אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הגדרת תאונת דרכים- פגיעה מקלשון מלגזה

הגדרת תאונת דרכים- פגיעה מקלשון מלגזה

תאריך פרסום : 21/01/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום באר שבע
1923-05
17/01/2007
בפני השופט:
סגן הנשיא- טהר שחף

- נגד -
התובע:
עקראווי יוחאי
עו"ד מיכאל אלטרמן ואח'
הנתבע:
1. מנורה חב' לביטוח
2. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

עו"ד ע. לוי ואח'
החלטה

כללי

1.         המחלוקת בין בעלי הדין היא אם האירוע נשוא התביעה מהווה " תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: " החוק").

2.         אין מחלוקת כי ביום 14.7.03, נהג התובע במלגזה במסוף קרני, שם מקום עבודתו, לכיוון מלגזה גדולה יותר על מנת לעגן בה צינורות עם אזיקון פלסטיק. בדרכו, תוך כדי נסיעה, נפל אחד מסכיני המלגזה (שיכונה להלן: " הקלשון") המשמש להרמת סחורות. התובע ירד מהמלגזה על מנת לחבר חזרה הקלשון ולהמשיך בנסיעתו, ובמהלך ההרכבה - נפל הקלשון על כף ידו הימנית ופגע באצבעותיו (להלן: " התאונה").

3.         התובע טוען כי התאונה מקיימת ההגדרה שבחוק, ואילו הנתבעות טענו כי לא כך, לפי טענתן כי לא נתקיים בה מבחן הסיכון התעבורתי, כי לא נתקיימו בה החלופות הרלוונטיות שבהגדרה שבחוק, לפי שהתאונה אירעה במסגרת עבודתו של התובע כמכונאי רכב.  

4.         מתוך טענות בעלי הדין - פוצל הדיון, ותחילה נידונה שאלת חבותן של הנתבעות - שתוצאתה - הגדרתה של התאונה.

5.         מטעם התובע העיד הוא עצמו ואילו הנתבעות - לא העידו. עוד הוצגו מוצגים, ועם סיום שמיעת הראיות - ניתנו סיכומי טענות בכתב.

דיון

6.         אחר עיון ושיקול טענות בעלי הדין - אני מוצאת לפסוק, כשיטת התובע, ולקבוע כי התאונה היא " תאונת דרכים" כמשמעה והגדרתה בחוק.

7.         ראשית דבר יאמר, ובהמשך למה שנאמר בפסק הדין החלקי שניתן בת.א. 2141/05 רחמונוב חימקט נגד קירור בני בע"מ ואח',מיום 25/12/06 - שב"כ הנתבעות מפנה אליו בסיכומיו - הנה שוב בפניי אירוע נוסף שיש להגדירו לפי המבחנים המצויים בחוק, כשכל אחד מבעלי הדין מנסה לטעון לשיטתו, כשבית המשפט נדרש לבחון פרטי התאונה, ולפרק האירוע חלקים חלקים, על מנת להכריע אם יש בה להתאים להגדרה המצויה בחוק, וכאן אני מבקשת עוד להפנות למה שנאמר בע"א 8061/95, יצחק עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נ (3) 532, בעמ' 546:  

"למדנו מנסיוננו, כי אין לנו דבר מסוכן יותר מהכללות המבוססות על הבחנות דקות ודקיקות, אשר מרכזות את המאמץ בנסיון להבחין בין מקרים ללא הבדל, ואשר מתרחקות מהמדיניות המשפטית הבסיסית המונחת ביסוד ההסדר המשפטי. ביקשנו איפוא עד כמה שאפשר, בתחום הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, לפשט את ההבחנות, ולהביא לידי כך שההכרעות הקשות יסבו על חילוקי דעות הרלוואנטים למדיניות החוק, ולא על נסיונות להבחין בין מצבים, שכל ההבחנה ביניהם אינה אלא מלאכותית".

            ויפים הדברים גם כאן ואין לי להכביר עוד.

8.         אין חולקין כי בעת התאונה עבד התובע כמלגזן, על אף טענת הנתבעות, ועל אף שאין חולקין כי היה בדרכו לבצע תיקון במלגזה " גדולה" - שלא היה במסגרת עבודתו כמכונאי רכב או כמי האמון על תיקון כלי רכב, משהעיד כי שימש אצל מעבידתו כמלגזן, כי רק מדי פעם היה עובד באחזקה כשביקשו ממנו לבצע תיקונים קלים - כמו זה שנדרש במלגזה הגדולה אליה נסע, ומשהשיב:

"לשאלתך מה עשיתי כדי לתקן אותה - אני משיב שנסעתי לכיוון המקום עם מלגזה כדי להמשיך לעבוד במשך היום על המלגזה הקטנה, נסעתי לחבר את הצינורות במלגזה הגדולה...

...כשנסעתי על המלגזה הקטנה נסעתי כדי לתקן את המלגזה הגדולה.

הפגיעה הייתה במהלך הדרך לשם...טרם הגעתי למלגזה הגדולה, זה היה 300 או 400 מטר לפני שהגעתי וזה היה כשנסעתי על המלגזה הקטנה...הקלשון שנפל היה של המלגזה הקטנה..." (עמוד 4 לפרוטוקול).

התובע העיד עוד כי על פי הנחיות בעל הבית היה סבב של מי שעבדו על המלגזה הגדולה והקטנה.  עוד העיד כי למלגזה בה נסע שני קלשונים, מה שנפל הוא קלשון אחד, שנשלף מהמסילה בה חובר, במהלך הנסיעה ומסיבה לא ברורה, כשתקלות מעין אלה קורות.

העיד עוד התובע כי המלגזה בה נסע משמשת הן להרמת ושינוע סחורות והן לנסיעה, כי ניתן לנסוע בה ללא קלשון - אך לא ניתן לעבוד כך בה.

מעיד התובע, כאמור לעיל, כי בעת הנסיעה נשלף הקלשון החוצה, הוא בלם, ירד מהמלגזה, ביקש להחזיר הקלשון למקומו, הרים הקלשון בשני ידיו וזה צנח על אצבעותיו - במהלך הנסיון לדחוף אותו למסילתו.

ואלה נסיבות התאונה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ