ב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
|
19605-12-10
29/05/2013
|
בפני השופט:
דניאל גולדברג – דן יחיד
|
- נגד - |
התובע:
אמאני הדיב
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי סניף ירושלים
|
פסק-דין |
פסק דין
התובעת, גב' אמאני הדיב, הגישה תביעה זו נגד החלטת פקידת התביעות מיום 21.10.10, על פיה נדחתה תביעת התובעת לגמלת הבטחת הכנסה מיום 7.9.10 על פי סעיף 19(א) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, בשל אי מילוי דרישות שהוצגו לתובעת בקשר עם תביעתה.
הרקע העובדתי
התובעת קיבלה גמלת הבטחת הכנסה מ-9/05 עד 9/08, כנשואה לתושב השטחים. בחודש 9/08 הופסקה זכאותה של התובעת לאחר שהופנתה לעבודה על ידי מרכז התעסוקה "אמין".
ביום 1.11.09 הגישה התובעת תביעה לגמלת הבטחת הכנסה, בה הצהירה כי בעלה, שהינו תושב השטחים, במעצר וכי משפטו אמור להתקיים ביום 15.11.09. זכאותה של התובעת לגמלת הבטחת הכנסה אושרה כיחידה עם ילד. הגמלה שולמה לה בשיעור מיוחד בהתחשב בכך שבעלה נאסר בכלא, זאת עד לחודש 7/10, מועד שבו על פי מסמכי שירות בתי הסוהר אמור היה בעלה של התובעת להשתחרר ממאסרו.
התובעת הונחתה בחודש 8/10 על ידי פקידי הנתבע להגיש תביעה חוזרת בעקבות שחרור בעלה ממאסרו. בהתאם לכך, שלחה התובעת בדואר תביעה חוזרת שהתקבלה במשרדי המוסד ביום 7.9.10, בה הצהירה כי "בעלי היה בכלא וקבלתי ה. הכנסה, הוא השתחרר ונפרדתי ממנו".
ביום 7.9.10 שלח הנתבע לתובעת מכתב בו נדרשה להמציא את המסמכים הבאים: טופס הצהרה בעניין נפרדות לגביו הונחתה למלאו ולחתום עליו, תדפיס בנק של תנועות עו"ש בשלושת החודשים האחרונים, שאלון לרישום נפש למילוי על ידה, פסק דין על אחזקת ילדים וכן קרר "נזאע ושקק". כמו כן התבקשה התובעת להגיע לבירור במחלקת הבטחת הכנסה בעניין טענתה כי נפרדה מבעלה.
ביום 4.10.10 שלח הנתבע לתובעת מכתב תזכורת בעניין הדרישות שפורטו במכתב מיום 7.9.10. נאמר במכתב כי אם תשובת התובעת לא תגיע תוך שבועיים, תביעתה תידחה. הנתבע חזר על פירוט המסמכים שנדרשו מהתובעת.
ביום 21.10.10 שלח הנתבע לתובעת מכתב דחייה לפי סעיף 19(א) לחוק הבטחת הכנסה, בשל אי קיום הדרישות שפורטו במכתבי הנתבע מיום 7.9.10 ו-4.10.10. צויין במכתב כי אם התובעת תמציא את כל המסמכים שנדרשו תוך 60 ימים, ניתן יהיה לבדוק מחדש את תביעתה, כפוף ליתר תנאי הזכאות, וכי אם תחרוג מ-60 ימים תיבדק רק תביעה חוזרת.
ההליך
התובעת הגישה תביעה זו ביום 13.12.10. בתביעתה טענה כי היא זכאית לגמלת הבטחת הכנסה, כי היא קיימה את כל דרישות הנתבע להמצאת מסמכים וכי לא הייתה כל הצדקה לדחיית תביעתה.
ביום 1.6.11 התקיים דיון מקדמי בהליך, בו הוסכם כי התובעת תמציא לנתבע מסמכים וטפסים והנתבע יודיע עמדתו בהליך לאחר קבלתם.
ביום 16.7.11 הגיש ב"כ התובעת הודעה לה צורפו טופס הצהרה בעניין נפרדות, שאלון לרישום נפש, פסק דין למזונות, פסק דין בעניין אחזקת ילדים, תעודת גירושין ותדפיס בנק.
ביום 11.9.11 הודיע הנתבע כי הוא דבק בעמדתו שבכתב ההגנה לפיה כדין נדחתה תביעת התובעת לפי סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה. הנתבע ציין כי מהמסמכים שהגישה התובעת ביום 16.7.11 עולה כי רק ביום 11.5.11 התקיים בבית הדין השרעי דיון בעניין הגירושין, אחזקת הילדים והמזונות ועל כן במועד הגשת התביעה למוסד, בחודש 9/10, טרם החלו הליכי הגירושין. כן טען הנתבע כי התובעת לא הסבירה מדוע לא המציאה דפי חשבון בנק וטופס הצהרת נפרדות סמוך לאחר שנדרשה לכך במכתבי הנתבע מיום 7.9.10 ו-4.10.10.
יצוין כי התובעת הגישה תביעה חוזרת בחודש 6/11 ותביעתה אושרה.
המחלוקת
בהתאם לכך, עלינו להכריע בשאלה אם כדין נדחתה תביעת התובעת מיום 7.9.10 לפי סעיף 19(א) לחוק הבטחת הכנסה.
טענות התובעת
התובעת טוענת כי היא נפרדה מבעלה עוד בחודש 7/09 וכי הוא נאסר בחודש 8/09, ומאז לא ראתה אותו עד לפגישתם בבית הדין השרעי בחודש 5/11. לטענתה, בתביעתה מחודש 11/09 היא הודיעה למוסד על מאסרו של בעלה ועל נפרדותה ממנו, ועל כן לא היה מקום לדרוש אישור על נפרדות בעקבות תביעתה מיום 7.9.10 ולא היה מקום לדחות את התביעה בשל אי הגשת הצהרת נפרדות.
לטענת התובעת, המוסד שילם לה גמלת הבטחת הכנסה בעקבות תביעתה מחודש 11/09 עד לחודש 3/10, אז הפסיק את תשלום הגמלה בעקבות לידת בנה בחודש 3/10, בנימוק שלילדה אין מספר זהות. עם זאת, בעקבות הבהרות שהגישה בחודש 12/10 הנתבע שילם את הגמלה עבור חודשים 3-7/10. לטענתה, בעת הגשת תביעתה מחודש 11/09 וגם בעת הגשת ההבהרות לצורך קבלת התשלום המאוחר בגין החודשים 3-7/10 (בחודש 12/10), היא הגישה למוסד את כל המסמכים שהיו דרושים לו לצורך אישור תביעתה מיום 7.9.10, לרבות אישור נפרדות, וכי לא אירע כל שינוי במצבה ובמעמדה אשר הצדיק דרישת המסמכים מיום 7.9.10.