אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הגדלת סכום הפיצויים לנפגעת תאונת דרכים

הגדלת סכום הפיצויים לנפגעת תאונת דרכים

תאריך פרסום : 21/02/2008 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
5148-05
20/02/2008
בפני השופט:
1. כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
2. א' רובינשטיין
3. י' אלון


- נגד -
התובע:
ליאור קוגלמס
עו"ד אילן קנר
הנתבע:
1. אביתר לוי
2. המגן חברה לביטוח בע"מ
3. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

עו"ד יורם דביר
פסק-דין

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

1.        המערערת, ילידת 21.9.1985, נפגעה ביום 5.8.2000 בתאונת דרכים, כהולכת רגל, בהיותה כבת 15 שנים. בעקבות התאונה נגרמו לה חבלות שונות, שברים ופגיעה פנימית, ולאחר חמישה ימי אשפוז היא שוחררה לביתה, אף שנותרה לה משך תקופה מסוימת הגבלת תנועה ביד שמאל הדומיננטית, והיא המשיכה להיות מטופלת אורטופדית. כמו כן, במשך יותר משנתיים לאחר התאונה עברה המערערת טיפולים בבית לוינשטיין עקב תלונות קוגניטיביות. בגין הנזקים שנגרמו לה בתאונה הגישה המערערת תביעה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ה' אחיטוב-הרטמן). לא הייתה מחלוקת כי התאונה היא תאונת דרכים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים), והמחלוקת התמקדה בשאלת הנזק שהוסב למערערת בתאונה ושיעור הפיצויים לו היא זכאית.

2.        לצורך קביעת נכותה הרפואית של המערערת מינה בית-המשפט המחוזי מומחים מטעמו. המומחה בתחום האורטופדיה קבע כי המערערת סובלת מנכות צמיתה בשיעור של 10% בגין התאונה, ובית-המשפט אימץ את קביעתו. המומחה בתחום הנויורוכירורגיה קבע בחוות-דעתו כי התאונה הסבה למערערת נכות נויורוכירורגית בשיעור של 25%. בעקבות השגותיה של המשיבה על חוות-דעתו של המומחה הנוירוכירורגי, דן בית-המשפט באופן מקיף בחוות-הדעת ובמיוחד נדרש לעובדת הסתמכותו של המומחה על מסמכים שונים ובהם חוות-דעת לצרכי קבלת הקלות בלימודים שהוכנה בעניינה של המערערת על-ידי נויורופסיכולוגית, ואשר מומנה על-ידי הוריה של המערערת. בסופו של דבר, ולאחר שסקר את החוק והפסיקה בנושא, קבע בית-המשפט קמא כי המומחה רשאי היה להסתמך על ממצאיה של הנויורופסיכולוגית - שאף נחקרה בבית-המשפט ביחס לחוות-דעתה - ככל שאלו מתיישבים עם ממצאים העולים מראיות נוספות. במקרה הנדון - כך קבע בית-המשפט - תומכים גם גליונות המרפאה הרבים ודו"ח סיכום האיבחון שחוברו בבית לוינשטיין בחוות-הדעת של המומחה, ויש לאמץ את הקביעה כי המערערת סובלת מהפרעות נפשיות, מהתדרדרות ביכולת הלימוד ומהפרעות בקשב, בזיכרון ובריכוז. בית-המשפט אף הדגיש כי המומחה הבהיר בעדותו כי הערכתו את נכותה של המערערת התבססה על בדיקתו האישית, ניסיונו והתרשמותו, וחוות-הדעת של הנוירופסיכולוגית סייעה לו לכמת את אחוזי הנכות.

3.        בעניין אחר, קיבל בית-המשפט המחוזי את השגותיה של המערערת, וקבע כי "שיעור הנכות אשר קבע [המומחה הנויורוכירורגי - א' ר'] מפנים בקרבו נכות תפקודית, אשר מקומה לא יכירנה בחוות דעת רפואית". את קביעתו זו ביסס בית-המשפט על הראיות השונות שהובאו, ובפרט על דבריו של המומחה בחוות-דעתו כי "קביעת הנכות נעשית על סמך הערכה של פגיעה תפקודית. כשמדובר בנערה בת 17 שיש לה הפרעה כזאת קוגניטיבית שמתועדת ושהיא למעשה נמצאת בתקופה של רכישת ידע והשכלה וצריך את הכלים האלה, אז הנכות נקבעת לפי זה". לאור האמור, העמיד בית-המשפט המחוזי את נכותה הרפואית של המערערת בתחום הנוירוכירורגי על שיעור של 15%, ולא על שיעור של 25% כפי שקבע המומחה. נכותה הרפואית הכוללת של המערערת הועמדה, לפיכך, על שיעור של 23.5%.

4.        אשר לנכותה התפקודית של המערערת, תחת קביעת שיעור הפגיעה, ראה בית-המשפט המחוזי לקבוע את הדברים הבאים:

שיעור נכותה התיפקודית של התובעת במצבים מסויימים וככל שיתייחס לתפקוד הפרטי והיומיומי, הינו נמוך ביותר. ככל שיתיחס לעבודה מסודרת (ומכאן אף לנושא השתכרות שיידון בהמשך) אף אם התובעת עושה ותעשה מירב יכולתה עדיין תיוותר לה נכות תפקודית, פגיעה קוגניטיבית אשר אינה קשורה למצב עובר לתאונה. אך גם נכות תיפקודית זו עשויה להיות משמעותית במצבים ובעיסוקים מסוימים בעוד שבאחרים תהא משמעותית פחות אם כי לא זניחה.

לאור קביעה זו, בחר בית-המשפט לשום את הפיצוי באופן גלובאלי, עבור כל אחד מראשי הנזק שלגביהם נמצא לו כי המערערת זכאית לפיצוי. כך, עבור ראש הנזק של הפסדי ההשתכרות בעתיד הביא בית-המשפט בחשבון את היותה של המערערת קטינה שטרם יצאה לשוק העבודה או גיבשה את דרכה המקצועית, את נתוניה האישיים (ובהם העובדה שהתגייסה לצה"ל, סיימה חלק מבחינות הבגרות, ועבדה בעבודות זמניות שונות), ואת העובדה כי מגבלותיה אינן מאפשרות לה לבחור מקצוע מתוך מגוון המקצועות כולם. בית-המשפט הדגיש כי שיעור הנכות התפקודית של המערערת לעניין זה נמוך משיעור נכותה הרפואית, וקבע כי היא זכאית לפיצוי בגין הפסדי השתכרות בעתיד בסכום של 300,000 ש"ח. עוד פסק בית-המשפט למערערת פיצויים בגין עזרת הזולת בעבר בסכום של 6,000 ש"ח, וזאת בהתחשב בכך שלא מצא כי היא קיבלה סיוע חריג מעבר לתקופות שבהן אושפזה, נזקקה לקביים או בעת שידה הייתה מקובעת. עבור עזרת הזולת בעתיד נפסק על דרך האומדנה פיצוי בשיעור של 30,000 ש"ח. לבסוף, פסק בית-המשפט המחוזי כי המערערת זכאית לפיצוי בגין כאב וסבל בהתאם לדין, ולסכום נוסף של 25,000 ש"ח בגין נזק כללי ומיוחד, שעיקרו עזרה פרטית לצורך הלימודים, וזאת בשים לב לכך שעזרה זו לא הוכחה כדבעי בקבלות או באופן אחר.

5.        המערערת משיגה על מספר מקביעותיו של פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי. ראשית, טוענת היא כי היה מקום לפסוק לה הפסדי השתכרות גבוהים משנפסקו - באופן אשר ישקף נכות תפקודית בשיעור גבוה יותר. המערערת מפרטת את מגוון המרכיבים של נכותה הנוירוכירורגית, וטוענת כי משמעותם התפקודית היא רבה, בפרט לאור גילה הצעיר וההשפעות ההתפתחותיות שנודעות למגבלות אלה. טענה נוספת שמעלה המערערת היא כי אין לגרוע ממנה פיצוי עבור שיעורים פרטיים בעבר ובעתיד רק מן הטעם שאין בידיה קבלות המוכיחות את התקיימותם. עוד היא מבקשת להוסיף על הפיצוי שנפסק לה בגין עזרת הזולת בעבר ובעתיד.

           בתשובתם, מאמצים המשיבים את פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, ומוסיפים שלל התייחסויות לחומר הראיות המאששות את קביעותיו של בית-המשפט המחוזי בכל אחד מראשי הנזק. לפיכך, גורסים הם כי אין מקום להתערב בקביעות העובדתיות, וכי לגופו של עניין, המערערת לא הוכיחה את הפגיעות להן היא טוענת.

6.        עיינו בפסק-הדין, בטענות הצדדים ובחומר הנספח להן, ולאחר ששקלנו ושבנו ושקלנו בדבר, באנו לכלל מסקנה כי יש מקום להוסיף על הסכומים שנפסקו בפסק-הדין, וזאת בעיקר מהטעם שבסופו של יום, נראה לנו כי סכום הפיצוי איננו משקף נכונה את הפגיעה שהוסבה למערערת. 

           לא אחת כבר נכתב כי על הפיצוי בדיני הנזיקין חולשת גישה המתמקדת בנזק האינדיבידואלי שנגרם לניזוק נתון על-ידי מזיק שאחראי לו, ועל שאיפתם של דינים אלה להשיב את המצב לקדמותו (ראו למשל ע"א 357/80 נעים נ' ברדה, פ"ד לו(3) 762 (1982)). ברם, במקרים בהם קיימת עמימות ראייתית - ובהם מקרהו של ניזוק-קטין שטרם החל את דרכו המקצועית והתעסוקתית - קיים קושי מוגבר בביצוע הערכה אינדיבידואלית של הפסד ההשתכרות. כפי שעמדנו על הדברים בע"א 10064/02 מגדל חברה לביטוח נ' אבו חנא (טרם פורסם, ניתן ביום 27.9.2005), בראשית הדרך בחר בית-המשפט לתת מענה לעמימות הראייתית באשר לעתיד השתכרותם של קטינים באמצעות פסיקת פיצוי גלובאלי. ברם, עם השנים התבססה הגישה הכללית לפיה ככל שעומדים בפני בית-המשפט נתונים המאפשרים חישוב אקטוארי שאיננו מאולץ - יש להעדיף דרך זו (ראו גם: דוד קציר פיצויים בשל נזק גוף 466 (מהדורה חמישית, 2003) (להלן: קציר)). במסגרת זו, בבואם של בתי-המשפט להעריך את ההפסד שנגרם לכושר השתכרותם של קטינים, הם הפעילו מספר כללים שנועדו לסייע בחישוב הפיצוי במצב זה של עמימות, כך במיוחד תחת משטרו של ההסדר הסטטוטורי המיוחד הקבוע בחוק הפיצויים. בבואו לשום את הפיצוי בהקשרים אלו, נדרש לעיתים בית-המשפט לחזקות עובדתיות שנתגבשו מכוח ניסיון החיים. בין "הנחות עבודה" אלה ניתן למנות את החזקות בדבר גיל הפרישה, תוחלת החיים ורמת השכר "הרגילה". כך ביחס לפיצוי בגין הפסד השתכרות של הניזוק-הבוגר, וכך ביחס להפסד השתכרותו של הניזוק-הקטין (ראו גם את הדיון המקיף בעניין אבו-חנא הנ"ל בפסקה 13, ואת ההפניות שם).

7.        כלי מרכזי לחילוץ הנכות התפקודית בעניינם של קטינים הוא שיעור הנכות הרפואית. כל זאת, בהיעדר קריטריון חילופי אחר שישמש לשומת הפיצוי, וכשלא הוכח טעם לסטייה מאחוז נכות זה. כך קבע השופט אור בע"א  2113/90 אדלר נ' סוכנויות דרום בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 21.12.1992):

קביעות שיעורה של ההגבלה בכושר העבודה של המערער אינה קלה. אך באין כלים ברורים לקבוע זאת, וכשבאים לקבוע שיעור זה לגבי מי שטרם יצא לשוק העבודה, יש מקום במקרים רבים לראות בנכות הרפואית עקב התאונה כמשקפת את הירידה בכושר ההשתכרות. כך נעשה הדבר פעמים רבות לגבי קטינים אשר טרם בחרו להם מקצוע לעסוק בו, וההערכה של מידת השפעת המגבלה התיפקודית על המקצוע בו יעסקו קשה היא... נראה לי, שבאין אינדיקציה משכנעת אחרת, ראוי בנסיבות ענייננו לקבוע שהנכות הרפואית יש בה לשקף בערך את הנכות התיפקודית של המערער ואת הירידה בכושר השתכרותו עקב התאונה. (שם, בפסקה 6 ו')

שיטה זו של היזקקות לנכות הרפואית של קטינים לצורך חישוב הפסד השתכרותם שימשה את בתי-המשפט, במקרים המתאימים, גם לצרכי פסיקה של פיצויים גלובאליים (ראו: ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי, פ"ד נב(3) 792 (1995), ע"א 311/85 אפראימוב נ' גבאי, פ"ד מב(3) 191, 194 (1988), ע"א 361/59 צוקרמן נ' שנברגר, פ"ד יד 479, 482 (1960), ע"א 169/77 שוורץ נ' ליברמן, פ"ד לב(3) 561, 570 (1978), ע"א 778/83, עזבון סעידי נ' פור, פ"ד מ(4) 628, 634-633 (1986), קציר, בעמ' 477-474). יובהר, עם זאת, כי מקום שבו הוכח ביחס לקטין-הניזוק כי שיעור הגריעה התפקודית שונה משיעור הנכות הרפואית ממנה הוא סובל - בין על הצד הגבוה ובין על הצד הנמוך, לא מאומץ כפשוטו שיעור הנכות הרפואית לצורך חישוב הפסדי ההשתכרות - כך בפרט כאשר משתכנע בית-המשפט כי גילו של הקטין משפיע על כושר הסתגלותו לתפקד במומו - בין לטוב ובין לרע (ראו למשל: ע"א 61/89 מדינת ישראל נ' אייגר, פ"ד מה(1) 580 (1990) וע"א 5826/90 סטילוגלו נ' שמש (לא פורסם, ניתן ביום 21.7.1994)).

8.        בעניין אייגר הנ"ל, בעמ' 591-590, סיכם בית-המשפט חזקה עובדתית המשמשת לקביעת בסיס השכר של הקטין לצורך חישוב הפסדי ההשתכרות:

העיקרון שנקבע בפסיקה הוא, כי בחישוב אובדן כושר השתכרותו של קטין מהווה השכר הממוצע במשק את בסיס החישוב... קביעת בסיס זה מתבססת על אי הידיעה, באיזה מקצוע היה בוחר הקטין אלמלא התאונה, וכמה היה משתכר אז. קביעת הפסד השתכרות של קטין היא מאטריה שבה רבים הניחושים וההשערות, ובה מתבקשים אנו למעשה לחזות עתיד שלעולם כבר לא יתממש. לפיכך נבחר קריטריון אחיד, יציב וסולידי, של השכר הממוצע במשק, אשר מפשט את הדיון ומונע ספקולציות.

ראו בהקשר זה גם: עניין אבו-חנא הנ"ל, רע"א 4932/97 אסרף נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נג(5) 129, 137-136 (1999), ע"א 634/88 עטיה נ' זגורי, פ"ד מה(1) 99, 101 (1990), וכן קציר, בעמ' 483-479. אך מובן הוא כי בנסיבות המתאימות, כאשר נמצא לבית-המשפט כי הוכחו נתוני פוטנציאל השתכרות שונים, ניתן לחרוג מ"הנחת העבודה" של שימוש בבסיס השכר הממוצע במשק, בין מעלה ובין מטה (ראו למשל: ע"א 92/87 דנן נ' חודדה, פ"ד מה(2) 604, 607-606 (1991)). 

9.        אין בשימוש בחזקות עובדתיות ובנטייה לבצע חישוב אקטוארי מקום בו אפשרי הדבר כדי לחייב פסיקת פיצויים באמצעות חישוב מדוקדק שכזה בכל מקרה; ישנם מקרים בהם מתאימה יותר דרך חישוב הפיצוי הגלובאלי. גם בנסיבות המקרה שנדון בפנינו, המאופיינות בחוסר בהירות באשר למידת הנכות התפקודית ובאשר לבסיס השכר של המערערת, לא ראינו טעם להתערב בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי להעניק פיצוי על דרך החישוב הגלובאלי. עם זאת, בהערכת פיצוי גלובאלי זה מן הראוי לתת את הדעת לשתי החזקות שנידונו לעיל הנוגעות למצבים של עמימות ראייתית: זו בדבר שיעור הנכות התפקודית וזו בדבר בסיס השכר. נתונים אלה הם כעין מצפן המסייע לבית-המשפט לכוון את הערכת סדרי הגודל של הפיצוי הראוי, גם בבוחרו בדרך חישוב הפיצוי הגלובאלי. כך, בעניין עיזבון סעידי הנ"ל, קיבל בית-המשפט את טענתו של המערער כי:

על-מנת לבדוק אם אכן נעשה האומדן הגלובאלי במקרה הנוכחי, כהלכה, אין מנוס מלהיזקק לחישוב הקונוונציונאלי ולבחון על פיו את מידת התאמתו של האומדן הגלובאלי... יש לתת משקל מכריע לאחוזי הנכות, המשמשים כקנה מידה יחיד להערכת הפסד כושר השתכרותם של קטינים, אשר מטבע הדברים עדיין לא השתכרו בעת הפגיעה... הגורם השני שיהווה בסיס לחישוב יהא השכר הממוצע במשק. (שם, בעמ' 633)

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ