החלטה בבקשות לפירוק חברת "אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ

 המבקש, אברהם וולך, הגיש בקשת פירוק ובצידה בקשת פירוק זמני נגד חברת "אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ" (להלן: "החברה"). הבקשה הושתתה על טענת המבקש שלפיה הוא ביטל עסקה עם החברה ומשכך עליה להשיב לו את כספו. ביום 29.2.16 הושג הסדר בין הצדדים שלפיו העסקה תבוטל והתשלום יושב למבקש באופן מיידי ומבלי להמתין 75 ימי עסקים שהוא המועד שעל החברה להשיב את הכספים כקבוע ב"טופס הביטול" (להלן בהתאמה: "ההסדר" ו-"טופס הביטול"). משכך התבקש בית המשפט למחוק את בקשת הפירוק הזמני ואת בקשת הפירוק ולבטל את הדיון שנקבע ליום 1.3.16. בין לבין הוגשו בקשות הצטרפות על ידי מספר נושים של החברה (להלן: "המצטרפים"). הואיל ומשעה שמוגשות בקשות הצטרפות ובהינתן שבקשת פירוק היא הליך קולקטיבי אזי אין מקום למחיקת בקשת פירוק לבקשת מבקש הפירוק בלבד ובטרם תתקבל עמדת המצטרפים. בנסיבות אלה הדיון במעמד הצדדים התקיים כסדרו ובהחלטתי בבקשה מיום 2.3.16 דחיתי את בקשת הפירוק הזמני (להלן: "ההחלטה") ובקשת הפירוק עצמה נותרה. במסגרת ההחלטה קבעתי בין היתר שטוב תעשה החברה אם תמנע מלבצע פעולות שאינן במהלך העסקים הרגיל, כמו גם העדפת נושים ונוכח התקופה שבה היא מצויה וכאמור בשולי ההחלטה.

ביום 8.3.16 הגיש המבקש בקשה דחופה למתן הוראות שבה עתר להתיר לו לפרוע את השיק הבנקאי שהופקד בידיו הנאמנות של בא כוחו במעמד חתימת ההסדר. לחלופין עתר המבקש למנות מפרק זמני לחברה. ב"כ המבקש טען בבקשה שלאחר דחיית הבקשה לפירוק זמני ביקשה החברה הימנו להשיב לה את השיק לידיה. לטעמו של המבקש הוא זכאי לפרוע את השיק בהתאם להסדר. מוסיף וטוען המבקש שככל שהחברה נקלעה למצב שלפיו התשלום לו יהווה העדפת נושים, משמע שהיא חדלת פירעון והדבר מקים בסיס למנוי מפרק זמני.

ב"כ החברה בתגובתו חולק על עמדת המבקש שכן לדידו מדובר במהלך נפסד והתחמקות מהסכמות שבין הצדדים. לעניין זה נטען שההסכמה שבין הצדדים הייתה שב"כ המבקש יעביר את השיק למבקש רק בכפוף לאישור הבקשה למחיקתה של בקשת הפירוק ושל הבקשה לפירוק הזמני ומאחר שבקשת הפירוק נותרה בעינה אין מקום להעביר את השיק למבקש. לעניין זה מפנה החברה להתכתבויות שבין ב"כ הצדדים המעגנת את הנטען על ידה. באשר לסעד החלופי נטען שהחברה מסוגלת להשיב את המגיע למבקש אך זאת תעשה בחלוף 75 יום מחתימתה על טופס הביטול וכקבוע בטופס הביטול. בהקשר זה נטען שהמועד האמור טרם חלף גם אם יובא בחשבון שמועד חתימת החברה על טופס הביטול הינו 25.1.16, קרי המועד שבו נחתם טופס הביטול על ידי המבקש.

המבקש סבור שאין במענה החברה כדי להוות מענה ענייני לנטען בבקשה ובמיוחד להיותה של החברה ברת פירעון. 

זה המקום לציין שהמצטרפים הגישו עתירה גם במסגרת בקשה זו. לעמדתם אין מקום להורות על פירוק זמני ותחת זאת יש ליתן צו הקפאת הליכים לחברה למשך 30 יום, כמות שעתרו במסגרת בקשות ההצטרפות לבקשת הפירוק והפירוק הזמני. לדידם על בית המשפט למנות משקיף שיפקח על התנהלותה, ילווה את פעילותה ויגיש דו"ח שיאפשר לנושי החברה לבחון את המשך דרכה. לבקשה צורפו מסמכים בקשר לעסקאות של המצטרפים עם החברה, לרבות שיק של החברה שניתן וחולל, נטען למכירות שנעשו לאחרונה על ידי בעלת השליטה שגם ערבה לחלק מנושי החברה.

עיינתי בבקשה ובתגובות.

אפנה להסכמות שבין הצדדים.

בבקשת המוסכמת למחיקה נאמר בין היתר:

            "...הוסכם בין הצדדים כי העסקה תבוטל וכי התשלום ששולם ע"י המבקש יושב לו           באופן מיידי,  ומבלי להמתין 75 ימי עסקים על פי "טופס הביטול"".

בהמשך נקבע:

            "בכפוף למחיקת הבקשות, הצדדים מוותרים בזאת על טענה ו/או תביעה ו/או דרישה          האחד כלפי משנהו, ובהתאם תימסר ההמחאה לידי המבקש לפירעון (אחרת בהעדר     אישור כאמור, ההמחאה תושב לחברה וכל צד ישמור על זכויותיו וטענותיו)".

                                                                                                (ההדגשה אינה במקור –א.א.)