הגשת תלונות במשטרה בגין כפיית קיום יחסי מין אינה מהווה הוצאת לשון הרע

ההליך

1.         התובע עתר לחייב את הנתבעות לפצותו בגין הוצאת לשון הרע. ביסוד התביעה עומדות שתי תלונות למשטרה, שכל אחת מהנתבעות הגישה נגד התובע ביום 2.11.2004 (תלונת א.ב. - נספח ד' לתצהיר התובע; תלונת מ.ס. - נספח ז' לתצהירו). הנתבעות טענו, בעיקר, כי עומדת להן ההגנה שבסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, הפוטרת הגשת תלונה מאחריות לפי החוק.

2.         במישור הדיוני: בית המשפט הורה על בירור החבות תחילה (החלטת כב' הש' ד' גנות מיום 8.3.2007). הצדדים הגישו ראיותיהם: מטעם התובע הצהיר הוא וכן אמו, גב' דבש. כן הוגשה חוות דעתו של הגרפולוג יצחק חג'ג' (בענין כתב ידה של מ.ס.), ות.ע.צ של השוטר רס"ר יוחאי סמיל (לענין חקירתה של א.ב. במשטרה). מטעם א.ב. הוגש תצהירה ותצהיר אמה גב' אסתר. מטעם מ.ס. הוגש תצהירה וכן העידה עו"ס רותי שוורץ. העדים נחקרו בפני (למעט השוטר שלא זומן להחקר). ב"כ הצדדים סיכמו בכתב.

התלונות והרקע להגשתן

3.         ביום 2.11.2004 הגישה מ.ס. תלונה למשטרה כנגד התובע (נספח ז' לתצהירו). בתלונתה סיפרה, בין השאר, כי בחנוכה 2003, התובע כפה עליה בכח לקיים איתו יחסי מין בביתו, בעת שהיתה בת כ- 14 שנים בלבד, והוא בן 23 שנים. מ.ס. תיארה את הארוע (גליון 4 ש' 81-110):

"... הוא עלה עם כוס קולה אמרתי לו שאני לא רוצה, אמא שלי הזהירה אותי שגברים שמים סמים כדורים בכוס, תמיד היא הכניסה לי את זה לראש, אמרתי לו שאני לא רוצה הוא אמר תשתי שלא תתייבשי, היה חורף בכלל, שתיתי כמה לגימות, נתתי לו גם לשתות, כי פחדתי מזה שישים לי משהו בכוס, הוא שתה אז גם אני שתיתי, היו לי כאבי ראש אחרי, לא יודעת אם זה קשור, סחרחורת, ראיתי הכל פעמיים, אבל הייתי בהכרה ממוקדת ישבנו על המיטה שלו הוא אמר שנראה את הסרט החתונה היוונית שלי, פתאום אמר קומי רגע אני רוצה להראות לך משהו, ואז מתחת למיטה שלו היה מלא סרטים דיסקים וקלטות ואמר בואי אני רוצה להראות לך משהו, שם בדי וי די סרט, ישבנו במיטה ובסרט ראיתי בחורה ערומה שוכבת עם מישהו ערום, שאלתי אותו שאלות טיפשיות למה היא עושה את הקולות האלה? ואיך זה לא מגעיל אותה? הוא אמר יאללה אפשר לחשוב, הוא התחיל לחבק אותי ולנשק אותי, אני זרמתי עם הנשיקה, התנשקתי איתו, הוא לקח את הידיים שלו והוריד לי את החולצה, אמרתי לו שאני לא רוצה, צעקתי קחו אותו ממני, אף אחד לא היה בבית, הרבצתי לו העפתי אותו ממני דחפתי אותו, הוא שכב עלי, העפתי אותו, הוא נרגע, אמרתי לו אני רוצה ללכת הביתה, הוא הוריד לי את החולצה בכוח, זה היה שריג, התנגדתי עם הידיים אבל הוא יותר חזק ממני, הוריד את המכנס שלו, צעקתי הצילו, לא ברחתי מהחדר כי הוא נעל אותו, הוא זרק את המפתח איפה שהוא או שם בכיס שלו, אמר לי אני יודע שאת רוצה את זה כל הבנות רוצות את זה, אמר לי ככה ההורים שלך שלא יפרידו ביננו, הוא הוריד לי את המכנס, הוא תלש את הכפתור, קרע אותו, אמרתי לו שאני לא רוצה שאני שונאת אותו, הוא הוריד את התחתונים שלו, הוריד את המכנס והתחתון שלו עד הברכיים, אני שכבתי והוא עלי, המכנס שלי עד הברכיים הוא הוריד ואני רבתי איתו העפתי אותו והעליתי אותם עד לברכיים, והתחתון יחד עם המכנס, הוא מעלי, ואז הוא דחף את איבר המין שלו לתוך שלי, בכיתי, נשכתי אותו בידיים, הוא תפס את הידיים שלי עם הידיים שלו, ואני נשכתי לו את הידיים התפרעתי, העפתי אותו ממני כי זה כאב לי, צרחתי ובכיתי, צרחתי הצילו, תעזרו לי תלך ממני, ואז הוא קם ממני, הוא גמר בחוץ על המיטה, הוא אמר אל תכעסי אני אוהב אותך ככה ההורים שלך לא יפרידו, ירד לי דם, בתחתונים, הייתי בתולה לפני, הוא היה בלי קונדום ואני לא היתי משתמשת באמצעי הגנה כי לא ידעתי מה זה בכלל..."

4.         מ.ס. הוסיפה בתלונתה כי לאחר מכן קיימה עם התובע יחסים בהסכמה, משום שאהבה אותו: "חודשיים אחרי, אמר לאמא שלי שאוהב אותי ורצה להיות אתי, התחלתי עוד פעם לאהוב אותו, לא  ידעתי שעושה הכל בכוונה והיו לו אלף אחרי, שכבנו לא יותר מ- 4 פעמים, הוא היה גומר בחוץ, שנינו בלי אמצעי הגנה, אבל הוא רצה להכניס אותי להריון אמר בואי אני יגמור לך בפנים שתהיי בהריון וככה אני יתחתן אתך, אף פעם לא הסכמתי" (גליון 5 ש' 116-120). גם בעדותה בבית המשפט הודתה בקיום יחסים מין בהסכמה: "אחרי האונס היו כ- 4 מקרים של קיום יחסי מין בהסכמה", שכן "טל היה הגבר הראשון ששכבת[י] עמו" ו"היית[י] מאוהבת בו" (פ' ע' 43 ש' 26-32). היא הסבירה את הלך הרוח שגרם לה להמשיך ולקיים יחסים עם התובע, למרות האונס (פ' ע' 51 ש' 2-8):

"באותה תקופה חשבתי שהוא אוהב אותי, למרות האונס ולמרות שנפגעתי. הוא נתן לי להבין שכאילו אונס זה מין דבר כזה שהוא רגיל לעשות אם הוא עשה את זה מתוך כוונה שהוא אוהב אותי. לא קיוויתי להמשך מערכת היחסים אך היתה לי פנטזיה של "לשכוח מהכל" לשכוח מהאונס ולחזור לטוב שהיה לי בהתחלה איתו. קיויתי לתיקון ביחסים איתו... ידעתי שאסור לי להשאר איתו, הייתי תמימה מבולבלת. לא היה לי עם מי להתייעץ. הוא הרחיק אותי מהחברות שלי. הוא הרס לי את החיים."

5.         מ.ס. התלוננה על ארוע נוסף של כפית יחסי מין (גליון 5 ש' 124-135):

"הפעם השניה ששכבנו, חודשיים אחרי הפעם הראשונה, הינו באוטו שלו בחוף ליד מלון סאן, בלילה, לבשתי חצאית משי, ישבתי בכסא לידו, הוא אמר לי אני רוצה לרדת לך לטעום אותך, אמרתי לו איחס זה מגעיל אני לא רוצה, הוא אמר אני רוצה, ואז כמו בפעם הראשונה, הרים לי את הרגליים, בא למושב שלי הזיז לי את התחתון, אני התנגדתי העפתי אותו, דחפתי אותו, אמרתי לו שאני לא רוצה את זה ואם יעשה את זה אני לא יתקרב אליו בחיים והוא לא הקשיב לי, הוא לא דיבר, הזיז את התחתון שלי הצידה, דחף את הפה שלו לאיבר מין שלי, 10 שניות בערך, אני הרבצתי  לו והוא לא היה יכול לגעת בי, בסוף אמר זהו, עכשיו תדעי שאני יותר קשור אלייך, לא האמנתי לו, לא הבנתי מה זה כל הדברים האלה לרדת אחד לשני, לא ידעתי שזה קיים, יצאתי מהאוטו, פחדתי, הוא רדף אחרי, העלה אותי לאוטו ולקח אותי הביתה, היינו שם בחוף כי ההורים שלי לא רצו אותו, הוא סינוור אותי, כי הוא פדופיל הוא גדול ממני, פדופיל זה אחד שיוצא עם קטינות מתחת לגיל 18."

6.   מ.ס. הודתה במשטרה, כי תחילה אמרה לתובע שהיא בת 16, שכן "חברות אמרו לי שכדי להכיר בנים חדשים אני צריכה להגיד שאני בת 16 כדי לא להרוס להם" (גליון 5 ש' 138-139). הוריה גילו את גיל התובע, והרחיקו ביניהם (גליון 6 ש' 143-148).

7.   מ.ס. סיפרה במשטרה על פגישה נוספת עם התובע במכוניתו, לאחר שהיחסים כבר הסתיימו ובסמוך לפני הגשת התלונה. היא טענה: "שלח אלי ידיים לפנים, התקרב אלי, בא לכיוון שלי, ישב לידי על הכסא שלי, התקרב עם הפנים שלו, ניסה לנשק אני סובבתי את הראש, שלח ידיים לאזור החזה ואני העפתי לו את הידיים אמרתי לו שאני לא רוצה אותו ולא אוהבת אותו, הוא שלח ידיים לפנים ניסה לנשק אותי בצוואר, נישק עד שהעפתי לו בוקס לפנים..." (גליון 2 ש' 36-41). באותה הזדמנות, במכונית, מ.ס. נחשפה לשיחות טלפון בין התובע לבין א.ב. מ.ס. ציינה כי הכירה את א.ב. במראה עוד קודם לכן, "מזה שראיתי אותה ואת טל כמה פעמים ביחד בקניון" (גליון 1 ש' 4). מ.ס. תיארה את השיחות ששמעה, בין התובע לא.ב. (גליון 2 ש' 28-36):

"... באוטו נסענו לראשון, לחוף 4 על 4 דברנו, דיבר על [א'] שרוצה שהיא תתאבד, האמת היא שרציתי להוציא ממנו פרטים עליה כי רציתי להציל את הילדה הזאת ובגלל זה נסעתי איתו, אמר שרוצה שהיא תתאבד שלא אוהב אותה ורוצה שתתרחק מההורים שלה ורק רוצה את הכסף שלה, היא הייתה קונה לו דברים, ואז [א'] התקשרה אליו כמה פעמים. זה היה 21:00 בערך, אמרתי לו תענה לה למה אתה עושה לה את זה אמר לה מה את רוצה זונה למה את רוצה אותי, שמעתי אותה בוכה, זה היה בדיבורית, כששמע אותה בוכה אמר לה את יודעת שאני אוהב אותך והכל בצחוק, היא אמרה לו גם אני אוהבת אותך וניתק לה בפנים, כיבה את הפלאפון שלו...".

8.         לאחר ששמעה שיחות אלה, מ.ס. החליטה להזהיר את א.ב. מפני התובע: "באתי להזהיר אותה שלא יהרסו לה החיים כמו שנהרסו לי, בגללו 4 שנים לא למדתי" (עדותה בפ' ע' 41 ש' 2-3). מ.ס. איתרה את כתובתה של א.ב., וניגשה לביתה. וכך תיארה בתלונתה במשטרה (גליון 2 ש' 48 עד גליון 3 ש' 62:

"ביום שבת 30/10/04 בשעה 17:00 הלכתי ל[א'] ... לא מצאתי את שם המשפחה שלה, חברות שלי מכירות אותה ואמרו לי את שם המשפחה שלה, לא מצאתי בכתובת הזו חיפשתי בבנינים ליד ומצאתי אותה בבית ... עליתי אליה בשעה 17:00 בערך צלצלתי בדלת היא לא רצתה שאני יכנס, היא ידעה מי אני, אמרתי לה אני רוצה לדבר איתך, היא חשבה שבאתי להרביץ לה, היא אמרה לי שלא רוצה שאני יכנס אמרתי לה אני באה לטובתך, היא לא האמינה, אבא שלה הכניס אותי כי ראה שאני ילדה טובה, ישבנו בחדר שלה, אמרתי לה שהוא פוגע בה והוא בוגד בך ואת עיוורת, שמנצל אותה, התקשרתי אליו לידה ושאלתי אותו אתה אוהב אותי? הוא אמר כן אני אוהב אותך ואני לא רוצה את [א'] היא סתם מגעילה ושמנה, היא שאלה אותי איך שכבת איתו? אמרתי לה זה היה בכוח שאנס אותי, היא היתה בשוק לא דיברה, שאלתי אותה מה הוא עשה לך שאת נגד ההורים שלך? כי אני ידעתי שברחה מהבית וגרה אצלו, בזמן שהיה איתה הוא היה איתי, ואז אמרה לי ... הוא אנס גם אותי, אמרה לי שהיתה אצלו באוטו והוא עשה לה בכוח ולא רצתה, היא לא פירטה...".

9.         בהמשך לשיחה ביניהן, שתי הנתבעות ניגשו למסור תלונות במשטרה כנגד התובע. מ.ס. הסבירה בעדותה בבית המשפט מדוע בשלה בה אז ההחלטה להתלונן, לאחר ששוחחה עם א.ב. ולא קודם לכן (פ' ע' 50 ש' 13-30):

ת.הלכתי להתלונן במשטרה לאחר שניגשתי ל[א']. קודם לכן לא הלכתי, למרות שהאונס אירע קודם, שכן פחדתי. באותה תקופה הוריי התגרשו. לא היה לי עם מי לדבר. הייתי בת 14, ילדה קטנה, כולם באים אלי בטענות והייתי ילדה. הוא היה בן 24. לא היה לי לאן ללכת אין לי אחים גדולים. פחדתי שאם אני אתלונן שאף אחד לא יאמין לי ושיבואו אלי בטענות.

ש.כיצד העובדה שאת מדברת עם [א'] מפיחה בך אומץ?

ת.זה נתן לי כוח. אמא שלי חיזקה אותי. היא אמרה שזה לא נורא  שהיא תדבר עם אמא שלי ואז הלכתי יד ביד עם [א'] למשטרה.