הגדלת קנסות בגין השלכת גרוטאות רכב ברשות הרבים

השופט ר' שפירא, סגן נשיא [אב"ד]:

הרקע לערעור

בפנינו ערעור המדינה (המשרד להגנת הסביבה) על גזר דינו של בימ"ש השלום בחיפה (כב' השופט ד"ר זאיד פלאח) שניתן ביום 13.07.14 במסגרת ת.פ. 17810-12-13. בימ"ש קמא הרשיע את המשיבים, על פי הודאתם, בעבירות לפי חוק שמירת הניקיון, חוק רישוי עסקים וחוק אוויר נקי, כמפורט בכתב האישום המתוקן. הערעור מופנה כנגד גובה הקנסות שגזר בית משפט קמא.

כתב האישום המתוקן

על פי כתב האישום המתוקן, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, היה המשיב 1 בעל המניות והמנהל של המשיבה 2 (החברה). המשיבה 2 הינה תאגיד בשליטתו של המשיב 1, העוסק, בין היתר, בפינוי פסולת גרוטאות רכב. המשיבה 2 מפעילה ומחזיקה, בין היתר, מחסן גרוטאות רכב. בבעלות המשיבה 2 משאית וולבו לבנה וכן רכב טנדר טויוטה. המשיב 3 היה במועדים הרלוונטיים לכתב האישום עובד בחברה ובמסגרת עבודתו נהג במשאית.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן ביום 23.6.11, בסביבות השעה 19:43 או בסמוך לכך, נראתה המשאית, כשהיא נהוגה על ידי המשיב 3, כשמושלכת ממנה פסולת, לרבות צמיגים וגרוטאות רכב, באזור דרך הכורכר המזרחית שמדרום למג'ד אל כרום (להלן: "אתר ההשלכה"), וזאת במסגרת עבודתו של המשיב 3 במשיבה 2. ביום 25.6.11, בסביבות השעה 22:00 או בסמוך לכך, נצפתה שריפה גדולה באתר ההשלכה שהוצתה על ידי המשיבים 1 או 2 או בהתאם להנחייתם. ביום ראשון 26.06.11, בסביבות השעה 11:40, הופיעו המשיבים 1 ו-3, כשהם נוסעים על טרקטור ירוק אליו רתומה עגלה נגררת, לכיוון מקום השריפה. הם עצרו במקום והחלו להעמיס על גבי הטרקטור גרוטאות שנותרו באתר ההשלכה לאחר השריפה. ביום 27.06.11 בבוקר הגיעו לאתר ההשלכה הטנדר ורכב נוסף, שאספו את מרבית יתרת הפסולת מאתר ההשלכה, לרבות הטנדר, ובהמשך נסעו אל מחסן הגרוטאות של המשיבה 2.

בכל התקופה הרלוונטית לכתב האישום, לרבות במועד השלכת הפסולת, עסקו המשיבים 1 ו-2 בפינוי פסולת והובלתה מבלי שיהא בידיהם רישיון עסק כדין. בנוסף, במעשיהם השליכו המשיבים 2 ו-3 פסולת ברשות הרבים ולכלכו את רשות הרבים במספר הזדמנויות שונות. זאת ועוד, המשיב 1 לא פעל כפי חובתו כנושא משרה בתאגיד לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע את השלכת הפסולת ברשות הרבים, וזאת בהתאם לנדרש ממנו בחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק שמירת הניקיון"). בשריפת הפסולת גרמו הנאשמים לריח חזק או בלתי סביר, וזאת כהגדרתם בחוק למניעת מפגעים, התשכ"א – 1961 (להלן: "חוק למניעת מפגעים") והתקנות על פיו וכן לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר כהגדרתו בחוק אוויר נקי, התשס"ח – 2008 (להלן: "חוק אוויר נקי").

גזר הדין של בימ"ש קמא

כאמור, המשיבים הגיעו להסדר טיעון עם המערערת, חזרו בהם מכפירתם, הודו והורשעו בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן. המשיבים 2 – 3 הורשעו בעבירות של השלכת פסולת ברשות הרבים וגרימת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר. המשיב 1 הורשע בעבירות שעניינן הפרת חובת נושא משרה בתאגיד לפקח ולעשות כל שניתן בכדי למנוע השלכת פסולת ברשות הרבים, זאת לפי חוק שמירת הניקיון, וכן בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון. המשיבה 2 הורשעה בנוסף בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון.

בימ"ש קמא ציין בגזר דינו כי במעשיהם פגעו המשיבים בזכות הציבור לנהל אורח חיים תקין ונקי וכן פגעו בזכות לשמור על סביבה נקייה ומידת הפגיעה היא בינונית. נקבע כי מתחם הענישה ההולם את מעשיו של המשיב 1 מתחיל ברף תחתון של 10,000 ₪ ומסתיים ברף עליון של 80,000 ₪. בנוגע למשיבה 2 נקבע כי מתחם הענישה ההולם מתחיל ב- 15,000 ₪ ומסתיים ב- 100,000 ₪. בנוגע למשיב 3, שהוא נהג, שלא הורשע בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון, נקבע מתחם ענישה הולם בין 5,000 ₪ לבין 30,000 ₪.

עוד ציין בימ"ש קמא כי לקח בחשבון את הודאת המשיבים המיידית ואת עברם הנקי וכי לקח בחשבון את מצבם הכלכלי ואת העובדה שהמשיב 3 הינו נהג בחברה. בימ"ש קמא לקח בחשבון את הטיעונים שהועלו על ידי ב"כ המשיב בנוגע לחוק לרישוי עסקים ולעבירה המתייחסת לכך.