החלטה
המבקשת הגישה ביום 8/5/12 בקשה למתן צו זמני שיעכב הליכי מכרז פומבי למשרת מרכז/ת (מועצות לאומיות) בלשכת המנכ"ל במשרד הבריאות בתל אביב. לטענת המבקשת, במסגרת הצו הזמני יש לעצור את הליך המכרז הפומבי שפורסם, ולחייב את המדינה לפרסם מכרז פנימי לתפקיד, שבמסגרתו תבחן מועמדותה של המבקשת.
בטרם נדרש למחלוקת המשפטית שבין הצדדים, נביא את עיקר העובדות הצריכות לעניין, תוך שנדגיש, כי מטבע הדברים משמדובר בבקשה לסעד זמני, קביעותינו הן לכאוריות בלבד, והן יפות לשלב זה של ההליך.
עיקר התשתית העובדתית הצריכה לעניין:
ביום 13/6/04 המבקשת החלה לעבוד כמרכזת הוועדות הלאומיות במשרד הבריאות. נציין כי "הוועדות הלאומיות" הוקמו על מנת להוות גוף מקצועי בר סמכא שיוכל לייעץ למנהלי מערכת הבריאות, בעת שנקבעת מדיניות מקצועית רצויה בתחומי הרפואה השונים. המבקשת מילאה תפקיד אדמיניסטרטיבי, כמרכזת של מספר ועדות.
הגם שנדמה כי אין חולק כי ריכוז הוועדות המקצועיות בפן האדמיניסטרטיבי הוא "תפקיד ליבה" במשרד הבריאות, בראשית הדרך הוסדרה העסקתה של המבקשת באמצעות "קרן מחקרים" אשר שילמה את שכרה והפיקה עבורה תלוש שכר.
לאחר חקיקת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, תשנ"ו - 1996, והתיקונים לחוק, נעשו במשרד הבריאות, כמו גם במשרדי ממשלה נוספים, מהלכים שנועדו להסדיר את קליטתם בשירות המדינה של עובדים שהועסקו עד לאותה עת באמצעות קבלני כח אדם למיניהם.
בכל הנוגע לקליטת עובדי קבלן במשרד הבריאות, נדמה כי מדובר היה בתהליך מורכב, אשר לא התרחש ביום אחד, אלא במספר שלבים. בשלב ראשון, נקלטו בשירות המדינה עובדים שהועסקו על ידי "האגודה לבריאות הציבור" ורק בשלב מאוחר יותר נקלטו לעבודה בשירות המדינה עובדי "קרן מחקרים" ובכלל זה המבקשת.
כך, הגם שכבר בשלהי שנת 2005 פנתה הממונה על המבקשת, מנהלת תחום המועצות הלאומיות, לגורמים המוסמכים במשרד הבריאות על מנת לקדם את קליטתן של עובדות שהועסקו על ידי קרן מחקרים, ביניהן המבקשת (ר' נספח ו' לבקשה) בשירות המדינה, נראה שקליטת העובדות התעכבה, ואפשר שהעניין היה נעוץ בצורך לאשר תקנים לשם קליטתן (ר' נספח ח' לבקשה).
על רקע האמור נזכיר, כי ביום 27.9.06 התקבלה החלטת ממשלה אשר הסדירה את קליטתם במדינה של עובדים שהועסקו על ידי קבלני כח אדם ונקלטו בשירות המדינה עובר להחלטה. בהתאם להחלטת הממשלה משנת 2006, מי שהועסק במדינה באמצעות קבלן כ"א ונקלט לשירות המדינה לפני 27/9/06, ובתנאי שעבד כשנתיים בתפקידו בטרם החלטת הממשלה, נהנה מעדיפות בקליטה לשירות המדינה במובן זה שהוא הובא בפני ועדת בחינה של מכרז פומבי לשם בחינת התאמתו בתנאים של העדר תחרות, כאשר המועמדות נבחנת לגופה, ללא השוואה למועמדים אחרים (החלטת הממשלה צורפה לתגובה לבקשה וסומנה נספח א).
ביום 1/11/06 המבקשת נקלטה לעבודה בשירות המדינה באמצעות "חוזה מיוחד להעסקת עובדת", כאשר סוג ההעסקה הוגדר "חוזה למשימה חולפת" (ר' הסכם ההעסקה – נספח ט' לבקשה). מאחר שקליטתה בפועל בשירות המדינה היתה לאחר מועד החלטת הממשלה מיום 27/9/06, האמור בהחלטת הממשלה משנת 2006 לא חל עליה.
ביום 16/11/08 התקבלה החלטת ממשלה 4263 שנועדה, בעיקרו של דבר, להסדיר את קליטתם במדינה של עובדי קבלן שנקלטו לשירות המדינה לאחר 27/9/06. בהחלטה נקבע פטור מחובת מכרז למי שעבד אצל קבלן כ"א והועבר לשירות המדינה, ובלבד שהיה מועסק ברציפות באותו תפקיד או בתפקיד דומה למשך תקופה של חמש שנים ומעלה קודם למועד העברת תפקידו או יחידתו לשירות המדינה. עובדים שעד לקליטתם במדינה הועסקו בתפקידם למשך פחות מחמש שנים, נדרשו לעבור הליך של מכרז פומבי על מנת להסדיר את קליטתם במדינה (החלטת הממשלה מיום 16/11/08 צורפה לתגובת המדינה וסומנה נספח ג').
מאחר שעובר לקליטתה במדינה המבקשת היתה מועסקת בקרן מחקרים למשך כשנתיים וחצי (מיום 13/6/04 עד ליום 1/11/06) לא חל עליה הפטור שנקבע בהחלטת הממשלה משנת 2008, וקליטתה כעובדת מדינה קבועה, היתה איפה טעונה מכרז פומבי. כך, במהלך שנת 2009 קיימו הגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות תכתובת מול נציבות שירות המדינה, במסגרתה הוברר כי תנאי לקליטת המבקשת בשירות המדינה היה עמידתה במכרז פומבי (נספח י' לבקשה). בהתאם לכללים המקובלים בשירות המדינה, בטרם פורסם מכרז פומבי, ביום 2/9/09 פורסם מכרז פנימי למשרתה של המבקשת [להלן "המכרז הפנימי הראשון"]. פרט, למבקשת, לא היו מועמדים שביקשו להתמודד על התפקיד במכרז הפנימי.
המבקשת פנתה במכתב למנכ"ל משרד הבריאות וקבלה על כך שלא מתאפשר לה להתמודד למשרה במכרז פנימי, וכי עליה להתמודד מול מועמדים מן החוץ על אף שהיא ממלאת את התפקיד בפועל מזה שנים. בתשובה נענתה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות כי היא אינה עומדת בתנאי הפטור ממכרז שקבעה הממשלה, ולפיכך אין מנוס מהתמודדותה במכרז פומבי (נספחים י"ב - י"ג לבקשה).
כך, בחודש אוקטובר 2010 פורסם מכרז פומבי למשרה [להלן: המכרז הראשון]. אין חולק כי במכרז הפומבי הראשון, המבקשת לא נמצאה כשירה לתפקיד. מעדותה של המבקשת עולה כי ציונה בשלב הבחינה בכתב היה נמוך משל מתמודדים אחרים ולכן מועמדותה כלל לא הובאה בפני ועדת הבוחנים. על רקע האמור, נבחרה לתפקיד מועמדת אחרת, שהיתה אמורה להתחיל בתפקידה בחודש ספטמבר 2011, אלא שלימים התברר כי המועמדת שנבחרה החליטה בסופו של יום שלא להצטרף לשירות המדינה וכך נמשכה העסקתה של המבקשת במשרה במילוי מקום.
על רקע האמור לעיל, ביום 14/12/11 שוב פורסם מכרז פנימי לתפקיד. ביום 18/12/11 המבקשת ביקשה שיאפשרו לה להציג את מועמדותה במכרז הפנימי, ונענתה ביום 28/12/11 כי הדבר איננו מתיישב עם הוראות התקשי"ר, וכי לא ניתן לאפשר לה לגשת למכרז פנימי (נספח ט"ז לבקשה). המבקשת שבה ופנתה, באמצעות הסתדרות המח"ר. ביום 20/1/12 נמסר לנציג ההסתדרות כי הנושא נמצא בבדיקה, וכי מיד כשתושלם הבדיקה תמסר תשובת המדינה.
תשובת המדינה לנציג ההסתדרות, הדוחה את פנייתו, נשלחה ביום 18/4/12, וכבר ביום 4/5/12 פורסם מכרז פומבי. הבקשה למתן צו זמני הוגשה ביום 8/5/12.
להשלמת התמונה נציין, כי לבית הדין הוגשו חוות דעת של הממונה על המבקשת גב' גרסיאלה ביל (שהיא שגייסה את המבקשת מלכתחילה לעבודה בקרן מחקרים), אשר גורסת כי המבקשת היא עובדת מצטיינת, וממליצה בחום על המשך העסקתה במדינה. עוד צורפו חוות דעתם של פרופ' אלכסנדר בטלר, יו"ר המועצה הלאומית למניעה וטיפול במחלות לב וכלי דם ושל פרופ' וצלב אינסלר, יו"ר המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה, גם הם משבחים את תפקודה המקצועי של המבקשת (נספח י"ד לבקשה).
טענות הצדדים
המבקשת טוענת כי לנוכח תקופת העסקתה הארוכה בשירות המדינה, עומדת לה הזכות להתמודד למשרה במכרז פנימי. המבקשת סומכת את טיעונה בעיקרו של דבר על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בתיק ע"ע 493/08 יואל מורה נ' מדינת ישראל [להלן : "עניין מורה"] וטוענת כי אלמלא השיהוי בקליטתה לשירות המדינה, היתה חלה עליה החלטת הממשלה משנת 2006, בדבר הפטור ממכרז פומבי. עוד טוענת המבקשת, כי יש ליישם לגביה את החלטת הממשלה משנת 2008 ולפטור אותה מחובת מכרז פומבי, בשים לב לכך שכיום המבקשת מבצעת את תפקידה זה למעלה מ- 5 שנים.
