אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הגשת כתבי אישום נגד מארגני פעולות לא חוקיות במהלך תכנית ההתנתקות אינה אכיפה בררנית

הגשת כתבי אישום נגד מארגני פעולות לא חוקיות במהלך תכנית ההתנתקות אינה אכיפה בררנית

תאריך פרסום : 20/11/2008 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
40649-07
18/11/2008
בפני השופט:
גילה כנפי-שטייניץ

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד דן בהט
הנתבע:
1. שי מלכה
2. אריאל וונגרובר
3. עדיאל שרעבי

עו"ד י' שטובר
פסק-דין

            ערעור המדינה על הכרעת דין של בית משפט השלום בירושלים (כב' הש' רחל שלו-גרטל) מיום 20/9/07, לפיה בוטלו כתבי האישום שהוגשו נגד המשיבים, בכל המתייחס לעבירות ההמרדה, מחמת הגנה מן הצדק, אף שעבירות אלה הוכחו, ולפיה זוכו המשיבים מעבירות נוספות מאחר שאלה לא הוכחו מעבר לספק סביר (ת"פ 2834/05 ות"פ 3889/05).

1.     נגד המשיבים 1 ו- 2 הוגש כתב אישום מתוקן, בת.פ. 2834/05 אשר ייחס להם עבירות של מעשי המרדה, לפי סעיפים 133 ו - 136 (1) (2) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), פרסומי המרדה, לפי סעיף 134(א) לחוק, החזקת פרסומי המרדה, לפי סעיף 134(ג) לחוק, התקהלות אסורה, לפי סעיף 151 לחוק (17 עבירות), התפרעות לפי סעיף 152 לחוק (18 עבירות), המשך התפרעות לאחר הוראת התפזרות, לפי סעיף 155 לחוק (שתי עבירות), והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק (19 עבירות). נגד המשיב 3 הוגש כתב אישום בת.פ. 3889/05 המייחס לו מעשי המרדה, פרסומי המרדה, החזקת פרסומי המרדה, התקהלות אסורה (29 עבירות), התפרעות (26 עבירות), המשך התפרעות לאחר הוראת התפזרות (חמש עבירות), והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו (28 עבירות).

הדיון בשני כתבי האישום אוחד.

2.     הרקע לכתבי האישום הנו החלטות הממשלה והכנסת שהתקבלו במהלך שנת 2004 - 2005, בנוגע לפינוי הישובים מחבל עזה ומשטח בצפון השומרון, אשר נודעו בשם 'תוכנית ההתנתקות'. בכתב האישום נטען כי המשיבים קשרו קשר לסכל באמצעים לא חוקיים את ביצועה של תוכנית ההתנתקות על ידי כוחות הביטחון, ותכננו לפעול באמצעות פעולות בלתי חוקיות בהיקף המוני, על מנת לפגוע, בשלב הראשון, בהכנת כוחות הביטחון ליישום תוכנית ההתנתקות, ולאחר מכן, ותוך הכבדה מתמשכת על כוחות הביטחון, לגרום לסיכול התוכנית. לשם מימוש מטרותיהם, כך פירטו כתבי האישום, הקימו המשיבים תנועה בשם "הבית הלאומי", באמצעותה ארגנו, בין היתר, הפגנות בלתי חוקיות רבות, המוניות, ובו זמניות,  בצירי תנועה ראשיים, על  מנת לשבש את מהלך החיים התקין ולהקשות על תנועת כוחות הביטחון. בנוסף הואשמו המשיבים, כי תכננו וקראו להמוני מפגינים להפר את החוק במהלך ההפגנות, ואף לא להזדהות שעה שייעצרו, כל זאת על מנת לאלץ את כוחות הביטחון לעצור אלפי מפגינים אשר לא יזדהו ובכך לגרום לשיתוק מנגנוני אכיפת החוק. כן הואשמו המשיבים בתכנון, ביצוע ועידוד פעולות בלתי חוקיות נוספות אשר נועדו למנוע מכוחות הביטחון ליישם את תוכנית ההתנתקות.

3.     המשיבים הואשמו כי לצורך קידום ומימוש מטרותיהם, ביצעו פעולות רבות, בהן הקמת מטה תנועת הבית הלאומי, פתיחת והפעלת חשבון בנק לצורך מימון פעולותיהם, מינוי רכזי אזורים וצמתים לביצוע הפעולות במקומות שונים, הפקת פרסומים וחומרי הסברה, וארגון הפגנות בלתי חוקיות רבות.  בגין מעשים אלה הואשמו המשיבים בביצוע עבירות של מעשי המרדה, פרסומי המרדה והחזקת פרסומי המרדה.

4.     העבירות האחרות אשר יוחסו למשיבים התייחסו להתרחשות הפגנות בלתי חוקיות רבות אשר נתקיימו כתוצאה מפעילות המשיבים, הפגנות במהלכן נחסמו צמתים וצירי תנועה, ובמסגרתן פעלו מפגינים רבים בהתאם להנחיות המשיבים. מדובר ב'מבצע ניסוי כלים' אותו יזמו המשיבים ובמהלכו נתקיימו 19 הפגנות בלתי חוקיות, כולן ביום 16/5/05 בשעה 17:00, ובמהלכן נעצרו מאות אנשים. למשיב 3 יוחס, בנוסף, ארגון מועד נוסף של הפגנות שכונה "יום פקודה", במהלכו נתקיימו הפגנות לא חוקיות נוספות, כולן ביום 29/6/2005 (העובדות הבלתי שנויות במחלוקת בעניין זה מופיעות בהודעה המוסכמת ת/68).

הכרעת דינו של בית משפט קמא

5.     בית משפט קמא קבע בהכרעת הדין כי התביעה הוכיחה מעבר לספק סביר כי המשיבים ביצעו מעשי המרדה, ובכלל זה קבע כי המשיבים כולם "קראו לסכל את תוכנית ההתנתקות", פרסמו פרסומים שלא היו "פרסומים לגיטימיים", קראו למרי אזרחי, וניסחו את "התיק לרכז צומת", את המסמך "עוברים להכרעה", ואת החוברת "כך עוצרים את העקירה" (ת/1, ת/3, ת/4). המשיבים הפיצו באמצעות אחרים את המסמכים באלפי עותקים, התקשרו לאנשים על מנת שאלה יפעלו כרכזי צומת, קבעו את תאריך "ניסוי הכלים", נתנו הנחיות למפגינים שלא יזדהו אם ייעצרו, תחזקו את אתר האינטרנט של תנועת "הבית הלאומי", נשאו נאומים בכנסים, הסבירו באופן מעשי איך לבצע את ההפגנות הבלתי חוקיות, ועודדו לסרבנות. בית המשפט קיבל את עמדת התביעה, לפיה כל הפעולות האמורות לא נעשו על מנת לעורר דעת קהל בלבד, אלא על מנת לשתק את החיים במדינה על ידי סרבנות, מרי אזרחי ויצירת פרובוקציות כלפי השוטרים וכוחות הביטחון ולהפוך את "חוק הגירוש", כלשונם, ל"בלתי אכיף". מעשי המשיבים, כך נקבע, נעשו כולם בהקשר המדיני, וכוונו כנגד הסמכות השלטונית, על מנת שזו תשנה את החלטתה ולא תאכוף את חוק ההתנתקות (עמ' 493 - 497 להכרעת הדין). בנוסף, בית משפט קמא דחה חלק מטיעוניהם העובדתיים של המשיבים, לפיהם לא ביצעו חלק מהפעולות אשר יוחסו להם, או כי התכוונו לפעולות לגיטימיות (עמ' 493 - 495 להכרעת הדין).

עוד קבע בית המשפט כי מעשי המשיבים עלולים היו, בגדר אפשרות סבירה, ואף קרובה לוודאי, להתדרדר למעשי התפרעות ואלימות ולפגיעה קשה בסדר הציבורי, כפי שאכן אירע במספר מקרים, עד כדי ערעור סדרי משטר תקינים. על מטרת ההתארגנות של המשיבים ניתן היה ללמוד לא רק מטיב המעשים המתוכננים אלא גם מאמירותיהם המפורשות (עמ' 496 להכרעת הדין).

6.     ביחס ל"ניסוי כלים", נקבע כי המשיבים קבעו את המועד בו התרחש, קבעו את מטרותיו, ובין היתר, לשבש את ההכנות לביצוע תוכנית ההתנתקות, ולגרום לכך שאלפים ייצאו לחסימת צירים. לצורך כך הם ניסחו והדפיסו מסמכים שונים, ארגנו, הנחו ונאמו בכנס במלון הייאט בירושלים, וקראו לאנשים לצאת ולחסום כבישים. דברים דומים נעשו על ידי המשיב 3 ביחס ל"יום הפקודה" (עמ' 498 - 499 ל הכרעת הדין).

7.     כמו כן קבע בית המשפט, בהעדר מחלוקת בין הצדדים בנושא זה, כי בתאריכים הרלוונטיים (16/5/05 ו- 29/6/05), נערכו ברחבי הארץ הפגנות רבות ללא רישיון, נחסמו צמתים וצירים, נעצרו מאות אנשים, מפגינים שרפו צמיגים, התיישבו בצמתים, הציתו מיכלי אשפה ועוד (עמ' 499 - 500 להכרעת הדין, וההפניה שם לת/68).

8.     בהמשך, קבע בית המשפט הנכבד קמא כי קיים קשר סיבתי בין פעילות המשיבים לאירועים ולהפגנות שאירעו בתאריכים הנקובים בכתב האישום, וכי ההפגנות ללא רישיון וחסימות הכבישים המיוחסות למשיבים נערכו בתאריך שצוין על ידי המשיבים, וכי אין זו יד המקרה (עמ' 500 להכרעת הדין).

9.     בית משפט קמא הוסיף וקבע כי התמונה הכוללת העולה מהראיות, היא שהמשיבים קראו למעבר שיטתי על החוק, תוך מתן הנחיות למפגינים בדבר צורת ההפגנה והתנהגות העצורים. הנחיות אלה מלמדות שאין לקבל את טענת המשיבים כי מטרתם הייתה מחאה או ביקורת בלבד, אלא קריאה השוללת את הלגיטימציה של השלטון, את הלגיטימציה של חוק ההתנתקות, ומתן הכשר לפעולות הנוגדות את החוק. עוד קבע בית המשפט, בהקשר זה, כי הקריאה של המשיבים להפגנות ביום "ניסוי הכלים" יצאה מהכוח אל הפועל (עמ' 501 - 502 להכרעת הדין).

10.    לבסוף, בחן בית המשפט קמא את ההגנות השונות להן טענו המשיבים, ודחה אותן, תוך שקבע כי התביעה הוכיחה מעל ספק סביר את עבירות  ההמרדה ופרסומי המרדה המיוחסות לשלושת המשיבים (סעיף 17 להכרעת הדין, עמ' 502 - 503).

הגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית בראי בית משפט קמא

11.    בית  משפט קמא ניתח את טענת ההגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית שהעלו המשיבים, וקבע כי מדיניות האכיפה של המערערת לא זכתה לביסוס ראייתי הולם, וכי המערערת התייחסה לטיעון של אכיפה בררנית באופן כוללני ובעלמא, מבלי שהסבירה מדוע העמידה לדין את המשיבים ולא העמידה לדין אחרים שפעלו באופן דומה (עמ' 516-517 להכרעת הדין), ובכלל זה לא הוכחה ההבחנה שניסתה המערערת ליצור בין הפגנות שמטרתן חוקית לבין הפגנות שמטרתן אינה חוקית.

עוד קבע בית המשפט כי פעילות המשיבים לא הייתה יוצאת דופן, שכן מאות ואלפי אנשים הפגינו, ואישי ציבור רבים קראו לסכל את חוק ההתנתקות, מבלי שהועמדו לדין או נחקרו (עמ' 508 ו- 510 להכרעת הדין). בית המשפט הפנה לכך שבמהלך  פרשת ההגנה התברר כי מסמך אשר נתפס אצל המשיב 3, חוברת "יום פקודה - מצעד ההתחברות לעזרת אחינו הגיבורים" (מוצג ת/50 וגם נ/6), חובר למעשה על ידי מועצת יש"ע, אך מפרסמיו לא נחקרו בעניינו. כך לא נחקרו מפרסמי החוברת "לבירור חובת אי הציות" הקוראת להפרת החוק, ואשר פורסמה בהוצאת מנהיגות יהודית לישראל. עוד הפנה בית המשפט לכך שיו"ר תנועת מנהיגות יהודית, חה"כ פייגלין, ומנכ"ל התנועה, מר מיכאל פואה, לא נחקרו בגין חלוקת תעודות אזרחות של כבוד לחוסמי צירים (עמ' 510-511 להכרעת הדין). כך גם ח"כ אריה אלדד אשר נאם במקומות שונים וקרא למרי אזרחי בשל תוכנית ההתנתקות, וכן אלוף משנה בדימוס שקרא לסירוב פקודה במהלך ההתנתקות (עמ' 515 להכרעת הדין). בנוסף, הפנה בית משפט קמא לכך שאנשי מועצת יש"ע לא נחקרו למרות פעילותם העניפה בארגון פעולות מחאה נגד ההתנתקות, וחרף אירגון הפגנה בלתי חוקית גדולה בכפר מימון. כמו כן, הפנה בית המשפט להפגנות שאירגנה מועצת יש"ע, שנערכו באישור המשטרה, אולם התפתחו להפרות סדר ועימות עם שוטרים.

בית המשפט הוסיף כי במהלך החקירה לא נחקרו כל החשודים הפוטנציאליים, ואף לא נחקרו אירועים פליליים אחרים כמו חסימת כביש ירושלים-תל-אביב בשמן ומסמרים, או פרסומים ממרידים שונים באתרי אינטרנט (ע' 513 להכרעת הדין).

בית המשפט קמא סבר כי הפרקליטות ורשויות האכיפה יצרו מצג לפיו קריאה למעשי מחאה שיגרמו לשיבוש החיים או לסירוב לפינוי וכדומה אינם בגדר מעשים בלתי חוקיים, כי פעילותם של המשיבים ואחרים כמותם היא בגדר המותר וכי לא יועמדו לדין. בית המשפט תמך קביעה זו, בין היתר, בידיעה שיפוטית והפנה בכלליות לפרסומי התקשורת (עמ' 515-516 להכרעת הדין).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ