החלטה בבקשה לסילוק על הסף - סעד הצהרתי מוסווה

א. רקע עובדתי

1.             התובעת 1 הינה חברה פרטית העוסקת בייזום וניהול מרכזים מסחריים ומגורי יוקרה. ביום 14.1.07 רכשה התובעת 1, כנאמנת עבור התובעת 2, אשר הינה חברת בת של התובעת 1 (שתי התובעות יקראו להלן ולשם הקיצור: התובעות), מחצית מהזכויות במגרש 350 בחלקה 28 בגוש 8006 (להלן: הנכס) מאת הנתבעת 3 על מנת להקים במשותף מרכז מסחרי במגרש. ביום 28.2.07 נרשמה הערת אזהרה לטובת התובעת 1 בלשכת רישום המקרקעין בנתניה בגין רכישת הזכויות. לצורך קידום הפרוייקט פתחו התובעת 2 והנתבעת 3 חשבון משותף אצל הנתבע 1.

בין הנתבעים 5 ו-6, הם המבקשים בעניינינו (להלן: המבקשים), לבין הנתבעת 3 נחתם הסכם נאמנות אשר לפיו, על-פי טענת המבקשים, מחצית מהנכס נרכשה עבורם ועבור מר אבי אביב על-ידי הנתבעת 3 כנאמנת. ביום 1.3.07 אף נרשמה הערת אזהרה על הנכס בלשכת רישום המקרקעין לטובת המבקשים.

לטענת המבקשים התגלה סכסוך בינם לבין הנתבעת 3 בקשר לנכס ולהסכם הנאמנות הנ"ל ובגין סכסוך זה נדרשו הצדדים להליכים משפטיים אחדים המתבררים לפני הבורר, עו"ד שמואל זיסמן. ככל שהדברים מתייחסים לתובענה שלפני, טוענים המבקשים כי הינם זכאים לקבל מחצית מהתמורות אשר התקבלו בגין מכירת הנכס. המבקשים מתנגדים לחלוקת כספי הפיקדון המופקדים בידי כונס הנכסים, הנתבע 2, מטעמים שונים ובכלל זה גם עקב החשש שמא לא יהיה באפשרותם לממש את פסק הבוררות שיינתן על-ידי כב' הבורר, עו"ד זיסמן.

2.             על-פי הנטען בכתב התביעה, הנתבעת 3 התחייבה להעביר לתובעות את הזכויות שהן רכשו ממנה בנכס, על שם התובעת 1, כשזכויות אלה נקיות מכל זכות לטובת צד שלישי. התובעות טוענות בסעיף 21 של כתב התביעה כי הנתבעת 3 הפרה ועודנה מפרה בהפרות יסודיות את הסכם המכר ובכך גורמת לתובעות לנזקים והוצאות כבדים. התובעות אף טוענות כי מאחר והנתבעת 3 לא השקיעה את מחצית ההשקעות הנדרשות בעסקה המשותפת להן, היא הפרה בכך את הסכם המכר, וכן את התחייבויותיה של הנתבעת 3 כלפי הנתבע 1, וכתוצאה מהפרות אלה מונה כונס נכסים לנכס (ראו סעיפים 23, 24 לכתב התביעה).

על-פי הנטען בסעיף 25 לכתב התביעה, נודע לתובעות בחודש ספטמבר 2008 כי לבקשת הנתבע 1 מונה נתבע 2 ככונס נכסים למימוש הנכס, כאשר עובדת רכישת מחצית הנכס על-ידי התובעות, כמו גם רישום הערת האזהרה לטובתן, הושמטו מהבקשה למינוי כונס הנכסים.

בסעיף 31 לכתב התביעה טוענות התובעת כי הן פעלו בניסיון למנוע את מימוש הנכס בשל מחדלי הנתבעת 3 אל מול הנתבע 1 אולם הליכים שננקטו בעניין זה נמחקו או נדחו מסיבות שונות, שאינן רלוונטיות לבקשה שלפני.

על-פי הנטען בסעיף 32 לכתב התביעה, אישר כב' ראש ההוצל"פ בחיפה את מכירת הנכס לחברת הריבוע הכחול נדל"ן בע"מ (להלן: הריבוע הכחול) בהתאם להחלטתו מיום 12.9.08 ואישורה ביום 3.11.08 תוך שהוא קובע כי " זכויותיהם של בעלי הערות האזהרה ישמרו על-ידי עיכוב חלוקת הכספים שיתקבלו מהמכירה, מעבר לחוב המגיע לבנק הממשכן, עד אשר תתברר זכותם של בעלי הערות האזהרה" (ראו עמוד 7 לנספח לא' של כתב התביעה).

בסעיף 33 של כתב התביעה טוענות התובעות כי ביום 3.12.08 הגיש הנתבע 2 בקשה מחודשת לכב' ראש ההוצל"פ בחיפה למתן צו פורמלי לאישור מכר הנכס לחברת הריבוע הכחול, במסגרתה אף ציין כי מלוא התמורה בגין הנכס שולמה זה מכבר. על-פי הנטען בסעיף 34 של כתב התביעה, כב' ראש ההוצל"פ קבע כי יש מקום ליתן לבעלי הערות האזהרה זכות טיעון בטרם תימחקנה ודחה את ההחלטה בבקשת הנתבע 2 עד לחלוף המועד שהוקצה לקבלת תגובת בעלי הערות האזהרה.

בסעיף 35 של כתב התביעה מציינות התובעות כי ביום 19.3.09 התקבל פסק-דין לבית משפט זה (כב' השופט א' יעקב) בה"פ 486-10-08, במסגרתה עתרו התובעות לאפשר להן את השלמת רכישת מחצית הזכויות בנכס במחיר החוזה שנחתם בין התובעות לנתבעת 3. על-פי פסק דין זה נמחקה המרצת הפתיחה בהסכמה ותחתיה הוגשה התובענה הנוכחית, כאשר לטענת התובעות נעשה הדבר מבלי שיינתק הקשר בין החלטות כב' ראש ההוצל"פ בחיפה הקושרות את חלוקת הכספים בתיק ההוצל"פ לכל ההחלטות אשר ניתנו במסגרת המרצת הפתיחה, ובאופן שקשר זה ימשיך לחול גם במסגרת התובענה הנוכחית.

3.             אשר להליכים הנוספים שהוגשו על-ידי הצדדים בעקבות ההליכים המפורטים לעיל - אינני סבור כי עלי להידרש אליהם, שכן אין להם קשר ישיר לסוגיה נושא הבקשה שלפני.

4.             אני סבור כי חשוב במיוחד להזכיר את הסעדים הנתבעים בכתב התביעה:

התובעות טוענות כי הינן זכאיות לקבלת הסך של 12,500,000 ש"ח, המוחזק בידי הנתבע 2, המהווים את סכום הרווח הצפוי עם השלמת הפרוייקט, לולא הופר ההסכם בהפרות יסודיות על-ידי הנתבעת 3. לביסוס טיעונה זה צירפו התובעות דו"ח תוכנית עסקית כנספח לה' של כתב התביעה (סעיף 36 לכתב התביעה).

בנוסף לכך טוענות התובעות כי הינן זכאיות לקבלת מחצית התמורה ששולמה בגין מכירת זכויותיהן במגרש לריבוע הכחול, אשר מוחזקת בידי הנתבע 2, בצירוף השבת ההוצאות שנגרמו להן (סעיף 37 לכתב התביעה).

זאת ועוד: לטענת התובעות, התגבשה זכותה של התובעת 2 לקבלת מחצית התמורה ששולמה בגין מכירת הנכס בניכוי יתרת התמורה על-פי החוזה, בסך של 8,706,107 ש"ח, ובסך הכל 3,794,893 ש"ח בתוספת מע"מ (סעיף 38 לכתב התביעה).

בהמשך לכך טוענות התובעות כי התמורה ששולמה בפועל, בין אם לנתבעת 3 ו/או לצד ג' אחר, בגין הנכס, גבוהה מהתמורה אשר דווח עליה בגין מכירת הנכס בכ- 4,000,000 ש"ח. לפיכך, כמפורט בכתב התביעה, זכאית התובעת 2 לקבל סך נוסף של 2,000,000 ש"ח בתוספת השבת הוצאות ועלויות נוספות אשר נגרמו לתובעות לטענתן בגין תשלום ריבית, תשלומים לספקים וצדדים נוספים, תקורות והוצאות נוספות בסך של 1,780,396 ש"ח (סעיף 38.3 לכתב התביעה).

בהתבסס על כך טוענות התובעות כי יש להורות לנתבע 2 להעביר לידי התובעת 2 סך של 7,575,289 ש"ח בתוספת מע"מ וזאת באופן חלופי לסך של 12,500,000 ש"ח המפורט בסעיף 36 של כתב התביעה (סעיף 41 לכתב התביעה).

ב. מהות הבקשות

5.             מונחת לפני בקשת המבקשים לסילוק התביעה על הסף בגין אי תשלום אגרה. המבקשים עותרים למחיקת התובענה על יסוד הוראת תקנה 100(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) ובשל העובדה כי התובעות לא שילמו את האגרה המתחייבת בגין שווים של הסעדים הנתבעים בתובענה. לחילופין מבקשים המבקשים, על יסוד תקנה 2 לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007 (להלן: תקנות האגרות) כי בית המשפט לא יזקק לתובענה כל עוד התובעות לא תשלמנה את מלוא האגרה הנדרשת על-פי תקנות האגרות.