החלטה
לפני בקשת התובע למינוי מומחה רפואי נוסף מטעם בית המשפט.
העובדות הרלוונטיות לבקשה הן אלה:
ביום 4.3.10 מונה פרופ' משה רופמן כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי. חוות דעתו של המומחה הוגשה לבית המשפט ביום 7.6.10.
ביום 18.10.10 ביקש התובע להפנות למומחה שאלת הבהרה. לטענת התובע, המומחה התעלם בחוות דעתו מן העובדה שבין המסמכים הרפואיים שהועברו לעיונו, מצויים מסמכים שבהם מצוין כי לתובע "תמט (או שבר) בחוליה L1". המומחה נתבקש להבהיר האם התייחסות לעובדה זו, יש בה כדי לשנות את גובה הנכות שנקבעה בחוות דעתו.
בתשובתו מיום 28.10.10 השיב המומחה כי אין כל איזכור ל"שבר" במסמך הפיענוח של בדיקת ה MRI שנערכה לתובע, אלא רק ציון שבחוליה L1 נראה "תמט מתון וקשר שמורל". עוד ציין המומחה כי "רק ד"ר סוסטיאל (שהוא נוירוכירורג ולא אורתופד) כותב במסמך מיום 27.7.10 שממצאי ה MRI מצביעים על "שבר" בחוליה L1, ולדעתי המסקנה הזו מוטעית". המומחה הוסיף וציין כי בפיענוח בדיקת ה MRI שנעשה על ידי ד"ר שגב, שהינו מומחה לרדיולוגיה אבחנתית, כלל לא צויינה האפשרות של שבר אלא האפשרות למחלת "שוירמן" שהיא מחלה או מצב מולד. לטענת המומחה במצב של "שוירמן" אמנם ניתן לראות תמט מתון בחוליה שמלווה בקשר ע"ש "שמורל", וזה הדבר שנראה בבדיקת ה- MRI. המומחה הוסיף וציין בתשובתו, כי כדי לחזק את העובדה שלא מדובר בשבר, ניתן לראות את ממצאי בדיקת מיפוי העצם שבוצעה כשבועיים לאחר התאונה ולא הראתה קליטה פתולוגית מוגברת בחוליה L1, ממצא שהיה נראה אילו אכן דובר בשבר.
התובע טוען בבקשתו למינוי מומחה נוסף, כי פרופ' סוסטיאל, אשר מטפל בתובע במסגרת בית בחולים רמב"ם, ניתח את הממצאים של בדיקת ה MRI כמצביעים על שבר בחוליה L1 של עמוד השדרה, ותשובת המומחה היא "שפרופסור סוסטיאל הוא נוירוכירורג ולא אורטופד ולכן מסקנתו מוטעית". לטענת התובע, לאחרונה הוא נבדק על ידי פרופ' גפשטיין, מומחה בכירורגיה אורטופדית ומחלות עמוד השדרה, וגם הוא זיהה שבר בחוליה L1 על סמך אותה בדיקת MRI והמליץ על טיפולים פולשניים לצורך הטיפול בשבר.
לטענת התובע, פיענוח הממצאים בקשר לחוליה L1 מצריך ידע בתחום הכירורגיה האורטופדית, כשהמומחה אינו עונה להגדרה זו. דחיית אבחנתו של פרופ' סוסטיאל בטענה שהוא נוירוכירורג ולא אורטופד, מעוררת ספק אם היא עניינית ואם חוות דעת המומחה מתארת נכונה את מצבו הגופני של התובע.
על כן ונוכח קביעתו של פרופ' גפשטיין, התומכת בעמדה שקיים שבר בחוליה, מן הראוי למנות מומחה נוסף על מנת לברר מהו מצבה של חוליה L1 והקשר בין מצב זה לתאונה ועל מנת להסיר את הספק שנותרבעניין זה.
הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, הלכה היא כי רק במקרים בהם לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה הרפואי ושמיעת עדותו נותרו ספקות משמעותיים לגבי נכונות חוות דעתו והיותה תשתית מספקת להכרעה, מוסמך בית המשפט למנות מומחה נוסף באותו תחום. הנתבעים טוענים כי המקרה שלפנינו איננו נמנה על אותם מקרים חריגים. המומחה השיב לשאלת ההבהרה באופן רחב וממצה והסביר באופן ענייני ומנומק את עמדתו הרפואית ביחס לממצא בחוליה L1. בשלב זה המומחה לא נחקר על חוות דעתו ועמדתו ביחס לאותה חוליה לא נסתרה. עצם העובדה שרופא שייעץ לתובע ושלא נתמנה על ידי בית המשפט, סבור כי התובע סובל משבר בחוליה, אין בה כדי להצדיק מינוי מומחה רפואי נוסף.
בתגובה לתגובת הנתבעים טוען התובע, כי במקרה שלפנינו קיימת מחלוקת פוסקים האם קיים או לא קיים שבר בחוליה והאם הממצא נובע מן התאונה או ממחלת "שוירמן", כאשר שני רופאים סבורים שקיים שבר והמומחה איננו סבור כך, ועל כן קיימת הצדקה למינוי מומחה רפואי נוסף, בפרט כאשר למומחה אין ידע בתחום הכירורגיה האורטופדית.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים, שוכנעתי כי אין מקום להיעתר לבקשה.
הלכה פסוקה היא, כי מינוי מומחה רפואי נוסף לא ייעשה כדבר שבשיגרה, אלא רק באותם מקרים שבהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו, או לא יהיה זה ראוי, להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על ידו. מדובר בכל אותם מקרים שבהם חש השופט, לאחר שעיין בחוות הדעת של המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובמהלך החקירה הנגדית, כי נותרו בו ספקות וכי הוא נזקק לחוות דעת נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפתחו (רע"א 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נו(4) 673).
המקרה שלפנינו איננו אחד מאותם מקרים יוצאי דופן. תשובתו של המומחה לשאלת ההבהרה שהפנה אליו התובע, הינה תשובה מפורטת ומנומקת. בניגוד לטענת התובע, המומחה לא כתב בתשובתו כי "פרופ' סוסטיאל הוא נוירוגכירורג ולא אורתופד ולכן מסקנתו מוטעית". כפי שפורט לעיל, המומחה ציין בתשובתו לשאלת ההבהרה מספר נימוקים העומדים ביסוד קביעתו כי אין מדובר בשבר בחוליה. המומחה ציין בתשובתו, בין היתר, כי רק ד"ר סוסטיאל כתב שהממצאים מצביעים על שבר בחוליה, כשלדעת המומחה מסקנה זו מוטעית והמומחה מנמק מדוע. העובדה שד"ר סוסטיאל איננו אורתופד אכן צויינה על ידי המומחה בתשובתו לשאלת ההבהרה, אך היא צויינה בהערת סוגריים ולא כסיבה לכך שקביעתו של ד"ר סוסטיאל מוטעית, כפי שטוען התובע.
בשלב בו אנו מצויים בתיק זה, נוכח תשובתו המפורטת של המומחה לשאלת ההבהרה, כאשר המומחה טרם נחקר בבית המשפט, וכאשר המסמך החדש עליו נסמך התובע (מסמכו של פרופ' גפשטיין) טרם הוצג למומחה וממילא לא זכה להתייחסותו של המומחה, ודאי שלא ניתן לאמר, רק משום קיומו של אותו מסמך, כי לא יהיה בידי בית המשפט להכריע במחלוקת על סמך חות דעתו של המומחה, או כי נותרו ספקות המצדיקות מינוי מומחה נוסף על מנת להגיע להכרעה בשאלות הרפואיות שבמחלוקת.
שמורה בידי התובע הזכות לחקור את המומחה בחקירה נגדית, על חוות דעתו ועל תשובתו לשאלת ההבהרה, ובכלל זה לעמת את המומחה עם המסמך החדש שיצא תחת ידי פרופ' גפשטיין ועם שאלת עצם מומחיותו של המומחה בהקשר של השאלה הרפואית שבמחלוקת. ככל שלאחר מיצוי פעולות אלה יסבור התובע כי קיימת הצדקה בדין למינוי מומחה נוסף, תהא לתובע הזכות לשוב ולהעלות טענותיו בעניין זה.
על יסוד האמור לעיל, הבקשה נדחית.
על מנת לקדם את התיק ובהתחשב בכך שהתובע כבר הגיש תחשיבי נזק מטעמו, יגישו הנתבעים תחשיביהם בתוך 21 יום.
התיק יובא לעיוני ביום 20.2.11.
התיק נקבע לקדם משפט ליום 27.4.11 בשעה 10:00.