הועדה המקומית לתכנון ולבניה נ' כנס הבפטיסטים בישראל בע"מ ואח'

פסק דין

ערעור על החלטת ועדת הערר המחוזית לפיצויים והיטל השבחה מחוז מרכז (להלן: "ועדת הערר") בתיק ערר 493/05, אשר ניתנה ביום 5.4.09 (להלן: "החלטת ועדת הערר") הדוחה את בקשת המערערת להקפיא את הטיפול בערר נשוא הערעור עד להכרעה בהליכי ערר אחרים, שלטענתה קשורים בערר נשוא הערעור.

רקע עובדתי

תמ"מ/21/3 פורסמה בשנת 2002 ואושרה בשנת 2003. מדובר בתכנית החלה על שטח גיאוגרפי משמעותי, המצוי בתחום שיפוטן של מספר ועדות מקומיות (להלן:"התכנית").

משיבה 1, בעלת מקרקעין הממוקמים בסמיכות לכפר הבפטיסטים, ממזרח וממערב לכביש 40 דרומית לכביש מס' 5, הגישה למערערת בשנת 2004 תביעה לפיצוי בגין פגיעת התכנית במקרקעין שבבעלותה, מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבניה [נוסח משולב], התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה"). טענת המשיבה 1 היתה כי תכנית תמ"מ 21/3 משנה את ייעוד המקרקעין וכי שיעור הפיצוי בגין הפגיעה בהם נגזר משאלת הפוטנציאל הגלום בהם. בתשובה טענה המערערת כי תכנית תמ"מ 21/3 אינה משנה ייעודים כי אם מתווה מדיניות תכנונית כוללת ולפיכך אינה פוגעת במקרקעין שבבעלות המשיבה 1.

לפיכך תביעת המשיבה 1 לפיצוי בגין פגיעת תוכנית במקרקעין שבבעלותה נדחתה.

לאור דחיית התביעה, הגישה משיבה 1 את הערר נשוא הערעור לועדת הערר המחוזית.

הערר הובא לדיון בפני ועדת הערר בהרכבה הקודם ברשות עו"ד אייל מאמו, הרכב שעמד לסיים את תפקידו. הועדה שמעה את הצדדים לערר, קיבלה סיכומי טענות בכתב ולאחר מכן החליטה ביום 18.4.07 כי נוכח העובדה שהיקפה הגיאוגרפי הרחב של תכנית 21/3 הוביל לכך שהוגשו בגינה תביעות רבות לפיצויים במיליארדי שקלים כנגד ועדות מקומיות שונות בתחומי המרכז, ולאור העובדה שכל התביעות מעלות את אותן שאלות עקרוניות שבעובדה תכנון ומשפט, הרי שמן הראוי להימנע מהכרעה פרטנית בעררים שכבר הוגשו, ויש להמתין לפרישה מלאה של תמונת העררים ולגבש עמדה כוללנית עקרונית ואחידה. לפיכך, הוחלט כי לצד עררים נוספים שכבר הוגשו עד אותו מועד, יועבר הערר נשוא הערעור לדיון בפני ועדת הערר בהרכבה החדש ושם יאוחדו הדיונים (נספח 3 לערעור).

משהוקמה ועדת הערר החדשה ברשות עו"ד כרמית פנטון (להלן: "ועדת הערר החדשה"), הגישה המערערת בקשה לאחד את הדיונים בעררים שהוגשו לוועדת הערר על החלטותיה, כפי שנקבע בהחלטת ועדת הערר הקודמת מיום 18.4.07.

ביום 30.6.08 הגישו המערערת והמשיבה 1 "בקשה בהסכמה למתן הכרעה בערר" והפרדתו מיתר העררים בגינם ביקשה המערערת איחוד דיונים.

ועדת הערר החדשה סברה אף היא כי דין הערר שהגישה המשיבה 1 שונה מדין יתר העררים שהוגשו ולפיכך ביום 3.9.08 נתנה יו"ר ועדת הערר החדשה החלטה לפיה יש להמשיך ולדון בערר ואולם לאור העובדה שהטיעונים בעל פה נשמעו בפני ההרכב הקודם של ועדת הערר, מן הראוי כי הצדדים יטענו בפני ועדת הערר החדשה בעל פה ביום 28.9.08.

לאחר ששמעה את הצדדים, נתנה ועדת הערר החדשה ביום 1.12.08 החלטה, לפיה עולה מטיעוני הצדדים כי עיקר המחלוקת ביניהם נסבה על השאלה "... האם במצב הקודם היה פוטנציאל תכנוני בכל אחד משני המתחמים ממזרח וממערב לכביש 40 ומהו אותו פוטנציאל ממנו ניתן לגזור את שווי המקרקעין ערב אישור התכנית נשוא הערר". זאת, כאשר קודם לתמ"מ 21/3, ביחס לחלק מהקרקע, קידמה משיבה 1 תכניות להסבת ייעודה לתעשייה ומסחר, ואחת מהן אף הומלצה להפקדה. עם זאת, תמ"מ/21/3 סיווגה את מרבית הקרקע של משיבה 1 כ"גן לאומי" וכ"נחל וסביבותיו", באופן המונע שימושים אלו.

בסופו של יום קבעה ועדת הערר החדשה כי נוכח ההבדלים המשמעותיים בין חוות דעת השמאים השונים בדבר קיומו והיקפו של פוטנציאל תכנוני למקרקעין נשוא התביעה, מן הראוי למנות שמאי מכריע. בהחלטתה, קצבה ועדת הערר לצדדים 14 ימים להסכים על זהות השמאי המכריע, והורתה כי בלא הסכמה כאמור, תיקבע זהות השמאי על ידה.

כן הורתה ועדת הערר כי : "השמאי המכריע יזמן את הצדדים לדיון תוך 30 יום מהמועד בו פנה אליו אחד הצדדים וייתן את החלטתו תוך שלושה חודשים ממועד הדיון הראשון שיתקיים בפניו. אם בהתאם לתוצאה אליה יגיע השמאי המכריע תרצה המשיבה לטעון טענת פטור לפי סעיף 200 לחוק תהיה רשאית להגיש בקשה מפורטת לועדת הערר, במסגרת תיק ערר זה, תוך 30 יום מהמועד בו הומצאה לה החלטת השמאי המכריע. אם ירצה מי מהצדדים לערור על החלטת השמאי המכריע – יוגש ערר במסגרת תיק ערר חדש, במועדים הקבועים בחוק ובתקנות" (להלן: "החלטת המינוי").

בעקבות החלטת המינוי ניסו הצדדים להגיע להסכמה לעניין השמאי המכריע שיפסוק במחלוקת ואולם טרם הגיעו הצדדים להסכמות, נתנה ועדת הערר החדשה ביום 11.1.09 החלטה כללית על ביטול כל הדיונים בתיקים הקשורים לתמ"מ 21/3 ודחיית הדיונים בהם כך שיתקיימו ברציפות במהלך חודשים ספטמבר-אוקטובר 2009 וזאת לאור עמדת המשיב 2- היועץ המשפטי לממשלה לפיה בכוונתו להתייצב לדיון בפני ועדת הערר החדשה בכל העררים הנדונים לפניה, ובהתאמה עליו ללמוד את כל התיקים ולאחד את הדיונים בהם (נספח 5 לערעור).

4. לאור החלטתה זו של ועדת הערר החדשה הגישה המערערת בקשה לוועדת הערר החדשה להקפיא את הדיון בערר נשוא הערעור וזאת עד לקבלת עמדת היועץ המשפטי בסוגיה ובהתאם להודעתו (נספח 6 לערעור).

המשיב 1 התנגד להקפאת הדיון בטענה שהוא מצוי כבר בשלב הדיוני.