציה לרכישה נוספת של מניות פוקס ע"י ממורנד, היה בגדר מידע פנים, כמשמעותו בחוק ניירות ערך. 

בחודש דצמבר 2004, חתמה חברת "פוקס" על מזכר הבנות עם "ממורנד", שתואם את מתווה העיסקה, כפי שדווח עליו בדיווח המיידי הראשון,  ובינואר 2005, חתמה על חוזה להקצאת מניות וכן אופציה לממורנד, על פי מזכר הבנות.

מעת הדיווח המיידי הראשון, ועד לחודש פברואר 2005, עלה שער מניית פוקס בבורסה, בכ- 50%.

מתברר כי הנאשם ניהל את המשא ומתן עם חברת פוקס, מטעמה של חברת ממורנד, ובתור שכזה היה איש פנים בחברת פוקס. במסגרת השתתפותו במהלך המשא ומתן עם חברת פוקס, נחשף הנאשם לפרטי מידע פנים, הנוגעים כאמור לעניין הקצאת מניות פוקס לממורנד, ומתן אופציה לרכישת נוספת של מניות פוקס ע"י ממורנד.

מתברר כי בימים הסמוכים לפרסום הדו"ח המיידי הראשון, התייעץ הנאשם עם אלון וגנר (להלן: "וגנר"), שעמו היה מיודד ואשר ניהל תיקי השקעות עבור הנאשם ובני משפחתו, לגבי העיסקה. במסגרת ההתייעצות מסר הנאשם לוגנר פרטים המוגדרים כמידע פנים לגבי מתווה העיסקה נשוא המשא ומתן. וגנר,  ביודעו כי מדובר בפרטי מידע פנים, נתן בימים 21-24.11.2004, הוראות לרכישה בבורסה, של מניות פוקס, בסכום של 772,000 ש"ח, מתוכם נרכשו בפועל מניות "פוקס", בסכום של 447,225 ש"ח.

הנאשם הודה בכך, כי בעשותו כן, מסר את מידע הפנים של חברת "פוקס" לוגנר, כאשר היה יסוד להניח שזה יעשה שימוש במידע.

לעניין העבירה נשוא האישום שבה הודה הנאשם, יש לציין שמדובר בעבירה מסוג פשע, שהעונש הקבוע בצידה, לגבי איש פנים, הוא 5 שנות מאסר. 

יצויין כי נסיבות ביצוע העבירה  הנ"ל יכולות להיות גם כאלו, בהם מידע פנים נמסר ע"י איש פנים, לאחר, וכל זאת שלא למטרות רווח לעצמו או לאחר.

כישלונו של הנאשם בפרשה זו, מתבטא בכך, שנועץ עם מקורבו, שהיה פעיל בשוק ההון, ולא הזהירו לגבי השימוש במידע פנים, ולא בדק עמו כי אינו מחזיק בנייר הערך בתיקיו, ולא שקל בקפידה את נושא ההתייעצות והסיכונים הכרוכים בכך לפגיעה בציבור המשקיעים. כתוצאה ממעשיו אלו, נטען, כי מקבל המידע השתמש במידע לביצוע עיסקאות, בהיקף של מאות אלפי שקלים, וגרף רווחים לכיסו.

מוסכם בין הצדדים, כי הנאשם היה חף מכל כוונת רווח, לו או לאחר, וכאמור מוטל היה עליו להקפיד בכללי ההתייעצות, כשלא נקט בצעדי זהירות כלשהם, ולכן חשף את עצמו לסיכון כי האחר, קרי וגנר, יעשה שימוש במידע, כפי שאכן עשה, עפ"י הנטען.

ב"כ המאשימה, עו"ד מודעי, הדגישה את היבט העניין הציבורי בפרשה זו, המתגלם בכך שהנאשם הודה במיוחס לו, כשהוא נכון לקבל על עצמו עונשים משמעותיים, בדמות קנס גבוה של 750,000 ש"ח, כאשר צויין כי יש בכך להעביר מסר חד משמעי, תקדימי, בעל חשיבות ציבורית רבה ביותר, בנוגע לאיסור הרחב של השימוש במידע פנים. על כן, עתרה המאשימה, כשלעתירה זו הצטרפו גם סנגוריו של הנאשם, עוה"ד אדרת ושמחוני,  שלא להרשיע את הנאשם בדינו, וכי ייגזר עליו קנס כספי משמעותי, בצירוף של"צ, הגם שלא הופק רווח אישי על ידיו. 

לצד היבטי החומרא הקיימים בביצוע עבירה מעין זו, הביאו מנגד ב"כ הצדדים היבטים שיש בהם כדי לאפשר, באורח יוצא דופן, לקבל במקרה שבפניי את עמדתם המשותפת, לאי הרשעת הנאשם בפרשה זו.

לעניין זה צויין כי הנאשם ביצע את המעשה בהיותו בתחילת דרכו העיסקית, לפני כ- 6 שנים, כאמור, כאשר ביצוע העבירה אינו משקף דפוס התנהגות חוזר. הנאשם גם הודה ונטל אחריות מלאה על מעשיו.

עוד צויין כי הרשעה בדין עלולה למנוע ממנו מלעסוק בעיסוקו המרכזי, ולשבש יכולתו להשתלב בתפקידים בכירים בכלל, ובשוק ההון בפרט.

כן הוצגו בפניי פסקי דין, בהם ראה לנכון ביהמ"ש לבטל את הרשעת הנאשם, נוכח אותה פגיעה קשה הצפויה מהרשעה, בעיסוקו (ראה ע"פ 70748/00 לבנת נ' מדינת ישראל, ות"פ 10083/00 מדינת ישראל נגד אהוד אמיר).