החב' להגנת להגנת הטבע ואח' נ' קהלאני ואח'

החלטה

1.עניינה של החלטה זו בבקשת הנתבעים כי אפסול עצמי מלהמשיך ולדון בתובענה זו.

נימוקי הבקשה:

2.הנתבעים, שאינם מיוצגים, טוענים כי בית משפט זה נוהג בהם תוך "עוינות בוטה", "רצון עז לפגוע, לבזות להעליב ולהשפיל" וכי לדעתם הם לא יזכו למשפט צדק. עוד טוענים הנתבעים כי לא קראתי ולו מסמך אחד שהוגש על ידם ושלא ניתן להם יומם בהליך זה שכן דעתי כנגד ננעלה.

3.הנתבעים מבקשים כי בית המשפט יעכב את ההליכים בתיק זה עד להכרעה בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי, שכן בית המשפט המחוזי צפוי לקבוע שהחלטתי מיום 18.11.12 "עשתה לנתבעים עוול... וקביעה זו של בית המשפט, תפסול אוטומטית את כב' השופטת מלהמשיך לדון בתיק זה". בנוסף טוענים הנתבעים כי הם ביקשו בערעור שהתביעה והתביעה שכנגד יתבררו בנפרד, וגם מטעם זה יש להורות על עיכוב ההליכים בתיק שלפני.

4.התובעים כולם מתנגדים לבקשה זו, וטוענים שהיא נועדה לגרום להתמשכות ההליכים בתובענה.

דיון והכרעה:

הנתבעים מלינים בשפה קשה ובוטה על התנהלות בית המשפט ונראה כי יצא קצפם בעניין הדיון האחרון שהתקיים בפניי. בטרם אתייחס לטענות אלו אבקש להבהיר בקצרה מהם ההליכים שמתנהלים בתובענה זו.

התובעים הגישו תביעה למתן צווי מניעה קבועים כנגד הנתבעים 1 ו-2 בני הזוג קהלני שעיקרה מניעת כל פעולה או שימוש בעמק הצבאים בירושלים. לטענת התובעים, לנתבעים אין זכויות קנייניות בשטח שהוא שטח ציבורי פתוח, והם אף מזיקים לטבע הייחודי המצוי בעמק. בתביעה זו גם דרשו התובעים פיצוי כספי נמוך בגין הנזקים שנגרמו על ידי פעולות קהלני במקום.

יחד עם התביעה הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני וכב' השופטת פרידמן פלדמן, נעתרה לבקשת התובעים וניתן צו כמבוקש. גם לאחר דיון במעמד שני הצדדים נותר צו המניעה על כנו.

בני הזוג קהלני טענו בכתב ההגנה כי השימוש שהם עושים בשטח הוא על פי תוכנית המתאר והם יושבים בשטח מכוח הרשאה שקיבלו מהמחזיקים החוקיים, חברת פרי הר שבבעלות קיבוץ קרית ענבים. לעניין זה עוד אשוב ואדרש בהמשך החלטתי, אך כאמור בכתב ההגנה טענו בני הזוג כי הם שוכרים את השטח מחברת פרי הר שמחזיקה בו כדין.

בני הזוג קהלני הגישו תביעה שכנגד ובה טענו כי החברה להגנת הטבע, ושניים מעובדיה הוציאו דיבתם לרעה בניגוד לחוק איסור לשון הרע התשכ"ה - 1965 תביעה זו עוסקת בעיקר בפרסום באתר האינטרנט של החברה להגנת הטבע שכותרתו " זהירות, נוכל: סכנה חדשה מאיימת על עמק הצבאים" ובגוף הפרסום נכתב מצוין כי זכריה קהלני "מסכן את הטבע" ו"מנסה להרוס את השטח" והציבור אף מוזהר מ"תרמית מיזם הבניה של זכריה קהלני".

כב' השופטת פלדמן פרידמן פסלה עצמה מלדון בתובענה לאחר שהוגשה התביעה שכנגד, בשל היכרות עם אחד מהנתבעים שכנגד, והתובענה הועברה לטיפולי.

הנתבעים ביקשו לתקן את התביעה שכנגד וחרף התנגדות הנתבעים שכנגד התרתי להם להגיש כתב תביעה שכנגד מתוקן שבו העמידו הנתבעים את סכום התביעה על סך של 1,000,000 ₪.

לאחר שהתיק הועבר לטיפולי הנתבעים הגישו בקשה לביטול הסעד הזמני, ולאחר דיון שהתקיים בפניי, הסכימו הנתבעים למחיקת הבקשה. יש לציין כי בהליכים אלו היו הנתבעים מיוצגים על ידי עורך דין. על פי הסכמת הצדדים שאלת ההוצאות נותרה לשיקול דעתי, ופסקתי כי הנתבעים ישלמו סך של 7,500 ₪ לכל משיב. הנתבעים ערערו על החלטה זו ובית המשפט המחוזי, בהסכמת הצדדים, צמצם את סכום ההוצאות שנפסק על ידי.

בין לבין, ההליכים בפניי עוכבו למשך מספר חודשים בהם הוכרזו הנתבעים כפושטי רגל, ועד שצו פשיטת הרגל בוטל על ידי בית המשפט המחוזי. אזי הגישו התובעים בקשה כי אורה לנתבעים להפקיד ערובה בהתאם להוראת תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, ולאחר קבלת תגובת הנתבעים, הבקשה נדחתה תוך חיוב התובעים בהוצאות.

במהלך ניהול ההליכים בפניי הגישו התובעים בקשה על פי פקודת ביזיון בית משפט ובה טענו כי הנתבעים הפרו את צו המניעה הזמני. בדיון שבפניי התברר כי הנתבע אכן הפר את הצו, לטענתו מתוך חשש לצבאים בעמק, אך בשל מצבו הכלכלי הסתפקתי בהתראה ולא חייבתי אותו בתשלום לתובעים.

במקביל להליכים אלו ניהלו התובעים תביעת פינוי כנגד חברת פרי הר בע"מ, שכזכור החכירה את השטח לנתבעים. ביום 26.2.12 קבע כב' השופט שחם בתא"ק (י-ם) 5532/04 כי חברת פרי הר בע"מ אינה בעלת זכויות להחזיק בקרקע, והורה על פינוי עמק הצבאים עד ליום 1.1.13. על פסק הדין לא הוגש ערעור, והוא הפך לחלוט.

בתובענה שמתנהלת בפניי, הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם. הנתבעים הגישו את תצהיריהם זמן קצר לפני מתן פסק הדין על ידי השופט שחם, ושתקו בכל הנוגע לזכויותיהם הקנייניות במקרקעין.

לאחר קבלת התצהירים של הנתבעים שכנגד, ביקשתי לקבוע את התיק לקדם משפט בטרם הוכחות. היות ובתובענה זו יש צדדים רבים, ועורכי דין רבים, מועד הדיון נקבע על דעת כל הצדדים ליום 18.11.12. הנתבעים הגישו ביום 5.11.12 בקשה לדחות את מועד הדיון ובה טענו כי בא כוחם הפסיק לייצג אותם, והם ייצגו את עצמם בתביעה העיקרית. הנתבעים ביקשו לדחות את מועד הדיון כדי שבא כוחם החדש יוכל לייצגם בתביעה שכנגד. בקשה זו נדחתה על ידי, וקבעתי שהיא תישקל במועד הדיון והיה ותוגש על ידי בא כוחם החדש. בקשה כאמור לא הוגשה, וגם לא הוגשה לתיק בית המשפט הודעה על החלפת ייצוג. ביום 17.11.12 הגיש הנתבע בקשה לדחיית מועד הדיון בנימוק שנשברה לו שן קדמית, "השן רגישה והפה מכוער". בקשה זו נדחתה אף היא על ידי.