אמ"צ
בית משפט לעניני משפחה באר שבע
|
12-18
29/10/2018
|
בפני סגן הנשיאה:
אלון גביזון
|
- נגד - |
המבקשת:
פלונית עו"ד מיכל עדן
|
המשיבים:
1. היועמ"ש שבמשרד העבודה והרווחה 2. היועמ"ש על ידי פרקליטות מחוז דרום – אזרחי
|
החלטה |
- במסגרת הבקשה שבפני, עתרה המבקשת להתיר את פרסומו של פסק דיני מיום 19.7.18 אשר ניתן בתיק זה, באופן שהיתר הפרסום יכלול גם את פרטיהם המזהים של בני המשפחה- המבקשת, המנוחה XXX ז"ל ושני ילדיהן.
כן עתרה המבקשת ליתן צו המורה על הנפקת תמצית מרשם מורחבת למנוחה .
- לאחר שעיינתי באשר הוגש ביחס לבקשה להתיר את פרסום פסק הדין , לרבות עמדת ב"כ היועמ"ש אשר התנגדה לבקשה , סבורני כי דין הבקשה להתקבל.
- בקשת המבקשת להיתר הפרסום נשענת מבחינה משפטית על פסיקת ביהמ"ש העליון בע"א 10280/01 ירוס- חקק נ' היועמ"ש ( להלן : " הלכת ירוס-חקק " ) עת נקבע פה אחד כי חרף האיסור המפורש בחוק האימוץ על פרסום כל המעורבים בהליכי האימוץ, אין מקום למנוע באופן גורף פרסום של פרטי אמהות וילדיהן כאשר מדובר באימוץ בתוך משפחות לסביות ויש לבחון כל מקרה לגופו.
אוסיף כי אינני מקבל את פרשנותה הגורפת והרחבה של ב"כ המבקשת להלכת ירוס-חקק באופן שלדעתה חלה ההלכה על כל המשפחות הלסביות. לדדי, אין מדובר בקביעה גורפת של היתר פרסום בכל מקרה של אימוץ במשפחה לסבית, ויש לבחון כל מקרה לגופו . אין לשכוח כי דרך המלך שקבע המחוקק בדיונים המתקיימים בביהמ"ש לענייני משפחה ככלל , ותיקי אימוץ בפרט, הינה דלתיים סגורות .
וכדברי המשנה לנשיא דאז כבוד השופט מצא בפסק הדין לעיל:
"בערעורן השיגו המערערות גם על צדקת החלטותיהן של ערכאות קמא לאסור את פרסום פרטיהן ופרטי ילדיהן. דעתי היא, כי חלק זה של ערעורן ראוי להתקבל.
בית-המשפט לענייני משפחה קבע, כי פסק-דינו מותר לפרסום אך ללא ציון שמות המערערות וילדיהן, או פרט אחר העשוי להביא לזיהוים. בערעורן לפני בית-המשפט המחוזי ביקשו המערערות לבטל את איסור הפרסום, בטענה כי הן מבקשות להביא את עניינן לידיעת הציבור הרחב. שופטי הרוב פסקו לדחות בקשה זו. טעמם לכך היה, כי דחיית הערעור דוחה אף את הלגיטימציה של מסגרת החיים שהמערערות בחרו עבור הילדים, ומכאן שהפרסום עלול להביך את הילדים. כן קבעו, כי זכות הציבור לדעת את קורות פרשתן של המערערות תבוא על סיפוקה המלאה בפרסום פסק הדין ללא צין שמות המערערות וילדיהן. לשיטתי – השונה, לעניין זה, מגישת שופטי הרוב בבית המשפט המחוזי – באי קבלת בקשות האימוץ של המערערות אין משום נקיטת עמדה שלילית בדבר הלגיטימיות של אורח חייהן. כן נראה לי, כי לחששם של שופטי הרוב, שפרסום שמות המערערות וילדיהן עלול להביך את הילדים, אין בסיס איתן. המערערות אינן מסתירות את אופי המסגרת המשפחתית שבגדרה גדלים הילדים, וחזקה שגם בסביבתם החברתית של הילדים איך הדבר בחזקת סוד. ניכר היטב כי המערערות סבורות, כי פרסום שמותיהן ושמות הילדים עשוי לסייע להן ביצירת דעת קהל שתתמוך במאבקן האידיאולוגי.
כיוון שזה רצונן, אינני רואה סיבה משכנעת למנוע זאת מהן.
מסקנתי מכל האמור היא, כי דין הערעור על דחיית הבקשה לאימוץ להידחות, ואילו דין הערעור אל איסור פרסום שמות המערערות ושלושת ילדיהן להתקבל".
וכדברי הנשיא כבוד השופט ברק בפסק הדין לעיל:
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת