החלטה בבקשה לנוכחות פתולוג מטעם החשוד בנתיחת גופת בחור שנרצח

 בפני בקשה מאת הסנגוריה הציבורית, בשמו של החשוד מיכאל שכטר, המבקש למנות פתולוג מטעמו, אשר יהיה נוכח בנתיחת גופה שנמצאה לפני מס' שעות בעיר טבריה.

 לצורך שמירת צינעתו של המנוח לא אציין את שמו, והוא ייקרא אלמוני או המנוח בהחלטה זו.

  השתלשלות האירועים:

בשעות הצהריים נמצאה גופת אדם בעיר טבריה ועליה סימני אלימות.

המשטרה פנתה לבית המשפט בבקשה עפ"י חוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח - 1958 (להלן: "חוק חס"מ).

בית המשפט נעתר לבקשת המשטרה על שני חלקיה, ולעניינינו הורה על נתיחת הגופה.

מס' שעות לאחר מתן ההחלטה, התייצב נציג הסנגוריה הציבורית והגיש בקשה לאפשר לפתולוג מטעם הסנגוריה הציבורית, בשמו של החשוד, להיות נוכח בשעת הנתיחה. יודגש כי נציג הסנגוריה טרם נפגש עם החשוד המצוי בחקירה.

המסגרת הדיונית:

הסנגור המלומד התבקש ע"י בית המשפט להצביע על המסגרת הדיונית, אשר מכוחה הוא מגיש את הבקשה. הסנגור טען תחילה, כי הוא מגיש את הבקשה במסגרת חוק חס"מ, ולחילופין מכח עתירה לבית המשפט לעשות שימוש בסמכותו הטבועה.

חוק חקירת סיבות מוות, סעיף 19, קובע מי הם הצדדים לבקשה עפ"י חוק זה: היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, קצין משטרה, רופא או כל אדם מעוניין. "אדם מעוניין" מוגדר כבן זוגו של הנפטר, הוריו, הורי הוריו, צאצאיו, אחיו, ואחיותיו.

 עיון בחוק חס"מ מלמד כי החשוד אשר נעצר בחשד למעורבות במותו של המנוח, אין הוא צד הרשאי להגיש בקשות במסגרת חוק חס"מ.

 צודק ב"כ החשוד כי לבית המשפט סמכות טבועה לתת הנחיות ולהורות מקום שהדבר דרוש, במסגרת שבתו כשופט חוקר. לבית המשפט הסמכות לקבוע עפ"י סעיף 24 לחוק חס"מ, כי החקירה תעשה בפומבי או בדלתיים סגורות, או חלקה בפומבי וחלקה בדלתיים סגורות.

 לבית המשפט סמכות להורות על בדיקת גוויה כאמור בסעיף 26 לחוק חס"מ.

מהי זכותו של חשוד להיות נוכח בעת איסוף ראיות, או למנות נציג מטעמו, אשר יהיה נוכח בעת איסוף ראיות?

במס' חוקים נקבע כי קיימת לחשוד זכות להיות נוכח, או שנציג מטעמו יהיה נוכח, בעת איסוף הראיות שנערך. לדוגמא: בעת עריכת חיפוש, או בעת עריכת חיפוש במחשב או בחומר מחשב.

אין לחשוד זכות להימצא בזירת העבירה ולעקוב אחר פעולת המשטרה בעת איסוף הראיות. אין ספק כי הימצאות בזירת העבירה, יחד עם חוקרי המשטרה, יכולה לסייע רבות בהגנתו של החשוד בבוא היום. אולם החוק יצר איזונים ובשלב החקירה אין הוא מאפשר לחשוד, להיות מצוי בפרטי החקירה. זכותו של החשוד לדעת מה הם הראיות שנאספו מעוגנת בחוק מרגע שהוגש כנגדו כתב אישום. בשלב החקירה, החשוד וסנגורו מצויים בערפל ואין הם יכולים לדעת מה הם פרטי הראיות שנאספו ע"י המשטרה.

נתיחת גופת אדם נעשית אך ורק במקרים בהם יש צורך לבצע זאת, לצורך חקירת סיבות המוות. חוק חקירת סיבות מוות נועד כדי ליצור איזון ראוי בין הצורך לחקור את סיבות המוות לבין שמירה על כבודו וצינעתו של המת. צד ראוי נעדר מהדיון שבפני. ראוי היה כי יתייצבו לדיון בני משפחתו של המנוח, או מי מטעמם לצורך השמעת עמדתם. אין להתעלם משאלת הפגיעה בפרטיותו של המנוח ובכבוד המת. בית המשפט החליט אומנם על עריכת נתיחת הגופה לבקשת המשטרה, כאשר הנתיחה תבוצע במכון הלאומי לרפואה משפטית. מתן היתר לפתולוג מטעמו של החשוד להימצא אף הוא בזמן נתיחת הגופה מחייב שמיעת עמדתם של בני משפחתו של המנוח. בשל מצוקת הזמן לא ניתן היה לקבל את עמדתם, אולם על ביהמ"ש לתת דעתו להשלכות הנובעות מהבקשה שבפניו על רגשותיהם.

בחנתי את החלטת כב' השופט מרדכי ארגמן בחס"מ 8973-06-08. בחס"מ זה מדובר בבקשה שהוגשה ע"י חשוד שהוא גם בן משפחה. החלטת כב' השופט ארגמן כל כולה נסמכת ונסובה סביב הזכות של בני המשפחה לפקח על שנעשה בגופת בן משפחתם.

קיימת רגישות רבה בכל נושא הקשור לנתיחת גופות. בג"צ 9194/99, מדינת ישראל נ' כב' השופט אהוד רקם ואח' (לא פורסם), הותר לרופא פתולוג מטעם המשפחה להיות נוכח בנתיחת גופתו של המנוח. נדחתה בקשת באת כח המשפחה להיות נוכחת בנתיחה. המקרה שבפני שונה הוא בכך שאין מדובר בבן משפחה המבקש לשמור על כבודו של המת, כי אם בחשוד המבקש לפקח על פעולות החקירה הנעשות בעניינו. שמירה על זכותו של החשוד כי איסוף הראיות ייעשה ויתועד בדרך ראויה, ניתן להשיגה באמצעים אחרים אשר אין בהם משום פגיעה בכבודו של המת, כמו גם אין בהם משום חשש לשיבוש החקירה.