הוראה המפסיקה זכות חבר אגד לגמלאות בשל הפרת התחייבותו להגבלת עיסוק

השופט א' מצא:

לבקשת המשיב 1 )להלן: המשיב( קבע בית המשפט המחוזי, בפסק-דין הצהרתי, כי תקנות-משנה
7( ,)6( ,)5( ,)4(( ו-)8( לתקנה 14)א( לתקנון האגודה השיתופית המערערת )להלן: אגד(
הן בטלות בשל היותן נוגדות את תקנת הציבור. מכאן הערעור שלפנינו.

רקע עובדתי ודיוני

2. בשנת 1965, והוא אז כבן 22, התחיל המשיב לעבוד באגד. כשלוש שנים הועסק כ"שכיר
ארעי"; בינואר 1968 נתקבל לעבודה במעמד של "שכיר קבוע", ובינואר 1971 הצטרף לאגד
כחבר מן המניין. בנובמבר 1994, בהתקרבו לגיל 52 וכשמאחוריו ותק מצטבר )כחבר וכ"שכיר
קבוע"( של כ27- שנות-עבודה, ביקש המשיב מאגד לאשר לו פרישה מוקדמת לגימלאות, בהתאם
לזכאותו לפי תקנה 29)ה( לתקנון קרן הגימלאות של חברי אגד בע"מ )המשיבה 2; להלן: קרן
הגימלאות(. כתנאי לטיפולה בפנייתו דרשה אגד מן המשיב לחתום על שני מסמכים, בגדרם
יתחייב כי במשך שלוש שנים מיום פרישתו לא יעסוק בעיסוק מתחרה לעסקי אגד, כמצוות
תקנה 14)א()4( לתקנון אגד, וכן ייטול על עצמו התחייבויות והצהרות נוספות, כמצוות
תקנות-משנה )5( עד )8( לתקנה 14)א(. המשיב סירב לחתום על המסמכים. המשיב הסביר, כי
עם פרישתו מאגד בכוונתו להשתלב בשותפות עסקית להפעלת אוטובוס פרטי. בכך, טען, הינו
בעל זכות לעסוק ללא כל הגבלה, ועל זכות זו אין הוא מוכן למחול. המשיב הציע לאגד
להסתפק בנוסח של בקשה לפרישה לגימלאות, אותה ניסח בעצמו, אשר לא כללה אותן
התחייבויות והצהרות. משהוברר לו, כי אגד ממאנת לטפל בבקשתו, כל עוד לא יחתום על