הזכויות של האחים במשק החקלאי במושב רשפון אינן חלק מעזבון האם המנוחה

            פתח דבר

1.                 זהו סכסוך בין אחים הנסוב סביב מהות זכויותיה של אימם המנוחה במשק חקלאי במושב רשפון. לסיווג זכויותיה של האם המנוחה במשק יש, מטבעם של דברים, השפעה והשלכה על זכויות האחים בו.

2.                 בתובענה הנוכחית עותר התובע למתן פסק דין הצהרתי המורה כי המשק החקלאי במושב רשפון הידוע כגוש 6675 חלקות 365,366,367 לרבות חלקות ב' וג' המצורפות לו (להלן - המשק) אינו חלק מעיזבון אימו המנוחה, חנה גורביץ ז"ל (להלן- המנוחה) וכי המשק הוא קניינו המלא בכפוף לתנאי מינהל מקרקעי ישראל (ראה הרישא לכתב התביעה והבהרת ב"כ התובע בעמ' 50 שורה 26-27 לפרוטוקול).

עוד עותר התובע למתן צו המורה למינהל מקרקעי ישראל (להלן- המינהל) ולאגודה השיתופית של מושב רשפון (להלן - האגודה) לרשום את הזכויות במשק על שמו   ואף זאת בכפוף לנוהלי המינהל .

            עיקרי העובדות הנדרשות לנדון

3.         התובע, הנתבע 1 (להלן- הנתבע) והנתבעת 4 הינם אחים  אשר הוריהם המנוחים, אבא  וחנה גורביץ ז"ל, היו חוכרים לדורות של המשק ע"פ חוזה חכירה חקלאי מיום 25.3.56 שנערך בינם לבין קרן קיימת לישראל (להלן : חוזה החכירה).

הזכויות במשק רשומות בבעלות קרן קיימת לישראל והוא כולל אף חלקות ב' אשר הרישום לגביהם מתנהל אצל המינהל והאגודה וכן חלק יחסי בחלקות ג' הרשומות ע"ש האגודה .

4.         בשנת 1975 הלך אבי המשפחה לעולמו. יורשי האב המנוח היו המנוחה ושלושת ילדיה - התובע, הנתבע 1 והנתבעת 4 (ראה צו ירושה מיום 20.1.76 צורף כנספח א' לתצהיר גב' צביה ספיר), ואולם על פי הסכמה משפחתית ויתרו האחים ואימם על זכויותיהם בחלקו של האב במשק לטובת התובע.

לצורך ביצוע וקיום המוסכם חתמו המנוחה והתובע, ביום 7.6.76, על תצהירים לפיהם המנוחה מעבירה לתובע את חלקה בירושה במשק כולו (היינו לרבות חלקה בחלקות ב' וג' שאינן רשומות בטאבו) והתובע מקבל את חלקה וחלקם של אחיו בירושה במשק ללא תמורה.

ביום 20.2.77 הוסיפו הנתבעים 1 ו- 4 וחתמו על תצהיר לפיו הם מעבירים לתובע ללא תמורה את חלקם בירושת אביהם המנוח במשק.

5.                 באשר לטיבה והורתה של ההסכמה הנזכרת חלוקים הצדדים.

התובע טוען כי אחיו הסכימו לוותר על חלקם בזכויות האב במשק לטובתו בשל פטירת אבי המשפחה ורצונם כי יכנס בנעליו וינהל עם אימו את המשק, הוא מאידך התחייב לסעוד את אימו ולדאוג לכל צרכיה עד יומה האחרון (ראה עדות התובע בעמ' 11-14 לפרוטוקול).

התובע מוסיף ומציין כי אחיו, הנתבע והנתבעת 4, לא ויתרו על חלקם בזכויות אביהם המנוח במשק בנזיד עדשים שכן אף הם זכו בנתח נאה מעזבון האב המנוח, כדונם אדמה באיזור ארסוף וכספים שנחסכו ב"קופת תגמולים במושבים", אשר התובע ויתר על חלקו בהם .

ע"פ הסכמה זו נרשם המשק מחציתו ע"ש האם ומחציתו ע"ש התובע (ראה נספח ב' לכתב התביעה). כמו כן, בהמשך להסכמה הנזכרת נערך תיקון לחוזה החכירה בין קרן קיימת לישראל למנוחים (ראה ת/3- להלן: התיקון לחוזה החכירה) עליו חתומים התובע, האם והמינהל ובו הוסכם, בין השאר, בסע' 4 (ראה נספח ג' לכתב התביעה) כי -

            "עם מותו שלאחד מיחידי החוכר תתבטל מאליה זכות החכירה שלו, בחלקות המוחכרות, והנותר - מבין יחדי החוכר, יהיה בעל זכות החכירה, בשלמות כחוכר, יחידי"

לטענת התובע, התנאי הנזכר בסע' 4, לפיו עם פטירתו של אחד החוכרים תימוג זכות החכירה שלו ומלוא זכויות החכירה יוקנו לחוכר הנותר בחיים, נדרש ע"י המינהל וזאת לצורך הבטחת אי פיצולו של המשק החקלאי והתפוררות הנחלה.

6.         הנתבע טוען, מאידך, כי הסכים לוותר לתובע על חלקו בירושת המשק של אביו, לבקשת אימו המנוחה ואחותו הנתבעת 4, כיוון שהוא ואחותו היו נשואים ואילו התובע היה חייל משוחרר, רווק וחסר רכוש. ואולם לטענת הנתבע הסכמתו יוחדה להעברת חלקו היחסי בירושת אביו בחלקת המגורים (1/8) ולכך בלבד. הוא לא הסכים כלל להעברת מלוא המשק על שם התובע ולא היה מודע כלל לחתימת המנוחה והתובע על מסמך התיקון לחוזה החכירה ולמעשה באם היה  יודע מלכתחילה על תוכנו של התיקון לחוזה החכירה לא היה נותן הסכמתו להעברת חלקו במשק לאחיו התובע. לגרסתו של הנתבע, כוונת הצדדים הייתה שהתובע יקבל את זכויותיו של האב המנוח בחלקה א' בלבד, על מנת שיוכל לבנות בה את ביתו ולהתגורר בסמוך לאם, לטענתו מעולם לא דובר כי כלל המשק יעבור לידי התובע (ראה עדות הנתב בעמ' 27-33 לפרוטוקול).

לטענת הנתבע, צוואה שערכה המנוחה קודם פטירתה, עליה נרחיב בהמשך הדברים, ובה ציותה את המשק בחלקים שווים לו ולתובע מעידה, כאלף עדים, כי אכן לא הייתה כל כוונה להעביר לידי התובע את מלוא הזכויות במשק.

במאמר מוסגר ראוי לציין כי על אף שהנתבע מציין כי נודע לו על התיקון לחוזה החכירה כשמונה שנים לאחר חתימתו (ראה סע' 10 לתצהיר הנתבע וכן ראה 31-33 לפרוטוקול) לא הגיש כל תובענה לביטולו.