תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
|
2549-10
28/06/2011
|
בפני השופט:
אורי פוני
|
- נגד - |
התובע:
הדסה ויצו קנדה חברה זרה
|
הנתבע:
הדסה ויצו קנדה - המכון למחקר מיסודה של על יית הנוער
|
|
החלטה
1. התובעת הינה בעלת זכויות חכירה בנכס מקרקעין הידוע כחלקה 12 בגוש 30309 אשר רשומות בלשכת רשום המקרקעין בירושלים וזאת בהתאם לנסח הרשום שצורף לכתב התביעה (להלן – הנכס).
2.על פי הנטען בכתב התביעה נתנה התובעת הרשאה לנתבעת להשתמש בנכס לצורך סיפוק מדור לילדים וכן לצרכי מחקר.
3.בכתב התביעה טוענת התובעת כי הנתבעת הפרה את תנאי ההרשאה והשתמשה בנכס כמדור למבוגרים. עוד נטען כי הנתבעת ביצעה שינויים פיסיים במבנה המצוי בנכס וזאת ללא הסכמתה וללא קבלת היתר בניה.
עקב הפרותיה של הנתבעת את תנאי ההרשאה, הודיעה התובעת לנתבעת בחודש פברואר 2010 על ביטול ההרשאה ודרשה את סילוקה מהנכס והחזרת המצב לקדמותו.
4.הנתבעת עתרה למחיקת הכותרת של כתב התביעה שהוגשה בהליך של סדר דין מקוצר וכן בקשה למתן רשות להתגונן.
במסגרת העתירה למחיקת כותרת נטען כי כתב התביעה אינו עומד בתנאי תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי. בין היתר נטען כי כתב התביעה שבבסיסו עומד הסכם ההרשאה אינו מקיים את התנאי של ראיה בכתב, שכן הוא אינו חתום.
במסגרת העתירה לרשות להגן ניתן לומר בתמצית כי היא מכחישה את טענות התובעת באשר להפרת ההבנות בין הצדדים אשר באו לידי ביטוי במסגרת הסכם ההרשאה.
במסגרת התצהירים שניתנו בתמיכה לבקשה צויין כי חניכי המרכז אותו מפעילה הנתבעת בנכס היו נערים מתבגרים ולא ילדים ועובדה זו היתה ידועה לנציגי התובעת, אשר ביקרו לא פעם בנכס. בנוסף, נטען כי סוכם בין הצדדים שהנתבעת, בניהולו של פרופ' פוירשטין, תעשה שימוש בלתי מוגבל בנכס לצורך טיפול באוכלוסיה הרלוונטית.
לעניין השינויים שבוצעו בנכס נטען כי אלה היו ידועים לתובעת.
5.התובעת מתנגדת לבקשה למחיקת כותרת. לשיטת ב"כ די בעצם צירוף נסח הרשום בו רשומות זכויות החכירה של התובעת כדי להוות ראיה בכתב, לא כל שכן ראשית ראיה כנדרש לצורך התאמת התביעה להליך של סדר דין מקוצר.
6.לגבי הבקשה לרשות להגן ומבלי להודות בטענות הנתבעת ולמען יעילות הדיון, מסכימה התובעת למתן רשות להגן לגבי הנטען מסעיף 21 ואילך לבקשה. כמו כן, היא שומרת על הזכות לטעון את טענותיה לנספח א' לתצהירו של מר שטרית מטעם הנתבעת שלא צורף לתצהירו.
7.לאור המאור לעיל ומאחר והתובעת הגישה את התביעה מכוח היותה בעלת זכויות רשומות בלשכת רישום המקרקעין, הרי שדי בכך על מנת לקבוע כי התביעה מבוססת על ראיה בכתב ולפיכך היא עומדת בדרישת תקנה 202(1) 3 לתקנות סדר הדין האזרחי.
8.לאור האמור לעיל, אני קובע כדלקמן:
הבקשה למחיקת כותרת נדחית.
הבקשה לרשות להגן מתקבלת.
הוצאות ההליך יהיו בהתאם לתוצאות בתיק העיקרי.
ניתנה היום, כ"ו סיון תשע"א, 28 יוני 2011, בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.