רע"צ
בית משפט השלום פתח תקווה
|
13811-06-09
16/12/2009
|
בפני השופט:
ריבה שרון
|
- נגד - |
התובע:
1. אבשלום הולצברג 2. שמחה הולצברג
|
הנתבע:
בנק אגוד לישראל בעמ
|
|
החלטה
בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' ראש ההוצל"פ בכפר סבא אשר דחה את בקשת המבקשים דכאן (החייבים בתיק ההוצל"פ נשוא הערעור) לעיכוב הליכי פינוים מדירת מגוריהם שברח' 57 ערד (להלן: "ההחלטה"; "הדירה").
לאחר שבחנתי את הבקשה, התגובה לה והתשובה לתגובה, דעתי הינה כי דין הערעור להתקבל.
זאת- מעיקר נימוקי הבקשה והתשובה לתגובה. אוסיף בקצרה ואחדד כי על פניו- אכן תיק ההוצל"פ נשוא הבקשה נפתח על ידי המשיב רק בעקבות הליכי הגביה בהם נקט צד שלישי כנגד המבקשים דכאן, ללא קשר לחוב ממשי אותה עת של המבקשים כלפי המשיב.
ככל שלמשיב טענות כיום בדבר חוב כספי ויתרת פיגורים של המבקשים כלפיו (טענה שהועלתה לראשונה, לכאורה, במסגרת סעיף 27 לבקשת המשיב למתן החלטה בבר"ע דנן), - פתוחה בפניו דרך המלך לנקוט בהליך לפי סעיף 81(ב)1 לחוק ההוצל"פ. אם כך יבחר המשיב לעשות, תבחן שאלת עמידתו של המשיב בתנאי הסעיף הנ"ל, בדרך המקובלת בלשכת ההוצל"פ.
לא רק זו אף זו. בקשת המשיב למימוש החוב ופינוי הדירה שלובה, על פניה, בהליך נפרד המתנהל בין המבקשים ובין צד שלישי (עו"ד משה ויינברג). עקב מחלוקת כספית בין האחרון ובין המבקשים דכאן, בקש הנ"ל לממש את עיקול שהוטל לטובתו על הדירה הנ"ל. בקשתו בהקשר זה נתקבלה בלשכת ההוצל"פ בכפר סבא, בכפוף להסכמת בנק כרמל- המשיב דכאן, אשר הזדרז וביקש לממש את המשכנתא הרובצת לטובתו על אותה דירה, בנימוק כי זכותו עדיפה על פני זו של עו"ד ויינברג.
במחלוקת שבין המבקשים דכאן ובין עו"ד ויינברג תלוי ועומד ערעורם של המבקשים בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב- יפו, בתיק ע"א 1732/08 (להלן: "הערעור"), העתיד להתברר, ככל הידוע כרגע, ביום 7/1/10.
דומה כי לא יכולה להיות מחלוקת כי תוצאות הערעור תשלכנה על חששו של המשיב מפני מימוש חובם של המבקשים כלפי אותו צד שלישי באמצעות הדירה הנ"ל, וככל שהערעור יתקבל, אף יתבדו. דא עקא שהמשיב עצמו הודיע על התלית ההליכים לפינוי הדירה במסגרת תיק ההוצל"פ נשוא בקשת הרשות לערעור שבפני. עם זאת, אין להותיר את גורל הענין שבמחלוקת בידי רצונו הטוב של המשיב, ומשום כך נדרשתי להכריע בנושא שבמחלוקת.
מכל המצוי בפני ניתן לקבוע שלא ניתן לשלול את סיכויי הערעור הנ"ל להתקבל.
כמו כן, יש לזכור כי מדובר בדירת מגורים, ובהעדר חוב ממשי כלפי המשיב (או בחוב ששיעורו נמוך יחסית, כאמור לעיל). בנסיבות הענין שבפני, מאזן הנוחות נוטה איפוא לטובת המבקשים. אין צורך להכביר מלים על משמעותם של מכירת ופינוי דירת מגורים, העלולה להיות בלתי הפיכה עבור המבקשים, מבלי יכולת להשיב מצב לקדמותו, בעוד שהמשיב הינו מוסד פיננסי.
סוף דבר-
מכל הטעמים דלעיל, ראיתי לקבל את הבקשה, ולהורות על עיכוב הליכי פינוי דירת המגורים הנ"ל של המבקשים עד להכרעת בית המשפט המחוזי בתל אביב בערעור שבתיק ע"א (מחוזי ת"א) 1732/08 הנ"ל.
הצו הזמני הנ"ל יותנה בהפקדת התחייבות עצמית וכן סכום במזומן או ערבות בנקאית אוטונומית בסך 12,000 ₪ להבטחת נזקי הבנק, באם הערעור ידחה. התחייבות וערבות אלה תהאנה מצטברות ונוספות על אלה שניתנו בעקבות ובהתאם להחלטת בית המשפט בתיק זה מיום 18/6/09.
הערבויות הנ"ל תופקדנה בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן,- יפקע הצו.
המזכירות תואיל לשלוח את החלטתי לצדדים.
ניתנה היום, כ"ט כסלו תש"ע, 16 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.
הוקלד על ידי .......