אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בבקשה לעיון חוזר לעצור עד תום ההליכים קטין הנאשם בניסיון לרצח במהלך גל פיגועי טרור

החלטה בבקשה לעיון חוזר לעצור עד תום ההליכים קטין הנאשם בניסיון לרצח במהלך גל פיגועי טרור

תאריך פרסום : 24/04/2016 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט לנוער ירושלים
8307-11-15
21/04/2016
בפני השופט:
משה סובל

- נגד -
המבקש:
פלוני (קטין)
עו"ד יעקב קמר
המשיבה:
מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)
החלטה
 

 

  1. בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 15.12.15, בדבר מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בתפ"ח 8258-11-15.

הרקע לבקשה

  1. נגד המבקש וקרוב משפחתו (להלן: "פלוני", וביחד: "השניים") הוגש ביום 3.11.15 כתב אישום המייחס להם עבירה של ניסיון לרצח לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); ועבירה של החזקת סכין שלא כדין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין. עובדות כתב האישום פורטו בהחלטתי מיום 15.12.15, והקורא מוזמן לעיין שם.
  2. בהחלטתי הנ"ל קבעתי כי קיימות ראיות לכאורה נגד המבקש, וכי קיימות בעניינו עילת מעצר סטטוטורית ועילת מסוכנות. במסגרת בחינת חלופת מעצר, התנגדו הורי המבקש לשחרורו לחלופת מעצר מוסדית. במצב דברים זה, נוכח המסוכנות הגבוהה הנשקפת מן המבקש; על רקע המצב הביטחוני הקשה; ובשל התנגדות הוריו של המבקש להשמתו במעון נעול – הוריתי על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
  3. המבקש ערר על החלטה זו לבית המשפט העליון (בש"פ 8658/15 פלוני נ' מדינת ישראל (27.12.15); כבוד השופט ע' פוגלמן). בית המשפט העליון דחה את הערר בקבעו כי ישנה תשתית ראייתית לכאורית המקימה סיכוי סביר להרשעת המבקש בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום; כי המסוכנות הנשקפת ממנו ברורה; וכי כל עוד הוריו מתנגדים לחלופת מעצר מוסדית – אין מנוס מהותרתו במעצר עד תום ההליכים.
  4. משפט זוטא בעניינו של המבקש החל להישמע לפני מותב הדן בפשעים חמורים. ביום 4.4.16 הוגשה הבקשה דנא, וביום 11.4.16 התקיים דיון בבקשה. לטענת ב"כ המבקש, במהלך שמיעת משפטו חל כרסום ממשי בחומר הראיות מטעם התביעה: ראשית, רק לאחר תחילת משפט הזוטא נודע להגנה כי חסר חומר משמעותי הנוגע לשש השעות שחלפו מאז הובאו השניים לתחנת המשטרה ועד שחוקרי המשטרה החלו בגביית עדותם. שנית, ההודאות שחולצו מפי השניים אינן קבילות בשל אופי גבייתן, התנהגות החוקרים, שעות החקירה, תנאי החקירה, מניעת זכות ההיוועצות עם עורך-דין ומניעת נוכחות הורה בעת החקירה. לכרסום ראייתי ממשי זה מצטרפת העובדה שעד כה התקיימו בתיק העיקרי שתי ישיבות הוכחות בלבד, והישיבות הבאות צפויות להישמע רק בחודשים ספטמבר ואוקטובר שנה זו, נוכח העומס הרב המוטל על ההרכב הדן בתיק העיקרי. לפיכך נטען, כי עניינו של המבקש לא יסתיים בתום תשעת החודשים הקבועים בחוק והמבקש, קטין בן 16, צפוי לשהות בתנאי מעצר קשים עוד תקופה ממושכת. אשר על כן, עתר ב"כ המבקש להורות על שחרור המבקש למעצר בית תוך הפקדת ערובה.
  5. ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה. לטענתה, חומר הראיות אשר הובא לפני בית המשפט עתה הינו אותו חומר ראיות אשר הונח בפניו בשעתו. בית המשפט העליון אישר את החלטת המעצר מיום 15.11.15 וקבע כי אף לשיטתו קיימות ראיות לכאורה המקימות סיכוי סביר להרשעת המבקש בעבירת ניסיון לרצח. בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון אף נתנו דעתם לטענות ההגנה בדבר אי-קבילות הודאות המבקש וקבעו כי מקומן להתברר במסגרת התיק העיקרי. אשר לטענת ההגנה בדבר חסרים בנוגע לשש השעות הראשונות שחלפו עד שנגבו מהשניים הודעות, טענה ב"כ המשיבה כי המבקש (בניגוד לפלוני) לא תושאל על ידי אנשי שירות הביטחון הכללי במהלך אותן שש שעות. ב"כ המשיבה הוסיפה כי טענות הסניגור בדבר אלימות והתעללות שהופעלו כלפי המבקש בשעות אלה, נטענו בעלמא, מבלי שנמסר היכן לשיטת המבקש הופעלה האלימות: האם בדרך, בתא ההפרדה או במהלך החקירה. בהעדר פירוט מספיק אין בידי הפרקליטות לברר טענה זו.

דיון והכרעה

  1. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים; צפיתי בכל סרטוני החקירות אליהם הפנה ב"כ המבקש, ואף בקטעים נוספים רבים באותם סרטונים; ולאחר שעיינתי פעם נוספת בתמלילי החקירות ובהודאות של המבקש ושל פלוני – הגעתי למסקנה כי לא חל שינוי דרמטי המכרסם באופן משמעותי במסכת ראיות התביעה, וכפועל יוצא דין הבקשה לעיון חוזר להידחות. להלן יפורטו נימוקיי.
  2. כלל הוא, כי תנאי לקבלת בקשה לעיון חוזר בהחלטת מעצר עד תום ההליכים, שעילתה חולשת הראיות עקב התפתחות בהליך העיקרי, הוא התרחשותו של שינוי דרמטי בראיות התביעה. בהעדר כרסום מהותי ומשמעותי במסכת הראיות, בית המשפט אינו אמור להפוך את החלטת המעצר המקורית (בש"פ 6018/11 שויקי נ' מדינת ישראל, פסקה י' להחלטת כב' השופט א' רובינשטיין (30.8.11); בש"פ 2642/14 פילין נ' מדינת ישראל, פסקה 4 להחלטת כב' השופט נ' הנדל (11.5.14) (להלן: "עניין פילין")).

עמדה על כך כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן בבש"פ 4794/95 שאבי ואח' נ' מדינת ישראל  (בפסקה 6 להחלטה) (6.8.95):

"על מנת שתקום עילה לשחרור ממעצר במהלך משפט לאחר שנמצא בשלב קודם שקיימות הוכחות לכאורה להרשעת הנאשם, יש להצביע על שינוי דרמאטי במערכת ראיות התביעה, ועל כרסום מהותי ומשמעותי בה. צריך להיות בשנוי שחל, כדי להפוך את הקערה על פיה, עד כדי הטיית הכף לזכות הנאשם באופן שהסיכויים לזכוייו עולים על הסיכויים להרשעתו. מהפך זה צריך להסתבר מניה וביה מתוך העדויות. אין בית משפט זה, בדונו בערר, בודק את העדויות אחת לאחת, שוקל את הסתירות בדברי העדים לעומת דבריהם הם בחקירה המשטרתית או לעומת דבריהם של עדים אחרים. אין זה מתפקידו לבדוק את מהימנותם של העדים, דבר שממילא לא ניתן לעשותו בהליך זה. כל אלה ייעשו בבוא העת על ידי השופט השומע ורואה את העדים ומתרשם מהם. כל עוד אין בחומר הראיות על פניו כדי להפוך את גירסת התביעה או כדי לכרסם בה כרסום עמוק, אין מקום להורות על שחרור הנאשמים ממעצר" (ראו גם: בש"פ 6851/07 פאדל נ' מדינת ישראל, פסקה 6 להחלטת כב' השופטת ע' ארבל (28.8.07); בש"פ 2159/03 חזיזה נ' מדינת ישראל, פסקה 7 להחלטת כב' השופט א' פרוקצ'יה (25.3.03)).

בבש"פ 6838/07 דחלה נ' מדינת ישראל (15.8.07) קבעה כב' השופטת ע' ארבל (בפסקה 7 להחלטתה) כי משמעות הדרישה ל"שינוי דרמטי" ול"הפיכת הקערה על פיה" אינה כי נשמט מניה וביה הבסיס הראייתי הלכאורי לאישום, אלא כי חל שינוי מהותי ומשמעותי במסד הראיות הלכאורי.

בעניין פילין אף נקבע, כי שופט המעצרים אינו אמור לשוב ולבחון את החלטתו בכל שלב ושלב של המשפט, תוך עריכת מעין "הכרעת דין זוטא". במילים אחרות: משנקבע דבר קיומן של ראיות לכאורה, אין זה מן הראוי כי התמונה הראייתית תיבדק מחדש שלב שלב מבלי שתוצג התמונה המלאה (פסקה 4 להחלטה). 

יפים לכאן הדברים שנאמרו בבש"פ 8727/07 אבו סבית נ' מדינת ישראל (פסקה 5 להחלטת כב' השופטת א' חיות) (25.10.07):

"הלכה היא, כי בשלב הדיון במעצר עד תום ההליכים, אין בית המשפט נזקק ל'כירורגיה עדינה' של חומר הראיות המצוי בתיק... טענת נאשם לפיה ניתנה הודייתו שלא מרצונו החופשי ראוי לה כי תתברר בהליך העיקרי במשפט 'זוטא' ולא בהחלטה על מעצר עד תום ההליכים". 

אף שלכאורה ניתן היה לסיים את הדיון בנקודה זו, אדרש כעת בפירוט לכל אחת מטענות המבקש, בבחינת למעלה מן הצורך. השאלה בענייננו היא, האם יש בטענות המבקש כדי לכרסם בתשתית הראייתית שעמדה בפניי בשעתו, עת הוריתי על מעצרו עד לתום ההליכים?

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ