אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הוד רם נ' מועצה אזורית גן רוה

הוד רם נ' מועצה אזורית גן רוה

תאריך פרסום : 30/12/2010 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ת"א - יפו
35140-02-10
30/12/2010
בפני השופט:
אורי שהם

- נגד -
התובע:
אילנה הוד רםע"י ב"כ עוה"ד גד שטילמן וארז גיל
הנתבע:
1. מועצה אזורית גן רוה
2. י. לרר (הנדסה) בע"מ
3. הועדה המקומית לתכנון ובניה "שורקות"

פסק-דין

פסק דין

העתירה

1.בכתב עתירה מתוקן, אליו צורפו משיבות 3 ו-4, נטען כי העותרת, הגברת אילנה הוד רם, הינה בעלת נחלה במושב בית עובד, שבו מבוצעות עבודות להנחת קו ביוב. העותרת ובני משפחתה מחזיקים בנחלה מאז הקמת היישוב בית עובד בשנת 1933 "כולל שטח המסומן בתוכנית המתאר כ'שטח פרטי פתוח' (שפ"פ)".

על אף שמדובר בשפ"פ, הרי שהשטח הינו סגור "ולא הייתה למאן דהוא כל גישה לשטח זה, אשר היווה חלק בלתי נפרד מנחלת העותרת, הידועה כמשק מספר 41 במושב בית עובד".

העותרת טוענת, כי בשטח השפ"פ נעשו עבודות ללא היתר כדין, מבלי שההיתר נחתם ע"י הבעלים (קרי, העותרת), מבלי שההיתר פורסם להתנגדויות, ומבלי שקיבל אישור ממשרד הבריאות.

עוד נטען, כי בין המושב בית עובד (משיבה 4) לבין המועצה האזורית גן רוה (משיבה 1) נחתם הסכם, ולפיו העבודות להנחת קו ביוב יעשו "אך ורק באישור התושבים וחברי האגודה ועפ תוכנית שתחתם על ידם", בעוד שבפועל, הופר הסכם זה ובוצעו עבודות ביוב שלא על פי התוכנית המקורית, שנחתמה ואושרה ע"י התושבים.

הדבר היה בסוף חודש דצמבר 2009, כאשר המשיבים החלו לבצע עבודות להנחת קו ביוב, לרבות תאי ביוב / בריכות ביוב, ופתחי ביוב בשטח בית המגורים "תוך שהם פועלים בניגוד לתוכנית, שהוצגה בפני העותרת כתוכנית מאושרת סופית".

העותרת מוסיפה וטוענת, כי התוכנית המבוצעת בשטח אינה תואמת את התוכנית שהופצה לתושבי היישוב ואושרה על ידם, "והיא, למעשה, עומדת בניגוד מוחלט להתחייבויות רשויות התכנון כלפי העותרת ובניגוד להחלטות המושב", וזאת, תוך פגיעה בזכויותיה הקנייניות של העותרת ותוך חשש כי יגרם לה נזק בלתי הפיך, בשל קביעת עובדות בשטח, שלא ניתן יהיה לתקנן בעתיד.

אשר לטענה כי מדובר בשפ"פ, שהינו שטח פרטי פתוח, נטען ע"י העותרת כי מדובר בחלק בלתי נפרד משטח חצר הנחלה, והעותרת, כמו הוריה לפניה, "מחזיקים בו ונוהגים בו מנהג בעלים למעלה מ-77 שנה, בהסכמת המושב".

עפ"י התוכנית המקורית, היה אמור קו הביוב לעבור ממערב לקיר אקוסטי, שהונח לאורך כביש 42, הגובל בישוב בית עובד.

לאחר שהחלו העבודות בשנת 2009, הודיע מזכיר המושב לעותרת, כי בשל הימצאו של גוש בטון, החוסם את קו הביוב המתוכנן ממערב לקיר האקוסטי, חייב קו הביוב לעבור בחצרה של העותרת, אך הובטח לה כי מדובר בקו "עיוור", ללא בריכות ביוב ו/או תאי ביוב ו/או פתחי ביוב, "על מנת שהביוב לא יגלוש לחצרה (של העותרת – א.ש.) במקרה של תקלות ו/או סתימות שעתידות להתרחש".

העותרת טוענת, כי למרות הבטחה מפורשת זו, אשר אף קיבלה ביטוי בתשריט ששלח מר עוזי אפרת, מנהל הפרויקט מטעם משיבה 1 (נספח י"ד לעתירה), כולל קו הביוב, שהונח בחצר העותרת, שתי בריכות ביוב.

לטענת העותרת, קיימים פתרונות אלטרנטיביים המאפשרים את העברת קו הביוב ממערב לקיר האקוסטי, או לחלופין, להעבירו בחצר העותרת ללא תאי ביוב, בהתאם לחוות דעתו של המהנדס פ. טיקטין, שהתבקש ע"י העותרת לחוות את דעתו בסוגיה זו (נספח ט"ו לעתירה).

בעתירה נטען עוד, כי ההיתר, אשר מכוחו בוצעו העבודות בחצרה של העותרת, אינו חוקי ופגום, שכן, הבקשה להיתר אינה נושאת חתימת הבעלים (מנהל מקרקעי ישראל), אינה נושאת חתימת המחזיק במקרקעין, התוכנית לא פורסמה להתנגדויות, ולא נמסרה לעותרת כל הודעה כדין, בנוגע לתוכנית זו.

כמו כן, נטען כי הועדה המחוזית וכן שר הבריאות לא אישרו את התוכנית "ודי בכל אלה כדי לפסול את ההיתר ואת העבודות שבוצעו שלא כדין". סעיף 13 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב – 1962, קובע, כך לטענת ב"כ העותרת, עו"ד שטילמן, כי תוכנית להתקנת ביוב טעונה אישורים של הועדה המחוזית ושל שר הבריאות, ואלו לא אישרו את התוכנית, כאמור.

כששונתה התוכנית המקורית, הרי שהתוכנית המתוקנת והבקשה להוצאת היתר חדש לא הומצאו לעותרת ולא פורסמו להתנגדויות.

בין יתר הטיעונים המשפטיים, נטען ע"י ב"כ העותרת, כי הופר ההסכם, שנערך בין הישוב בית עובד לבין המועצה האזורית גן רוה, כאשר מדובר בהסכם לטובת צד שלישי – הם התושבים.

בהתאם להסכם זה, קו הביוב לא יבוצע, אלא בהסכמה מלאה של כל התושבים וחתימתם על תוכנית הביצוע, אך בפועל, בוצעו העבודות עפ"י תוכנית אחרת, שלא נחתמה ע"י התושבים וללא הסכמתם.

המשיבות נכנסו לחצרה של העותרת, מבלי להודיע בכתב למחזיקה בנכס, בניגוד לאמור בסעיף 2 לחוק עזר לגן רוה (היטל ואגרת ביוב), התשנ"ה – 1995.

לאור האמור, התבקש בית המשפט לקבוע, כי "עבודות התקנת צנרת ביוב ציבורי ובריכות ביוב אשר בוצעו בחצר העותרת, נעשו בהיתר שהוצא שלא כדין".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ