פסק-דין
1.לפני תביעה חוזית לתשלום הפרשי תגמולי ביטוח בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע, רכב מסוג פורד פוקוס שנת ייצור 2011 מ.ר. 47-933-71 ( להלן:"רכב התובע") בעקבות מעורבותו בתאונת דרכים מיום 15.12.11. כאשר לא הייתה מחלוקת בין הצדדים, כי היקף הנזקים לרכב התובע עלה על -60% ורכב התובע הוכרז על ידי שמאי רכב כעל "אובדן מוחלט". \
2.המחלוקת בין הצדדים נעוצה בפרשנות תנאי הפיצוי במקרה של "אובדן מוחלט".
3.לטענת התובע, כפי שהועלתה בכתב התביעה, עסקינן ב-"רכב חדש" בהתאם להגדרתו בפרק ד' לפוליסת הביטוח ומשכך, הינו זכאי לפיצוי על בסיס "רכב חדש תמורת ישן". לשיטתו, מכוח התחייבותה של הנתבעת בחוזה הביטוח - הינו זכאי לקבלת פיצוי בגין ערך הרכב במצבו כחדש. בעת קרות התאונה עמד על סך 124,000 ₪ ואולם, הנתבעת פיצתה אותו בסך 117,348 ₪ בלבד בטענה, כי התנאי "חדש תמורת ישן" לא חל במקרה דנן. לטענת התובע, אומנם קיים שוני מסויים בין התנאי המצויין ברשימת הפוליסה לבין התנאי הרשום בתנאים הכלליים ואולם, לא ניתן לצפות ממנו שיערוך השוואה של התנאים בכדי לבחון את התנאים שנגרעו ממנו ללא ידיעתו.
4.הנתבעת טוענת, כפי שעולה מכתב ההגנה המתוקן שהוגש על ידה, ערך רכב התובע במועד קרות התאונה בהתאם למחירון המקובל עמד על סך 106,680 ₪. על פי התחייבותה ברשימת הפוליסה נקבע, כי "פיצוי על בסיס רכב חדש תמורת ישן בנזק טוטלי- תוספת של עד 10% ממחיר השוק של הרכב הניזוק" משכך, הנתבעת פעלה בהתאם לתנאי הפוליסה והוסיפה 10% על ערך הרכב ופיצתה את התובע בסך 117,360 ₪ (זאת, בקיזוז ובתוספות שונות שלא היו שנויות במחלוקת בין הצדדים).
דיון ומסקנות:
5.ההוראות הרלבנטיות בפוליסת הביטוח: בכדי להבין את גדר המחלוקת יש להביא את נוסח ההוראות הרלבנטיות ברשימת הפוליסה ובתנאים הכלליים.
5.1בפרק ד' לתנאים הכלליים של פוליסה לביטוח רכב פרטי ומסחרי עד 4 טון מסוג "הפניקס זהיר", מהדורת חודש יולי 2010 בעמ' 19, נקבע תחת סעיף 2 א' כדלקמן:
" מוצהר ומוסכם בזה כי בניגוד לאמור בפרק ב' ( ביטוח רכב) סעיף 6 אם יגרם לרכב, שגילו במועד קרות מקרה הביטוח עד 12 חודשים מיום עלית הרכב לכביש, אובדן גמור או אובדן גמור להלכה:
(1) ישלם המבטח למבוטח תגמולי ביטוח כדי למלוא מחיר הרכישה של רכב חדש של אותו יצרן ומאותו דגם וסוג כולל תוספות מיוחדות לרכב אם נכללו בביטוח לפי פוליסה זו.
(2) אם לא ניתן במועד תשלום תגמולי הביטוח, על פי הרחב זה, לרכוש במדינת ישראל, מהיבואן המוסמך של אותו רכב, רכב חדש של אותו יצרן מאותו דגם וסוג- יפצה המבטח את המבוטח כדי מלוא מחיר השוק של הרכב המבוטח בתוספת פיצוי לרכישת רכב חדש מסוג דומה. תוספת הפיצוי כאמור בסעיף (2) לעיל תוגבל ל-10% ממחיר השוק של הרכב הניזוק, כפי שהיה סמוך לפני קרות מקרה הביטוח.
בסעיף 2 ב': נרשם תחת- "סייגים לחבות המבטח"- כדלקמן:
" הרחב זה יהיה בתוקף:
1. אך ורק אם צוין במפורש ברשימה של הפוליסה במסגרת כיסוי "הכל כלול" חבילת כיסויים מקיפה למבוטח".
5.2בעמוד 5 לרשימה הרלבנטית תחת פרק ד': " הכל כלול", נרשם כדלקמן:
" פיצוי על בסיס רכב חדש תמורת ישן בנזק טוטלי- תוספת של עד 10% ממחיר השוק של הרכב הניזוק".
6.בע"א 172/89, סלע חב' לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד מז (1) 311, 326, ובע"א 11081/02, דולב חברה לביטוח בע"מ נ' קדוש,[ פורסם בנבו] , נקבע :
"פוליסת הביטוח היא חוזה בין המבטח לבין המבוטח ובפרשנותה יש להפעיל את הכללים הרגילים החלים בפרשנות חוזים, שעיקרם בהתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים, כאמור בסעיף 25 (א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. לפיכך, יש לפרש את הפוליסה על פי המשמעות המילולית, הפשוטה והסבירה של מילותיה, תוך עמידה על כלל תניותיה כשלמות אחת...".
7.עוד יש לזכור, כי בחוזים מסוג זה כאשר קיימת מחלוקת פרשנית בין הצדדים להסכם מחד ופער כוחות גדול בין הצדדים להסכם בו הצד החזק מנסח את ההסכם מאידך, בית משפט פועל בהתאם לכלל הפרשנות נגד המנסח. הרציונאל העומד בבסיס כלל זה הינו, כי במקרה בו המנסח כשל בביטוי רצון הצדדים בחוזה והותיר את הניסוח עמום ובעל משמעות לקויה ודו משמעית יהא עליו לשאת בתוצאת מחדלו. אולם, יש לזכור, כלל זה יש לבחון רק כאופציה אחרונה, שלא יהא בידי בית משפט לקבוע בנסיבות הקונרקטיות האם קיימת עמימות חוזית ומה היה אומד דעת הצדדים.