הגדלת פיצוי בגין לשון הרע והפרת פרטיות ביחסים שבין אשה לבין בעלה ואביו

השופט חגי ברנר:

מבוא

1. ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט לעניני משפחה במחוז תל אביב (כב' השופט י' אליהו) מיום 24.7.2013, במסגרת תמ"ש 11- 11- 54856 ותמ"ש 12- 04- 30746, לפיו חוייבו המערערים והמשיבים שכנגד ( להלן: "המערערים") לשלם למשיבה ולמערערת שכנגד ( להלן: "המשיבה") פיצויים בסך של 300,000 ש"ח בגין פרסום לשון הרע ופגיעה בפרטיות, וכן ניתן נגדם צו מניעה קבוע האוסר עליהם לשוחח עם צדדים שלישיים על ענינים הקשורים במשיבה.

2. המשיבה היתה נשואה למערער 1...... ( להלן: "א(1)"). נישואיהם עלו על שרטון והשניים התגרשו ביום 6.2.2011. המערער 2, ...... ( להלן: "א(2)") הוא אביו של א(1).

3. ביום 29.11.2011 הגישה המשיבה תביעה נגד המערערים לתשלום פיצויים בסך 500,000 ש"ח בגין מה שתיארה כשורה ארוכה של פרסומי לשון הרע שביצעו השניים כלפיה במהלך ההליכים המשפטיים שנוהלו בינה לבין א(1) בענייני משמורת, מזונות, פירוק שיתוף וכו'. על פי הנטען, המערערים פנו באופן שיטתי לשורה ארוכה של אנשים, והעלילו על המשיבה כי בגדה בא(1) עם גבר נשוי. עוד העלילו עליה השניים כי המשיבה הינה חולת נפש ומטופלת בכדורים פסיכיאטריים.

4. המערערים הכחישו מכל וכל את המיוחס להם ובמקביל גם טענו לקיומן של הגנות שונות לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965 ( להלן: "החוק"), ובהן הגנת פרסום מותר, הגנת אמת הפרסום והגנת תום הלב.

5. ביום 22.4.2012 הגישה המשיבה תביעה נוספת נגד המערערים, לתשלום פיצויים בסך 300,000 ש"ח בגין שני אירועים של פרסום לשון הרע שבוצעו לאחר הגשת התביעה הראשונה. גם כאן הכחישו המערערים מכל וכל את הנטען נגדם, ואף טענו לקיומן של הגנות לפי החוק.

פסק דינו של בית המשפט קמא

6. בית המשפט קמא קיבל את שתי התביעות וקבע כי המערערים ביצעו שורה ארוכה של פרסומים המהווים לשון הרע נגד המשיבה, כמפורט להלן. לגבי שלושה אירועים נקבע כי הפרסום נעשה על ידי א(1), ולגבי יתרת האירועים נקבע כי הפרסום נעשה על ידי א(2). נפתח באירועים המיוחסים לא(1).

7. ארוע מס' 1

ימים בודדים לאחר שהמשיבה וא(1) התגרשו זו מזה, התקשר א(1) לדוד של המשיבה, אדם בשם ......, ואמר לו שהמשיבה בגדה בו עם המעביד שלה, גבר נשוי עם ילדים. קודם לאותה שיחה, לא היה כל קשר בין א(1) לבין ......

8. ארוע מס' 2

בחודש פברואר 2011 התקשר א(1) ל......, גיסתה של המשיבה, ואמר לה שהוא אוסר עליה לשמור על ילדיו ולעזור למשיבה. עוד אמר לה שהמשיבה בגדה בו והיא לא צריכה לקבל את הילדים. א(1) הוסיף ואמר כי אין הוא רוצה שהילדים יהיו אצל הוריה של המשיבה כי הם "בכלל לא רמה".

9. ארוע מס' 3

ביום 8.7.2011, בעת שא(1) החזיר את ילדיו לביתה של המשיבה, הוא פגש שם את אימה של המשיבה, ......., ואמר לה שיש בידו תמונות המעידות שבתה בגדה בו והלכה בדרכי הדודה, אחותה של האם, שהתגרשה בזמנו. הדברים נאמרו בנוכחות הילדים המשותפים לו ולמשיבה, שהיו אז בגילאי 5 ו- 6.

10. עד כאן המעשים שביצע א(1).

11. ארוע מס' 4

בסוף שנת 2009 הגיע א(2) למקום עבודתה של אישה בשם ......, שאחותה היא חברה של המשיבה. הוא אמר לה שהמשיבה התחילה לקחת כדורים פסיכיאטריים והיא השתגעה, ואף טען כי המשיבה "התחרפנה לגמרי". עוד אמר לה שהמשיבה היא אם גרועה, שהיא הולכת באמצע הלילה לעבודה, כל הזמן הילדים מחוץ לבית והוא שם לו למטרה לקחת ממנה את הילדים.

12. ארוע מס' 5