הועדה המחוזית לתכנון ובנייה - צפון חיפה נ' י.מ. מסלטי הובלות (2004) בע"מ ואח'

גזר דין

1.הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום.

2.על פי כתב האישום בעובדותיו הודו, ביום 28.2.08 או בסמוך, נמצא כי הוצבו ובוצעו מבנים ועבודות טעונות היתר, ללא היתר, במקרקעין הידועים כגוש 10047 חלקה 43 הנמצאים בתחום שיפוט העיר חדרה ובמרחב התכנון של הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה והועדה המחוזית לתכנון ובניה חיפה.

עסקינן בגדר היקפית עשויה רשת ועמודי ברזל בגובה של כ-2 מ' ובאורך כולל של כ-300 מ'.

המקרקעין הוכרזו כקרקע חקלאית בהודעה בדבר הכרזה על קרקע חקלאית שפורסמה בילקוט הפרסומים 3504 מיום 30.11.87 עמ' 363.

על המקרקעין חלה תמ"א 35 בה מצויים המקרקעין בתחום מרקם משולב ובתחום רגישות נופית סביבתית גבוהה ושטח לשימור משאבי מים. המקרקעין כלולים בשטח המיועד לחקלאי על פי תמ"מ 6 המופקדת ואשר נועד לשמר שטחים פתוחים כאמצעי הגנה על ריכוזים של משאבי טבע, נוף מורשת וחקלאות. על המקרקעין לא חלה תוכנית מפורטת המקנה ייעוד לקרקע או פירוט שימושים וזכויות בניה. הנאשמים הם מי שביצעו/בנו או הציבו את המבנים, הם בעלי המקרקעין ו/או מי שמוחזקים כבעלים ומי שמוטלת עליהם החובה להשיג היתר לביצוע עבודות הבניה והשימוש. נאשמים 2 ו-3 הם מנהליה הפעילים של נאשמת 1. הגדר נהרסה ביום 15.4.08 ע"י המאשימה בהתאם לצו הריסה מנהלי שבוצע לאחר שבקשת הנאשמים לביטולו נדחתה (אישום ראשון).

3.ביום 19.5.09 או בסמוך לו נמצא כי במהלך שנת 2009 על המקרקעין נבנו, הוצבו ובוצעו ע"י הנאשמים ללא היתר, מבנים ועבודות טעונות היתר.

עסקינן בהצבת מכולה על גבי נגרר עשויה פח וברזל בשטח של כ-12 מ"ר, הכשרת שטח של כ-4,500 מ"ר ע"י ריבודו באספלט גולמי והצבת 16 עמודי גדר (אישום שני).

4.ביום 19.5.09 וביום 24.5.10 נמצא כי הנאשמים עושים שימוש במקרקעין ובמבנים שפורטו לעיל כמגרש לתיקון ופירוק רכבים, שימוש טעון היתר וללא היתר. השימוש במקרקעין ובמבנים מהווה שימוש חורג, הן ביחס לתוכנית החלה במקום והן ביחס לייעוד החקלאי של המקרקעין. הנאשמים הם המשתמשים במקרקעין ובמבנים שימוש חורג ללא היתר, מי שמוטלת עליו החובה להשיג היתר והבעלים בעת ביצוע השימוש או למצער המוחזקים כבעלים (אישום שלישי).

5.ביום 3.12.09 וביום 24.5.10 נמצא כי בין התאריכים 19.5.09 ו-3.12.09 נבנו, הוצבו ובוצעו ע"י הנאשמים, ללא היתר מבנים ועבודות טעונות היתר, על המקרקעין.

עסקינן בבניית פרגולה מקונסטרוקציית עץ מקורה בגג פלסטיק ורשת צל, בשטח של כ-20 מ"ר והצבת משאית דרך קבע המשמשת כמחסן בשטח של כ-18 מ"ר.

הנאשמים הם מי שבנו/הציבו/ביצעו את העבודות והמבנים ועושים בהם שימוש. הם בעלי המקרקעין ו/או מי שמוחזקים כבעלים ומי שמוטלת עליו החובה להשיג היתר לבניה ולשימוש (אישום רביעי).

6.בטיעוניה לעונש הגישה המאשימה תמונות של המקרקעין ושל המבנים שנבנו או הוצבו עליהם ללא היתר לרבות השימוש הנעשה במקרקעין.

כאן המקום לציין, כי עובר למועד הטיעונים לעונש, טענו הנאשמים כי חלק מהמבנים נהרס וכעת עוסקים הנאשמים בפינוי השטח. הדברים נאמרו ביום 14.10.10 וב"כ הנאשמים הביע תקווה כי תוך 4 חודשים "הכל יפונה".

הטיעונים לעונש נשמעו רק ביום 3.5.11 והוברר כי בביקורת שנערכה ב-21.2.11 המקום עדיין פעיל, השטח לפירוק רכבים עדיין משמש למטרה זו, והמבנים השונים משמשים את העסק.

7.המאשימה הדגישה, כי מדובר בשימוש שנמשך מזה מספר שנים על קרקע חקלאית ולצורך הפקת רווחים. עוד הודגש, כי הריבוד באספלט פוגע ביכולת חלחול המים בקרקע. ביצוע הסלילה הוא פוגעני ומשמעותי, גם אם המבנים עצמם אינם מבנים בהיקף חריג וגדול.

המאשימה הפנתה לפסיקת בית המשפט העליון המורה להחמיר עם מבצעי עבירות בנסיבות מן הסוג דנן, על מנת לאיין את הכדאיות הכלכלית שיש בביצוע עבירות על דיני התכנון והבניה.

המאשימה עתרה להטיל על כל אחד מהנאשמים קנס כספי כבד ומשמעותי וחתימה על התחייבות.

כן ביקשה להורות על הריסת המבנים, סילוק המבנים הארעיים, סילוק ופינוי האספלט והשבת הקרקע למצב המאפשר שימוש חקלאי, כמו גם השבת המקרקעין לקדמותם בטרם הפעילות.

המאשימה טענה כי לא קיים אופק חיובי להכשרת השימוש החורג שנעשה על המקרקעין, בפרט שלא הוגשה בקשה להיתר, ומשכך אין מקום לדחות את ביצוע הצו.