החברה האמריקאית הישראלית לגאז בעמ נ' ח'לאילה

החלטה

המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות והתנגדות לביצוע שטר חוב על סך 13,565 ₪ ערוך לפקודת המשיבה.

טענות הצדדים:

בתצהיר התומך בהתנגדות טען המבקש כי בשנת 2004 הפעיל לול לגידול עופות ונדרש לאספקת גז למקום. במקום הוצבו שני צוברי גז השייכים למשיבה, ולאחר שחתם המבקש על התחייבות לפיקדון בגינם, השתמש בהם ובשירותי המשיבה.

בסיום עבודתו של המבקש במקום נותרו 1,250 ק"ג גז בצוברים ולפיכך פנה המבקש למשיבה על מנת שתשאב הגז, תאסוף הצוברים, תזכה אותו בגין כך ותבטל את התחייבותו כלפיה.

לאחר קבלת מכתב ההתראה מטעם ב"כ המשיבה, פנה המבקש למשרד ב"כ המשיבה והסביר כי אין לו חוב כלפי המשיבה, אך פנייתו לא נענתה.

המבקש קיבל את האזהרה נשוא תיק ההוצל"פ ביום 4.10.10, ומדי פנה למשרד ב"כ התובעת וסוכם שטענותיו תיבדקנה.

מביקור במקום בו נוהל הלול עולה כי המקום מאוייש על ידי אחר, וכי הצוברים מולאו בגז על ידי המשיבה ואילו הצוברים הישנים הוחלפו בחדשים. לפיכך הגיש המבקש תלונה במשטרת ישראל כנגד המשיבה.

לתצהירו צירף המבקש שני מכתבים ששלח למשיבה מיום 17.9.05 ומיום 1.8.06לענין שאיבת הגז מהצוברים. כן צירף המבקש אישור בדבר הגשת תלונה למשטרת ישראל.

בתגובתה טענה המשיבה כי האזהרה הומצאה למבקש כבר ביום 22.9.10, ולפיכך המבקש איחר בהגשת התנגדותו בלא שהראה "טעם מיוחד" שאיננו תלוי בו ובגינו לא הוגשה ההתנגדות במועד. טענת המבקש כי פנה, כביכול, למשרד ב"כ המשיבה, נטענה באופן כללי ובלא אסמכתא. מכל מקום, אין בכך כדי לעכב ההליכים בתיק. טענות המבקש לגופו של ענין נטענו באופן כללי וסתמי ובלא אסמכתא.

בתשובה לתגובת המשיבה טען המבקש כי מפאת חוסר יכולת כלכלית לא הפקיד את הסכום שנקבע בהחלטה מיום 2.11.10 כתנאי לעיכוב ההליכים בתיק ההוצל"פ. בשיחת המבקש עם נציג משרד ב"כ המשיבה הובטח לו כי יעוכבו ההליכים בתיק ההוצל"פ. המבקש אף לא היה מודע לזמן שנקצב לו להגשת התנגדותו.

בדיון שנערך בפני טען ב"כ המשיבה כי אין המבקש נתבע לתשלום בגין צוברי הגז אלא בגין צריכת גז וציוד.

ב"כ המבקש טען כי למבקש מגיע זיכוי מאת המשיבה בגין הגז שנשאב מהצוברים בסיום ההתקשרות וכי אף הציוד הנוסף הושב למשיבה, שכן לא ניתן להחזיר את הצוברים ללא הציוד הנוסף. ביחס לחיוב בגין צריכת גז, המבקש תמיד שילם במעמד האספקה ובמזומן את תמורתה.

ב"כ המשיבה התנגד לכל שינוי חזית בגירסת המבקש.

בסיום הדיון הוסכם כי הצדדים ינסו לבוא בדברים ביניהם בנסיון להגיע להסדר, אך לאור הודעת המבקש כי לא עלה בידי הצדדים להגיע להסדר, הגישו הצדדים סיכומים מטעמם.

המבקש בסיכומיו חזר על טענותיו וטען כי המשיבה טענה בפניו כי החוב הינו בגין שני הצוברים כאשר רק במהלך הדיון שנערך במעמד הצדדים הסתבר כי החוב איננו בגין עלות הצוברים.

לאחר הדיון שנערך במעמד הצדדים הסכימה המשיבה לזכות את המבקש בסך 2,672 ₪ בגין הפרש עלות שאיבת הגז שנשאר בצוברים.

המשיבה בסיכומיה חזרה על טענותיה לענין האיחור בהגשת ההתנגדות והתנגדה לכל הרחבת חזית בטיעוני המבקש. בתצהיר התומך בהתנגדות המבקש לא הלין כנגד החוב אלא ביחס להחזר הפקדון, בטענה שנטענה בכלליות ובסתמיות ואף נזנחה בסיכומי המבקש. המשיבה הסכימה להפחית סך 2,672 ₪ מסכום התביעה, ולפיכך יתרת החוב נובעת מצריכת גז ומציוד נוסף שאיננו כולל את הצוברים.

דיון:

בתצהיר התומך בהתנגדות טען המבקש כי קיבל את האזהרה נשוא תיק ההוצל"פ ביום 4.10.10, כאשר לא התייחס לנתוני תיק ההוצל"פ, כעולה מתגובת המשיבה, לפיהם האזהרה הומצאה למבקש כבר ביום 22.9.10 . רק לאחר קבלת תגובת המשיבה, טען המבקש בתגובתו (בסעיף 3) כי אכן קיבל את האזהרה ביום 22.9.10. בקשת המבקש הוגשה ביום 28.10.10, ומכאן שהמבקש איחר בהגשת התנגדותו בשמונה ימים.