החלטה בבקשה לאישור ת"צ בנושא הצבת מתקני מים צוננים בשטח המימדיון ובהגשת קנקן מים במסעדה שבמקום

בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן - בקשת האישור) שעניינה בטענה, שהמשיבה (להלן – המשיבה או המימדיון), הפרה את החובה להציב מתקני מים צוננים בשטחה, במקום מרכזי ונראה לעין ואינה מגישה ללקוחות המסעדה קנקן מים צוננים, ללא תשלום. כל זאת, בניגוד להוראות סעיפים 2 ו-3 לחוק בנינים ציבוריים (מתקני שתייה למים צוננים), התשמ"ז-1986 (להלן – חוק מתקני שתיה).

המשיבה מפעילה פארק מים בגני יהושע ומציעה למבקרים מתקני מים, בריכות ומסעדה.

המבקש נוהג לבקר במימדיון עם בני משפחתו בחודשי הקיץ. במהלך ביקור בחודש אוגוסט 2015 התברר למבקש, שהמשיבה אינה מציבה מתקני שתייה למים צוננים, לרבות במסעדה המצויה במקום (להלן - המסעדה). בנוסף, המסעדה אינה מגישה מים צוננים ללקוחותיה. עוד נטען, שבכניסה למימדיון מצוי שלט האוסר על הכנסת בקבוקים.

תמצית טענות המבקש

המימדיון הוא פארק מים הכולל מתקנים, בריכות ומסעדה, במרחבים פתוחים הפרוסים על פני שטח של עשרות דונמים. בשטח הפארק אין מתקני מים צוננים. מדובר בפארק רחב ממדים הפועל בימי הקיץ החמים ומים מהווה מצרך בסיסי והכרחי לאלפי מבקרים הנוהגים לבקר בו מדי יום. המבקש שאל את אנשי הצוות היכן ניתן לשתות מים צוננים והופנה לברזיה, הגם שזו הוצבה תחת השמש הקופחת כשמצבה מוזנח, בעוד שהמים שניתן להפיק ממנה חמים ואינם עונים על דרישות החוק. המבקש שאל ונענה, שניתן לרכוש "מים קרים" במסעדה. לטענת המבקש, אי הצבת מתקני מים צוננים על ידי המשיבה מהווה הפרת ההוראות הקבועות בחוק מתקני שתייה.

המשיבה הציבה שלט בכניסה האוסר על המבקרים להכניס בקבוקים לשטח הפארק. השומרים בכניסה בודקים את תכולת תיקי המבקרים ואף שואלים אותם, האם ברשותם בקבוקים. במסעדה, שבה מקומות ישיבה, לא הוצב שילוט המכוון למתקן שתייה באזור המסעדה. במסעדה אין מתקן מים צוננים נגיש ונראה לעין, אלא מתקן "מיצי פריגת" המצוי בחלקו הפנימי של דלפק העובדים, כך שאינו נגיש למבקרים.

בנוסף, המשיבה אינה מגישה קנקן מים צוננים למבקרים במסעדה. בכך, המשיבה מאלצת את המבקרים לרכוש שתיה צוננת במסעדה.

כתוצאה מהתנהלות המשיבה נגרם לחברי הקבוצה נזק ממוני ונזק לא ממוני. הנזק הממוני הוא תשלום ששילמו חברי הקבוצה עבור בקבוקי שתיה, שעה שאם היו מוצבים מתקני מים צוננים, היו נמנעים מרכישתם. הנזק הלא ממוני הוא פגיעה באוטונומיה של הרצון. כתוצאה מהפרת הוראות הדין נשללה מחברי הקבוצה הזכות לשתות מי שתייה צוננים בחינם ונכפה עליהם לרכוש בקבוקי שתייה. עובדה זו הסבה תחושות של כעס, תסכול ומצוקה.

הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור היא: "הציבור שהגיע למימדיון, ולא התאפשר לו לשתות מי שתיה צוננים ממתקן המוצב במקום מרכזי הנגלה לעין הציבור (לרבות בשטח המסעדה/בית קפה) ו/או לא הוגשו לו מים צוננים ללא תשלום במסעדה/בית קפה שבמקום, ו/או לא התאפשר לו להכניס בקבוקים למימדיון, וזאת ב-7 השנים האחרונות ועד ליום מתן פסק דין (חלוט)" (סעיף 1 לבקשת האישור).

בבקשת האישור מבוקשים הסעדים הבאים: צו עשה המורה למשיבה להציב מתקני מים צוננים לפי דרישת חוק מתקני שתיה; מתן פיצוי למבקש ולחברי הקבוצה בגין נזקים ממוניים ונזקים לא ממוניים; להורות למשיבה להסיר את השלט שהציבה בכניסה ולהתיר הכנסת בקבוקים למימדיון.

תמצית טענות המשיבה

לטענת המשיבה, ברחבי המימדיון מוצבות ארבע ברזיות המצויות במקומות מרכזיים ובולטים לעין.

המים בברזיות הם מים צוננים ואינם מים חמים אלא "בטמפרטורת החדר" לכל היותר.

במסעדה מוצבים שני מתקני מים קרים. המסעדה מספקת לקהל המבקרים ולא רק ללקוחות המסעדה מי שתייה ללא הגבלה, הנמזגים למבקרים. עובדי המסעדה מתודרכים ומונחים להגיש במפורש מי ברז ממתקני השתייה הקרה ללא תשלום, למבקרים שמעוניינים בכך. המסעדה לא פועלת במתכונת של הגשה על ידי מלצרים, אלא מדובר על רכישת אוכל ושתייה בשירות עצמי. לפיכך, לשיטת המשיבה, היא אינה מחויבת למזוג ללקוחות קנקני מים צוננים לפי דרישת חוק מתקני שתיה.

המשיבה מתירה למבקרים להכניס מזון, שתייה וציוד פיקניק ואוסרת על המבקרים להכניס לשטחה כלי זכוכית, לרבות בקבוקי זכוכית ומנגל, מטעמי בטיחות, כפי שמורה השלט בכניסה.

דיון

בקשה לאישור תובענה ייצוגית היא הליך מקדמי במסגרתו בית משפט נדרש להכריע בשאלה, האם יש מקום לדון בתובענה שהובאה לפתחו במסגרת תובענה ייצוגית. לשם כך, על בית המשפט לבחון, האם מתקיימים התנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות.

סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו – 2006 (להלן – חוק תובענות ייצוגיות) קובע, שלא תוגש תובענה ייצוגית אלא "בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית". הצדדים לא התייחסו בכתבי טענותיהם לפרט זה. עם זאת, בקשת האישור נכנסת לגדר פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות. פרט 1 לתוספת השנייה קובע את האפשרות להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית "נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו". המשיבה מוכרת כרטיסי כניסה ללקוחותיה בפארק ומפעילה מסעדה המוכרת מוצרי מזון ללקוחותיה ובכלל זה למבקש.