הוט - מערכות תקשורת בע"מ נ' זוהר-נעים ואח'

החלטה

בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 406 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") ולאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה וכן בתשובה לתגובה אני סבורה כי דין הבקשה להדחות.

בבקשה מבקשת המבקשת (להלן: "הוט") להשיג כנגד פסק דינה של כב' השופטת קאודרס בנר מיום 24.12.2013 בתיק 18301-07-13.

בפסק הדין שנתן בית המשפט קמא נקבע כי יש לתת אמון מלא בגרסת התובע. נקבע כי התובע מס' 1 ואישתו המשיבים בבקשה דנן זכאים לפיצוי בגין התנהלות הוט כלפיהם וחוסר הענותה לבקשותיהם ולפניותיהם. נקבע כי דבר זה הוא שחייב את המשיב 1 לנסוע מביתו בנהריה למשרדי הוט ביקום, והכל כדי להביא לביטול עסקה שבוצעה בין הוט והמשיבים.

נטען כי התנהלות נציגי הוט כלפי המשיבים גרמה להם עוגמת נפש רבה, השפלה, תחושת חוסר אונים והוצאות ובגין כך הוגשה התביעה.

קודם למתן פסק הדין התקיים הליך גישור אשר לא צלח ולטענת ב"כ הוט תוכן הליך הגישור הובא לידיעת בית המשפט קמא. כמו כן נטען כי פסק הדין בערכאה קמא אמוציונלי, לא סביר, וכי הגרסה שהעלו המשיבים אינה סבירה בהתחשב בסד הזמנים הצפוף בין מועד התקנת השירות בביתם ומועד הגשת התביעה (יום אחרי כן).

נטען כי המשיבים נהגו בחוסר סבירות משבחרו לנסוע למשרדי הוט ביקום. נטען כי המשיבים העלו בדיון טענות שהם בבחינת הרחבת חזית וכך עשו גם בתגובתם לבקשה דנן.

נטען כי בית המשפט קמא שגה משלא פרט או הסביר כיצד חושב הסכום שנקבע בפסק הדין ולא התחשב בעובדה כי המשיבים נותרו לקוחות של הוט לשירותי טלויזיה לזמן נוסף.

עוד נטען כי בפסק הדין הוספה הערה המלמדת כי בית המשפט קמא היה בהלך רוח חד צדדי. זאת כאשר בית המשפט קבע בפסק הדין כי נאלץ לפסוק למשיבים רק הפיצוי אותו תבעו תוך רמיזה כי המשיבים היו זכאים לדעתו לתשלום גבוה יותר כפיצוי.

אין מחלוקת כי בנוסף לכתבי הטענות שהוגשו בבית המשפט קמא נשמעה רק גרסת המשיבים לאירועים.

מטעם הוט לא הובא עד אשר יכול היה לשפוך אור על האירועים הרלוונטים נשוא התביעה.

לאחר ששקלתי העניין ובחנתי כל המסמכים הרלוונטים אני סבורה כאמור כי דין הבקשה להדחות.

עסקינן בבקשה המבקשת להשיג על ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה קמא על סמך ראיות שהובאו בפניה והתרשמותה מעדים.

כן מבוקש כי בית משפט זה ישים שיקול דעתו במקום שיקול דעת הערכאה המבררת רק משום שלדעת ב"כ המבקשת הסכום שנפסק אינו סביר.

הלכה היא כי אין ערכאת הערעור מתערבת בכגון דא. גם לו סברתי אחרת מקביעת הערכאה המבררת באשר לגובה הפיצוי הנפסק אין מדובר בפסיקה בלתי סבירה או חריגה או החורגת מהמתחייב בנסיבות העניין ומשיקול דעת המסור לערכאה המבררת באופן שבו יש מקום לקבל הבקשה שבפניי.

ראה לעניין זה:

ע"א 3716/09 ג'אנה תעשיות משקאות בע"מ נ' מאזן עוד מסחר כללי בע"מ, החלטה מיום 21.9.2009.

העובדות שנטענו על ידי המשיבים שבפניי בבית המשפט קמא לא נסתרו. טענת נציגת הוט בבית המשפט קמא צומצמו רק להערכות בדבר סבירות הטענות וסבירות התנהלות המשיבים.

לא נסתרה הטענה כי במאמץ להביא לבירור עניינם נסע המשיב מביתו בנהריה למשרדי הוט ביקום ולא נסתרה הטענה כי המשיב עשה כן משום שחש נואש, בהעדר תשובה של ממש לפניותיו ובשל החשש כי יחוייב בתשלום כספי בו אין הוא יכול או רוצה לעמוד.

במצב עניינים זה כאשר טענת ב"כ הוט בפני מתמקדת בהערכת סבירות קביעות הערכאה המבררת ומשמדובר בקביעות עובדתיות שניתנו לאחר שמיעת עדים והערכת עדותם ובמסגרת שיקול הדעת המסור לערכאה המבררת אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא.