הגנת החוק על התבטאויות במהלך המשפט חלה על מי שהגיש בקשה להצטרף כצד להליך

העובדות

1.         במסגרת הליך משפטי אחר שהתנהל בפני כבוד הרשמת לאה שלזינגר-שמאי, בבית משפט זה, ביום 31/10/2005, (א 2040/05) (להלן: "ההליך האחר"), אמר הנתבע: "אני  בעל הדירה והתובע 4 (התובע - י.ל.) הוא נוכל, אין לו שום זכות".

התביעה

2.         לטענת התובע, אמירת הנתבע "נוכל", מהווה עילה "של לשון הרע", לפי סעיף 7 לחוק  איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק"), שכן, נאמרה בכוונה להשפילו בעיני הבריות, לבזותו, ולפגוע בו.

לדברי התובע, בגין אמירת הנתבע כלפיו, ניזוק שמו הטוב, הן כאדם והן כעורך דין, ולפיכך, עותר התובע לחייב את הנתבע בפיצוי בסך 50,000 ש"ח, הוצאות ושכר טרחת עורך דין.

3.         במקור, הוגשה התביעה, לבית המשפט לתביעות קטנות, על סך 17,800 ש"ח, אך בשים לב לריבוי ההליכים המשפטיים - אזרחיים ופליליים - בין הצדדים, נקבע כי התביעה אינה מתאימה להידון בבית משפט לתביעות קטנות, ולפיכך, הועברה להידון בבית משפט השלום.

רקע עובדתי

4.        התובע - עו"ד במקצועו - והנתבע, קרובי משפחה.           

לטענת הנתבע, בשנת 1996, הילווה לתובע, סך 162,000 ש"ח. כבטחון לפרעון ההלוואה, המחה התובע לנתבע, זכויות שהיו לו, לכאורה, בדירה, ברחובות (להלן: "הדירה").

בשנת 1998, הילווה הנתבע לתובע, 84,000 ש"ח נוספים.

בחודש יולי 1998, העביר התובע לנתבע את החזקה בדירה (נ/4), ולאחר זמן מה, השכיר הנתבע את הדירה לאחד, חיים גורי, הוא הנתבע בהליך האחר (להלן: "השוכר").

לדברי הנתבע, בדיעבד התברר כי הדירה היתה מעוקלת לנושים.

ענין הזכויות בדירה, נדון בהליכים שונים ובערכאות משפטיות שונות (בית המשפט העליון, ע"א 5642/04 - ת/1; בית המשפט המחוזי בת"א, ה"פ 200/07 - ת/4).

הנתבע עתר לבית המשפט המחוזי בתל אביב, לסעד הצהרתי לפיו הוא זכאי להירשם כבעלים של הדירה (א 1338/04). הליך זה תלוי ועומד.

ביום 15/5/2005, הגיש התובע, ביחד עם אחרים (רעייתו וילדיו), במסגרת ההליך האחר, תביעה לדמי שכירות, נגד השוכר (א 2040/05).

על רקע טענתו, כי הוא בעל הזכויות בדירה וכי דמי השכירות מגיעים לו, הגיש הנתבע, ביום 25/9/2005, בקשה להצטרף כצד להליך האחר (בש"א 2532/05).

הנתבע זומן כדין לדיון בבקשתו ליום 31.10.05 ( נ/1).

בשל טענת התובע, כי הבקשה נמסרה לו רק בסמוך למועד הדיון וטרם חלף המועד להגשת התגובה, קבעה כבוד הרשמת שמאי כי "אין מקום לדון היום בבקשת הנתבע"   (נ/1 -ד', עמוד 2).

ביום 6/8/2006, נעתר בית משפט זה (כבוד השופטת א. שטמר) לבקשת הנתבע והורה על צירופו כתובע נוסף בתביעה והן על עיכוב הדיון בה עד לאחר מתן פסק דין חלוט בתביעת הנתבע בבית המשפט המחוזי בתל אביב (א 1338/04) (בש"א 2532/05).