הדר נ' בנק מזרחי בע"מ

החלטה

המבקשת, החייבת בתיק הוצל"פ 01-55543-09-2, מבקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 7.5.13 של כב' רשם הוצל"פ אביטל ערן שקבע צו בתשלומים בסך 1,200 ₪ לחודש, והחלטה מיום 29.5.13 לפיה נדחתה הבקשה לשינוי צו התשלומים.

בהתאם להחלטתי מיום 11.6.13 מסר המשיב תגובה ולפיה יש לדחות את הבר"ע ולא להתערב בהחלטתו של רשם הוצל"פ.

הבר"ע המתייחסת להחלטה מיום 7.5.13 לא הוגשה במועד הקבוע בתקנות הוצל"פ (תקנה 119) ועל כן דינה להידחות על הסף.

באשר להחלטה מיום 29.5.13, משלא הצביעה המבקשת על עילה לעיון חוזר, ממילא לא היה מקום לשינוי צו התשלומים וכדין נדחתה הבקשה לשינוי צו התשלומים.

למרות האמור עיינתי בהחלטת הרשם מיום 7.5.13, בתגובת המשיב והנספחים ובשאלון שעל בסיסו ניתנה ההחלטה ולא מצאתי שיש להתערב בהחלטתו של הרשם או לשנותה.

אינני נותן משקל כלשהו לטענות המבקשת לפיהן איננה חייבת למשיב וכי החייב העיקרי הינו הגרוש שלה ואף הגישה ערעור על פסק הדין.

כל עוד לא בוטל פסה"ד, גם אם איננו חלוט, הריהו בר הפעלה בלשכת ההוצל"פ, אשר תפקידה לבצע פסקי דין.

כפי שציין הרשם הנכבד בצדק, על המבקשת להפנים את מעמדה בתור חייבת(כל עוד לא בוטל פסה"ד) ולפעול בהתאם, דהיינו להקטין הוצאות על מנת להגדיל את תשלומי החוב למשיב.

מעיון ברכיבי ההוצאות, נראה כי יש מקום לצמצום ההוצאות ובוודאי שאין מקום להעברת כספים בחסכון כל עוד קיים חוב.

אין להתחשב בסכומים שמשלמת המבקשת לנושים מחוץ לתיק ההוצל"פ, שכן בכך משום העדפת נושים אסורה. עוד מתברר כי לא את כל סכום המזונות מפקידה המבקשת בחסכון לילדים אלא רק חלק קטן מסכום זה, בניגוד למה שהיא טוענת.

רשם ההוצל"פ בחן בקפידה את יכולת התשלום של המבקשת, בחן את הוצאותיה והכנסותיה וקבע סכום ראוי לתשלום.

אשר על כן, נדחית הבקשה למתן רשות ערעור.

בנסיבות, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' אב תשע"ג, 10 יולי 2013, בהעדר הצדדים.