תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
|
22089-10-10,15577-04-11
19/05/2013
|
בפני השופט:
דניאל טפרברג
|
| - נגד - |
התובע:
1. א.כ.
2. ר.כ.
עו"ד אברהם אטיאס
|
הנתבע:
י.כ.
עו"ד יצחק הומינר
עו"ד עו"ד אלעד סוקולובר
|
| פסק-דין |
מר א.כ. והגב' ר.כ. (להלן:
"התובע" ו
"התובעת" בהתאמה) הם הורי אשתו לשעבר של מר י.כ. (להלן:
"הנתבע"). התובעים עתרו להחזר הלוואה שקיבל הנתבע במהלך נישואיו עם בתם, הלוואה זו מעוגנת במסמך התחייבות בכתב.
מנגד, הגיש הנתבע תביעה שכנגד, נגד התובע לתשלום שכר כספי בגין עבודות שביצע עבורו במהלך חיי הנישואין.
במסגרת פסק הדין אתייחס לשתי התובענות. לנוחיות הקורא יישארו הצדדים כהגדרתם דלעיל, כתובעים ונתבע.
כבר בפתח הדברים יוער, כי התובעים טוענים רק למחצית מסכום החוב, מחצית המהווה את חלקו של הנתבע, בעוד שעל מחציתה של בתם- אשתו דאז של הנתבע (להלן גם "
בת התובעים"), הם מוחלים, בשלב זה.
רקע עובדתי
- ביום 16.11.2004 נישאו הנתבע והגב' ש.כ., בת התובעים.
-
א. ביום 12.12.06 נחתם הסכם הלוואה דולרית בסך של 40,000 $ (להלן:
"הסכם ההלוואה הדולרית") בין התובעים לנתבע ואשתו דאז, ש'.
ב. ביום 21.12.09 נחתם הסכם הלוואה נוסף בין התובעים, הנתבע ואשתו דאז, הלוואה זו מורכבת מסכום שקלי כולל של 29,000 ש"ח (בפעימות של 16,000 ש"ח, 6,800 ש"ח ו- 6,200 ש"ח ) וסכום דולרי בסך של 6,800 $ (לשם הנוחיות תיקרא הלוואה זו להלן:
"הסכם ההלוואה השקלית" ). בגין מסמך זה קיימת מחלוקת בין הצדדים על סכומו ואמינותו, כפי שארחיב בהמשך.
ג. כן צוין במסמך ההלוואה הדולרית
"אנו מתחייבים להחזיר את ההלוואה כשנתבקש על ידי נותן ההלוואה א.כ. מס'
ת.ז. .... לא יהא שום עיכוב מסיבה כלשהי", בהתחייבות השקלית התחייבו הנתבע ובת התובעים להחזיר הסכום כל 10 לחודש כ-2,000 ש"ח.
- בעקבות ערעור היחסים בין הנתבע לבת התובעים, ולאור מכירת דירת מגורי הנתבע ובת התובעים, הגישו התובעים ביום 12.10.10, תביעה זו להשבת ההלוואות (להלן:
"תביעת ההלוואות" או
"התביעה העקרית"). משלא התקבלו כל תגובות מטעם הנתבע, קבעתי דיון במעמד הצדדים ליום 02.11.10.
- התובעים העמידו את סכם התביעה בסך של 111,392 ש"ח, המורכבים מסך ההלוואה הדולרית, 20,000$ לפי שער הדולר ביום מתן הלוואה, 4.2020 ש"ח לדולר, שהם 84,040 ש"ח. וכן סך ההלוואה השקלית המורכבת מסך 6,800$ שהיוו 25,704 ש"ח ביום מתן ההלוואה וכן הסך השקלי 29,000 ש"ח, סך ההלוואה השקלית עמד בכתב התביעה על 54,704 ש"ח.
- כתב הגנה הוגש ביום 01.11.10 , יום קודם לדיון הקד"מ, בין יתר הטענות שעלו בכתב ההגנה ובתגובה, הייתה הטענה כי מסמך ההלוואה השקלית זויף, באופן שפרטים נוספו למסמך לאחר חתימת הנתבע עליו, מבלי הסמכתו וידיעתו של הנתבע.
-
א. במעמד הדיון שקיימתי, ביום 02.11.10, התבקשו הצדדים להביע עמדתם באשר לשער היציג של הדולר, על פיו יש לשערך ההחזר הדולרי בשקלים וזאת עקב ירידת שער הדולר מיום ההלוואה עד ליום הגשת התביעה. בנוסף ביקשתי מהצדדים להבהיר, האם הם עומדים על טענת הזיוף ובאם הם מבקשים להעמיד את המסמך לבחינת מומחה.
ב. ביום 04.11.10 הגישו התובעים עמדתם כי החזר ההלוואה אמור להיות בהתאם לשער היציג ביום מתן ההלוואה, שהוא השער הגבוה, הם דוחים את טענת הזיוף של המסמך וכי אינם מתנגדים לבחינת המסמך על ידי מומחה לכתבי יד. לאור הנטען ביקשתי עמדת הנתבע.
ג. תגובת הנתבע הוגשה ביום 18.11.10, בתגובתו טען הנתבע כי מעוניין בבדיקת מומחה לכתב היד לבחינת אותנטיות המסמך והחתימות עליו. בתגובתו לא חזר הנתבע על טענתו לעניין שער החליפין של הדולר.
ד. ביום 22.11.10 קבעתי, בהחלטה מנומקת,לאחר עיון בכתבי הטענות ולאור הטיעונים בדיון, כי החזר ההלוואה יהא בהתאם לשער הדולר כפי שיהיה במועד מתן פסק הדין או מועד הפירעון ככל שיהיה טרם מתן פסק הדין, כאשר לסכום הדולרי יתווסף ריבית דולרית ממועד הגשת התביעה.
- כמו כן מיניתי את מר אמנון בצלאלי כמומחה למסמכים וכתב יד, למתן חוות דעת באשר למקוריות החתימה של הנתבע.