סכסוך גירושין בין המשיבה לבין המבקש הביא לכך שבמהלך שנה וחצי מאז פתיחת ההליכים, הוגשו, לביהמ"ש זה, 6 תביעות ו-21 בקשות.
בתחילת ההליכים, היו שני הצדדים מיוצגים כל צד על ידי פרקליטה מטעמו. לאחר 3 ישיבות ק. משפט ( 05.03.2007) , מגישה ב"כ המבקש "
הודעה על הפסקת ייצוג - ד.י.". בסעיף 1 בגוף הבקשה - "
על פי הוראותיו ובקשתו המפורשת של ד.י., החתומה מטה מתכבדת להודיע לכב' ביהמ"ש על הפסקת ייצוגו של הבעל....".
משלב זה, בוחר המבקש לייצג את עצמו בהליכים המשפטיים המתנהלים בענייניו. המבקש מגיש בקשות, הודעות, תכתובות לביהמ"ש, ומרביתם לא על פי סדרי דין. כן מתייצב המבקש בעצמו, וללא ייצוג, לישיבת קדם משפט נוספת.
נוכח
טיב הסכסוך - מאבק כלכלי במסגרת הליך גירושין שמסלים ומתעצם
- תוכן הבקשות - בקשות לפסילת מומחים שמונו ע"י ביהמ"ש,
ולשונן -לשון בוטה ובלתי ראויה כלפי המומחים, מצאתי לנכון לייחד בפתח החלטתי זו מספר מילים באשר
לסיכון שנוטל על עצמו בעל דין המייצג את עצמו ובאשר
לחובה
לנקוט בלשון מרוסנת כלפי מומחים ורק לאחר מכן אכריע לגוף הבקשות
ואפתח ב-סיכון שנוטל על עצמו בעל דין המייצג את עצמו בתיקי מעמד אישי.
בתיקי המעמד האישי, מוגבר "היסוד הנפשי" - על כך אין צורך להרחיב הדיבור. בעלי הדין המעורבים בסכסוך נוקטים, לא אחת, פעולות המושפעות במידה רבה, בנגיעות, פניות אישיות, יצרים, נצחנות, או דעה קדומה.
הניסיון השיפוטי מלמד כי בעלי דין מתקשים לייצג את עצמם שכן שיקולים אמוציונאליים מקלקלים, לא אחת, את שורת ההיגיון, תום הלב תוך התמקדות בטפל ובצד שכנגד. לא רק בעלי דין חסרי השכלה מתקשים לייצג את עצמם. בעל דין אינו מסוגל באופן רגיל להתמודד בכוחות עצמו עם בעיה משפטית מורכבת ועלול להתקשות ולהתמודד גם עם סוגיות פשוטות, שכן אין לו את המיומנות המקצועית והנסיון הנדרש ובמיוחד עלולה מעורבותו הרגשית להקשות על ייצוגו.
זאת ועוד, בשיטה האדברסארית אין השופט יכול למלא תפקיד כפול - של שופט ושל פרקליט כאחד. הגם ששופט מדריך בעל דין שאינו מיוצג בסדרי הדין, מוגבל השופט ביכולתו לשמור על זכויות בעל הדין, לזמן עדים, להביע התנגדויות ועוד.
ראה באנלוגיה מאמרה של רינת קיטאי-סנג'רו "חובת המדינה למנות סניגור ציבורי לכל נאשם בפלילים"
מחקרי משפט כג 195 (תשס"ז-2006).
במקרה שבפני, מדובר במבקש בעל יכולת כלכלית ורכוש נאה שיכול לשכור לעצמו עו"ד אלא בשל בחירתו המודעת והרצונית נמנע לעשות כן. המבקש מתייצב לבדו לדיון, הגיש הודעות, תכתובות ובקשות לביהמ"ש שמרביתם שלא בהתאם לסדרי הדין.
שתי בקשותיו האחרונות מלמדות כי הוא נוטל על עצמו סיכונים מיותרים, נוקט בהליכי סרק, מגיש בקשות שאינן חופפות דוקא את טובתו אלא מונעת על ידי אינטרס אישי וכוחני.
ההלכה היא כי למבקש לא ינתן יתרון ו/או זכות יתר על המשיבה ששכרה פרקליטה. (ראה: ע"א 2625/02
נחום נ' דורנבאום, פ"ד נח(3) 385
; ע"א 518/78
והבה נ' והבה, פ"ד לג(3) 134 ; ע"א 6810/97
י. בן שושן נ' ר. בן שושן פ"ד נא(5) 375, 378 ; ע"מ 643/01 (י-ם)
גדלוב נ' גדלוב מפי כב' השופט מ' גל, מאגר נבו ; ת.א. (ת"א) 40780/04
ד"ר גד חסון נ' עיזבון המנוח מר רון דן ז"ל ואח' מפי כב' השופט י. שינמן, מאגר נבו ; תמ"ש (חי') 24962/98
י.ק. נ' י.ק. פסקה 52 לפסק הדין של השופטת קינן מיום 26.01.2006, מאגר נבו ; תמ"ש (ת"א) 48530/06
א.מ. נ' י.מ. מפי כב' השופט פאול שטרק, מאגר נבו).
מעתה אמור - כל בעל דין שמעורב רגשית בענייניו, ראוי שלא ייצג את עצמו. המימרה הרווחת בקרב עורכי הדין שלפיה עורך דין המייצג את עצמו מעניק ייצוג גרוע ללקוח טיפש, מלמדת כי קל וחומר שבעל דין בהיותו חסר יידע מקצועי (הגם שהוא משכיל) הוא נעדר את המיומנות הנחוצה כדי להגן על עצמו, יכול להתרשל בשמירה על זכויותיו ואין בידיו את הכלים להימנע מתמרונים משפטיים. במצב זה - ראוי ורצוי שיהיה מיוצג על ידי פרקליט, שמומחיותו בתחום דיני המשפחה.
לעו"ד תפקיד מרכזי ב"משולש הכוחות" - ביהמ"ש, בעלי דין ועורכי דין. עו"ד הפועל מטעמו ובשליחותו של בעל הדין, הוא "הבריח התיכון" בהליכים. בכוחו לבלום ולרסן במידה ניכרת את הגשתם של הליכי סרק וככזה משמש "מונע הנזק הזול ביותר". משה בר-עם "הליכי סרק אזרחיים",
עלי משפט ו 135, 176 (מאי 2007 - תשס"ז). יתירה מזו, "צד שבוחר שלא להיות מיוצג במהלך ההתדיינויות ניתן לראות בהתנהגותו
'נטילת סיכון', מדעת שכן בשל העדר מומחיותו וכישוריו המשפטיים ויש בסיכון שנטל כדי ללמד במקרים המתאימים על העדרה של אחריות קונקרטית מצד עורך הדין של יריבו ולמצער, על רשלנות תורמת מצידו". (בר עם, לעיל, בעמ' 197).
הדיון הקרוב הינו דיון הוכחות. מומלץ למבקש לשקול בחיוב, ייצוגו על ידי פרקליט הבקיא בתחום המעמד האישי.
ועתה - לחובה
לנקוט בלשון מאופקת ומרוסנת כלפי מומחים שמונו מטעם ביהמ"ש.
חוות הדעת שניתנו על ידי המומחים, הם חלק מהראיות במשפט אך המומחים אינם צד להליכים ואין לגררם לזירת היריבות.