עניינה של תביעה זו רכישת מערכת ג'אקוזי משפחתית על-ידי התובע מאת הנתבעת מס' 1.
אין חולק כי מערכת ג'אקוזי זו לא הותקנה, סופו של דבר, אצל התובע, המחלוקת היא אודות נסיבות רכישתה.
לדברי התובע, ביולי 2006 הוא חיפש מערכת ג'אקוזי ולפיכך פנה אל הנתבעת מס' 1 ומנציג מכירות העונה לשם שרון קיבל הסברים מפורטים אודות מערכת רגילה בה חפץ, הובהר לו כי יוכל לבחור את תצורת המערכת על-פי רצונו ודרישותיו (סוגי ג'טים, מספרם, תוספת ידיות אחיזה וכו').
לאחר מספר ימים, כך ציין, ביום 10.7.06 פנה אליו, טלפונית, נציג אחר של החבר, בשם דני וקנין והציג בפניו את עלות המערכת. נכון, כך מאשר התובע כי בהזדמנות זו מסר את פרטי כרטיס האשראי שלו לנציג המכירות, אך ביקש במפורש ואף התנה את החיוב בכך, שיסופקו לו פרטים מדוייקים של המערכת, לשם אישורו הסופי.
חלפו מס' ימים ואל התובע, כך סיפר בתביעתו, פנתה נציגה של הנתבעת 1, על-מנת לתאם מועד אספקה למערכת, אלא שהוא הבהיר לה, כי אין בכוונתו לעשות כן בטרם שיאשר את תצורת המערכת ולצורך כך ביקש כי דני וקנין יידרש לעניין.
ביום 16.7.08 בהיותו בשדה התעופה, התברר לתובע, כך ציין, כי חשבון האשראי שלו נחסם עקב ניצול האשראי במלואו, וזאת עקב עסקת רכישת המערכת בסך 20,000 ש"ח לזכות נתבעת 1.
משדה התעופה יצר התובע קשר עם ריקי ממחלקת החשבונות של נתבעת 1 וביקש לבטל את העסקה על-מנת שהאשראי ישוחרר (כך הוא מציין גם בכתב תביעתו), ומסר לה כי יסדיר את העניין עם שובו ארצה, אך ריקי הבהירה כי רק מנהל המכירות יוכל לבצע את הביטול.
לפיכך, כך ציין התובע, פנה לדני וקנין, הסביר לו את המצב ואף עמד על כך כי ישלח לו בפקס את מפרט התצורה של המערכת המוזמנת. לדברי התובע, במעמד שיחה זו, הודיעו דני וקנין כי יבטל את העסקה וישלח אליו בפקס את התצורה המבוקשת.
במהלך שהותו בחו"ל ומשבקשתו לא מולאה, פנה התובע פעם נוספת לנתבעת 1 וכן שוחח טלפונית שוב עם מר וקנין, זה האחרון חזר על דבריו ועל הבטחתו וביקש מהתובע כי ישלח לו בפקס בקשה לביטול העסקה.
התובע עשה כפי שנתבקש וביום 24.07.06 שלח פקס כאמור. מסתבר שגם הודעה זו לא הועילה והעיסקה לא בוטלה ועל-כן פנה התובע בשלישית לדני וקנין, אלא שהפעם נדרש לשלם 30% מערך העסקה על-מנת להביא לביטולה.
מסתבר, כך עולה מכתב התביעה ומטיעוני התובע בביהמ"ש כי כל פניותיו ובקשותיו אל הנתבעת 1 לא הועלו והתשלומים המשיכו לרדת מחשבונו באמצעות חברת האשראי "ישראכרט" - שהיא הנתבעת מס' 2 - על אף בקשותיו ועל אף שמוצר לא סופק לו.
אין חולק כי התובע פנה גם אל הנתבעת מס' 2, הודיע לה כי ביקש לבטל את העסקה ועל-כן ביקש כי תפסיק לגבות ממנו את התשלומים.
הנתבעת 2, מסרה לו לאחר בירור הענין עם נתבעת 1, כי תמשיך בגביה, שכן הנתבעת 1 הבהירה לה, שהזמנת המערכת היתה על-פי דרישה מיוחדת של התובע, המערכת יוצרה במיוחד עבורו ועל-כן, הגם שלא סופקה לו, היא נשמרת במיוחד עבורו.
על-כן, עוד בטרם הדיונים, ביקשה הנתבעת מס' 2, בקשת סילוק על הסף בשל העדר עילה נגדה.
הוחלט כי עניינה של נתבעת זו יידון, במהלך הדיון, במאוחד עם עניין התביעה כולה.
עיקר הגנתה של הנתבעת 1 כנגד טענותיו של התובע בכך שהמערכת הותקנה על-פי דרישתו המפורשת ובהתאם לצרכיו המיוחדים וכי בכך הפכה מערכת זו למערכת מיוחדת עבורו ולא "כמוצר מדף" אשר ניתן לבטל עיסקאות בגין מכירתו ולשוב ולמכרו לאחר מכן לאחרים. כמו כן, התבססה נתבעת זו על הודעתו של התובע כי הוא חוזר בו, בשל מגבלות אשראי בהן נתקל ולא בשל אי אישורה של התצורה, או כל סיבה אחרת, כפי שניסה להציג בתביעתו.
לתמיכה בטענותיו שלו צרף התובע שלושה מסמכים שונים שקיבל מהחברה ואכן עיון בהם מעלה תמיהה. שלושתם מתייחסים להזמנת מערכת ספא על שמו של התובע.
האחד מיום 6.6.06 - תאריך שכלל אינו רלבנטי לתביעה זו וברי שבתאריך זה התובע לא הזמין מערכת כלשהי. מסמך זה מפרט פרטים על מערכת בצבע כחול, בעלת ידיות אחיזה מנירוסטה וכן מוזכר מנוף לצורך הובלה (אלו הם הפרטים המיוחדים להזמנתו של התובע, אשר לדברי נתבעת 1 הופכים את המערכת שלו למערכת מיוחדת שאינה "מוצר מדף") על מסמך זה מופיע מחיר המערכת - 20,000 ש"ח וכן מצויין כי העסקה תתבצע בכרטיס אשראי וחתום עליו מנהל המכירות דני וקנין, התובע אינו חתום עליו. עוד מצויין כי תאריך האספקה הוא תוך 14 ימים.
כאמור, אין חולק כי עסקה כזו, במועד זה, לא היתה כלל על הפרק ומסמך זה תמוה ביותר.
