הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה - מחוז מרכז נ' גיל קורמן 75 בע"מ

1. בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופט א' שוורץ) מיום 15.4.2018 בעת"מ 24957-02-17. במסגרת פסק הדין התקבלה עתירת המשיבות 3-1 (להלן: המשיבות), ונקבע כי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז מרכז (להלן: הוועדה המחוזית) תדון מחדש בבקשתן לקבל היתר לשימוש חורג בקרקע חקלאית מוכרזת ביישוב קדימה-צורן.

רקע עובדתי והליכים קודמים

2. ענייננו בארבעה מבנים גדולים, שנבנו בהיתר, ומתפרשים על פני שטח של כ-6,000 מ"ר. המבנים משמשים כמחסנים למרות שהקרקע מוגדרת כיום לייעוד חקלאי, אך המצב התכנוני הוא מורכב יחסית. החל משנת 2003, תכנית מתאר מחוזית 3/21 מייעדת את המקרקעין לתעשייה, מלאכה ותעסוקה. עם זאת, טרם אושרה תכנית מקומית מתאימה. לכן בשלב זה נדרש היתר לשימוש חורג, ובשנת 2004 אכן ניתן היתר כזה למשך שנתיים. כבר בשנת 2005 נעשה ניסיון להסדיר את השימוש בקרקע והמשיבות הגישו לאישור תכנית מטעמם (הצ/269/1/4/א'), אך היא נדחתה. בהקשר זה ציינה הוועדה המרחבית כי המועצה המקומית מקדמת תכנית מקבילה מטעמה; והוועדה המחוזית ציינה בהחלטתה כי "תיאות לשקול הארכת תוקף השימוש החורג". גם בהמשך, הוועדה המרחבית לא אישרה תכניות מקומיות שהוגשו לה.

           בשנת 2007, ועדת הערר המחוזית קיבלה את עמדתם של המשיבים והורתה להעניק להם היתר נוסף לשימוש חורג, בכפוף לאישור הוועדה המחוזית והולקחש"פ. בתוך כך, ועדת הערר פנתה לוועדה המחוזית בבקשה "לעשות מאמץ לאשר את התכנית החדשה באזור המקרקעין הנדונים, על מנת להתאים את השימושים באזור בו מצויים המקרקעים נשוא ערר זה ליעודים שבתמ"א 3/21, בתוך השנתיים שהוקצבו לעוררים". ברם, למרות החלטתה של ועדת הערר, המשיבות לא הגישו בקשה מתאימה למתן היתר לשימוש חורג, וגם תכנית מקומית לא אושרה. בשנת 2011, בהעדר היתר לשימוש חורג בתוקף, הוגש כתב אישום נגד המשיבה 3 והיא הורשעה במסגרת הסדר טיעון. גזר הדין כלל גם צו הפסקת שימוש שתוקפו הוארך מעת לעת (נכון להיום עומדת בתוקף ארכה מוסכמת עד סוף שנת 2018). עוד בשנת 2011, תמכה הוועדה המרחבית במתן היתר לשימוש חורג לשנתיים נוספות, אך הוועדה המחוזית החליטה לא לחדש את ההיתר.

           בהמשך נעשו נסיונות נוספים לקדם תכנית מקומית, אך גם הם לא צלחו. עם זאת, במהלך השנה האחרונה חלה התקדמות משמעותית בקידום תכנית מפורטת (457-0301135) שעל פיה ייעוד המקרקעין ישתנה מחקלאות לתעשייה. ביום 15.6.2018 פורסמה תכנית זו והופקדה להתנגדויות. מכאן טענתן של המשיבות כי "הליך ההכשרה נמצא בעיצומו והליגליזציה של השימוש מושא הצו קרובה מאי פעם".

3. ביני לביני, וחרף המלצה חיובית של הוועדה המרחבית, דחתה הוועדה המחוזית בקשה נוספת להיתר לשימוש חורג, בהחלטתה מיום 12.9.2016. בהחלטה זו הודגש כי השימוש במקרקעין נעשה ללא היתר, והוועדה החליטה כי "יש להמתין לאישור הסטטוטורי של אזור התעשייה בשלמותו, ואין לאפשר שימוש עברייני הנמשך מזה עשור בדרך של גשר תכנוני". החלטה זו נתקפה בעתירה מינהלית, אשר התקבלה, כאמור, בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים. לאחר דיון מקיף, הגיע בית המשפט למסקנה כי:

"החלטתה של הוועדה המחוזית לוקה בחוסר סבירות קיצונית, הן מאחר שחלק משמעותי מקביעתה כי השימוש במקרקעין עולה כדי סטייה ניכרת בוטל מחמת התעלמות מנסיבות תכנוניות חדשות ואי-שקילת שיקולים רלבנטיים והן מאחר שהשיקולים שנשקלו כנגד התרומה החיובית של התכנון בהתהוות זכו למשקל מוגבר ובלתי מידתי שאינו הולם את נסיבות ענייננו. בנסיבות אלה, אני סבור כי יש להשיב את ההכרעה בבקשה לוועדה המחוזית, אשר תשוב ותידרש לה מחדש (De Novo), לאחר שתאפשר לצדדים להשלים טיעון בעניין, בשים לב לסוגיות שעלו במסגרת פסק הדין. למותר לציין כי אם תראה הוועדה המחוזית לנכון להתיר את השימוש החורג היא תהא רשאית להתנות זאת בתנאים לפי שיקול דעתה באשר להבטחת התכנון המתהווה ובאשר להגבלת משך השימוש החורג" (שם, בפסקה 54).

           הוועדה המחוזית לא השלימה עם פסק הדין, והגישה לבית משפט זה ערעור שאליו נלוותה בקשה לעיכוב ביצוע – היא הבקשה שבפניי.

הבקשה לעיכוב ביצוע ותגובת המשיבות