החברה לא הוכיחה סוד מסחרי ולכן אינה רשאית להגביל את חופש העיסוק של העובד

רקע כללי:

1.      1.      לפנינו תביעה לפי סעיף 23(א) לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט- 1999 (להלן: "החוק"), להורות כי סודותיה המסחריים של התובעת, שיתגלו בהליך המשפטי, לא יפורסמו על ידי הנתבעים, וכן לחייב את הנתבע 1 בפיצויי בגין הנזק שגרם לתובעת בשיעור 100,000 ש"ח, בפיצויי סטטוטורי בגין גזל סודות מסחריים בסך 100,000 ש"ח על פי סעיף 13(א) לחוק עוולות מסחריות ובתשלום דמי הודעה מוקדמת. עוד עותרת התובעת לחייב את הנתבעת 2 בפיצוי בגין גרם הפרת חוזה על סך 100,000 ש"ח.

2.      2.      תחילה הוגשה ביום 27.6.05 בקשה למתן צו מניעה זמני. לאור הצהרת הנתבע 1 כי הינו מתחייב שלא לגלות סודות מסחריים, ככל שקיימים, לכל אדם או גוף ובמיוחד לנתבעת 2, נמחקה הבקשה בצו הזמני ביום 30.6.05, ללא צו להוצאות.

3.      3.      התובעת הינה חברה בע"מ הרשומה כדין בישראל, עוסקת ביבוא ושיווק צמיגים.

4.      4.      הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") החל לעבוד התובעת ביום 13.5.03 במכירות ושיווק. עם קבלתו לעבודה חתם על הצהרת סודיות והתחייבות לאי תחרות (נספח א' לתובענה).

5.      5.      הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") עוסקת, בין השאר, ביבוא ושיווק צמיגים.

6.      6.      ביום 2.6.04 חתם הנתבע על הסכם הלוואה לפיו יקבל 10,000 ש"ח אשר יהוו תמורה להסכמתו שלא להתחרות בעסקי התובעת. נקבע כי במידה ותושב ההלוואה, יהיה הנתבע רשאי להתחרות בעסקי התובעת (נספח ב' לתובענה).

7.      7.      ביום 31.5.05 הודיע הנתבע על התפטרותו מהתובעת, החל מאותו יום (נספח ג' לתובענה).

8.      8.      מטעם התובעת העיד מר שלומי שפיגל- מנהל מכירות בתובעת (להלן: "שפיגל"). מטעם הנתבעים העיד הנתבע בעצמו.

תמצית טענות התובעת:

9.      9.      בהיותו מופקד על המכירות בכל אזור המרכז, היה קיים בידי הנתבע מידע מסחרי, מהותי וסודי של התובעת הנוגע ללקוחות עימם היה לו קשר ישיר וקבוע. המידע כלל הסכמים מיוחדים עם תקריות לגבי מחירי צמיגים ולגבי הסדרים עם חברות השכרה וליסינג, שיעורי הנחות מיוחדות ללקוחות אלו, סוגי הצמיגים המצויים במלאי התובעת או היעדרם, נקודות תורפה של התובעת בקשריה עם הלקוחות ולקוחות בעיתיים, בונוסים מיוחדים, תמריצים, שיטות תמחור ללקוחות שונים וחלוקת העבודה של ציי הרכב של חברות הליסינג בין התקריות.

10.  10.  לאחר התפטרות הנתבע, נודע לתובעת כי הנתבע עבר לעבוד בנתבעת. הנתבע החל במשא ומתן עם הנתבעת תוך כדי עבודתו אצלה ותוך הפרת חובת האמון שיש לו כלפיה ובניגוד להתחייבותו על פי ההסכמים. התנהגותו של התובע לוקה בחוסר תום לב מובהק.

11.  11.  לתובעת הסתבר כי בתקופה האחרונה לעבודתו של הנתבע אצלה, חלה ירידה דרסטית בהיקף המכירות שביצע הנתבע בשיעור של כ- 50% מהיקף המכירות הממוצע שביצע ובהתייחס להיקף המכירות הכללי של התובעת. הנתבע פעל בחוסר תום לב תוך הפחתה מכוונת של מכירות התובעת ותוך שהוא מתכנן לבצע מכירות ללקוחותיה של התובעת באמצעות הנתבעת.

12.  12.  הנתבעת שכרה את שירותיו של הנתבע מתוך ידיעה כי תוכל להשתמש בידע היקר המצוי בידיו. הנתבעת תשתמש בסודותיה המסחריים של התובעת באמצעות הנתבע, תוך תחרות בלתי הוגנת ותוך גרימת נזק לתובעת.

13.  13.  הידע המצוי בידי הנתבע אינו ניתן להשגה ממקורות רגילים כגון רשת האינטרנט.

14.  14.  נקבע בפסיקה כי על העובד מוטלת החובה לשמור על "מידע קונפידנציאלי" שהוא נחשף אליו במסגרת תפקידו. המידע המצוי בידי הנתבע עומד בגדר הקריטריונים שנקבעו בפסיקה להיותו מידע קונפידנציאלי.

15.  15.  הנתבעת פעלה בניגוד לסעיף 6 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט- 1999, בכך שנטלה מן התובעת, באמצעות הנתבע, וללא הסכמתה, את סודותיה המסחריים שהינם קניינה.

16.  16.  הנתבע הפר את סעיף 2 (ב) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א- 2001.

תמצית טענות הנתבעים: