פ ס ק - ד י ן
א.
העובדות וטענות הצדדים
1. 1. המחלוקת העיקרית בתובענה שלפנינו נוגעת לקיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. על בסיס טענתו לקיומם של יחסים אלו, דורש התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו זכויות שונות במשפט העבודה. בשלב הראשון עלינו להכריע בשאלת מעמדו של התובע, כאשר במידה ויקבע שאין
יחסי
עובד
ומעבידדין התביעה להסתלק על הסף מחוסר סמכות עניינית, אך במידה ויקבע שאכן שררו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד נדרש לשאלות הכספיות.
2. 2. ואלה עובדות המסגרת הדרושות לעניינינו לשאלת המעמד, עליהן כמעט ואין חולק, כפי שהן עולות מהעדויות והמסמכים שבפנינו
[1]:
2.1. 2.1. הנתבעת הנה חברה לשיווק ושירות של מוצרי חשמל. התובע הועסק על ידי הנתבעת כטכנאי שירות להחלפת גומיות מקררים, מחודש מרץ 1994 ועד חודש ינואר 1997. התובע פנה אל הנתבעת בעקבות מודעה שפורסמה בעיתון
[2] וזו לשונה:
"לסניף ת"א דרושים/דרושות קבלני שרות עצמאיים, עד גיל 30, בעלי רקע טכני, בעלי רכב (טנדר או מסחרי במצב תקין), הצטיידות בטלפון סלולרי - חובה, העבודה באזור המרכז, למתאימים תנתן הכשרה במקום, מדובר בעיסוק קבוע וארוך-טווח."
2.2. 2.2. כתנאי להתקשרות עם התובע דרשה הנתבעת כי התובע יפתח אצל רשויות המס תיק עוסק מורשה והתמורה החודשית תנתן לו כנגד חשבונית מס.
2.3. 2.3. התובע קיבל הכשרה אצל הנתבעת והחל לעבוד אצלה באופן בלעדי (קודם להעסקתו לא עבד התובע בענף הקירור או בתיקון מקררים).
2.4. 2.4. התובע עבד 6 ימים בשבוע, כאשר מדי יום נדרש להגיע בשעה 07:00 בבוקר למרכז השירות של הנתבעת
[3], להציג למנהל העבודה את כרטיס העבודה של יום האתמול, לאחר שמנהל העבודה חתם עליו ונתן לו את כרטיס העבודה החדש נדרש התובע להגיע למשרדים על מנת שיקלידו למחשב את כרטיס העבודה החדש. כמו כן בכל בוקר הפקיד התובע בקופת הנתבעת את כספי הלקוחות שהתקבלו על ידו ביום הקודם, הזדכה במחסן על חלקי החילוף בהם השתמש ביום הקודם (בתקופה מסוימת נדרש להחזיר גם את החלקים המקולקלים ו/או הישנים שפרק ממקררי הלקוחות), החזיר את החלקים הנותרים בהם לא עשה שימוש וקיבל חלקי חילוף חדשים ליום העבודה בהתאם לפרוט בכרטיס העבודה שלו
[4].
2.5. 2.5. התובע עבד אצל לקוחות הנתבעת, בשם הנתבעת וכנציגה, בשעות שתיאמה עבורו הנתבעת והוא נדרש להגיע אל הלקוחות בזמן
[5].
2.6. 2.6. התובע ביצע מספר רב של עבודות מדי יום וקיבל שכר לפי כמות העבודה שביצע בפועל.
2.7. 2.7. התובע לא היה אחראי לחובות האבודים של לקוחות הנתבעת.
2.8. 2.8. התובע השתמש בכלי עבודה וחלפים של הנתבעת, למעט הרכב בו נסע לבתי הלקוחות ומקדחה שרכש. במקרים מסוימים כשרכבו התקלקל הוא קיבל רכב חלופי מהנתבעת.
2.9. 2.9. התובע ביצע את העבודה באופן אישי ומעולם לא נעזר בעובדים או במחליפים מטעמו, על אף שנדרש לחתום על מסמך לפיו במידה ויעסיק עובדים מטעמו לא יהיה להם קשר לנתבעת.
2.10. 2.10. התובע נדרש לקבל אישור מהנתבעת על מנת לצאת לחופשה, והוא ניתן לו רק אם היתה לו סיבה מוצדקת.
2.11. 2.11. התובע השתתף בארועי הנתבעת וקיבל ממנה מתנות (לטענת הנתבעת - אופי הארועים ואופי המתנות היו שונים לחלוטין מהארועים והמתנות להם זכו העובדים
[6]).