הבהרת המונח 'הצמדה' כעילה לתיקון פסק בורר

השופט א' רובינשטיין:

א.        בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 20.12.2004 (הרשם השופט ש' ברוך) בה"פ 1581/04, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לאישור ולתיקון פסק בורר, שניתן על ידי השופט בדימוס י' לויט ביום 10.8.2004. הבקשה והתגובה הובאו לעיוני לאחרונה. אציין כבר כאן, כי למקרא הבקשה והתגובה נתמלאתי תמיהה, על שום מה הגענו עד הלום, לאחר שני הליכים בפני הבורר ושניים בפני בית המשפט קמא, בעניין שלא היה צורך אמיתי בו בכל הליך, ושהוצאותיהם של הצדדים כבר עלולות היו לנגוס בסכום השנוי במחלוקת באורח משמעותי. והנה מתכלה זמנם של הצדדים, של הבורר ושל בתי המשפט, בעניין שראוי היה להיפתר בהסכמה מלכתחילה, תחת שיגיע ל"מלחמת עולם".

ב.        (1) ביום 15.5.2001 כרתו המבקשת והמשיבה הסכם שעיקרו הסמכת המבקשת למציאת קונה, אשר ירכוש את החברות שבבעלות המשיבה, וכן הגדרת שכר הטרחה שתשלם המשיבה למבקשת בגין שירותיה. ההסכם השתכלל ביום 1.10.2002 (הוא המועד הקובע).

           (2) בין המבקשת למשיבה התגלע סכסוך בנוגע לפרשנות ההסכם ולזכויות כל צד על פיו. ביום 9.6.2003 חתמו הצדדים על הסכם בוררות, לפי הוסמך הבורר להכריע בשלוש סוגיות:

           (א) האם שכר הטרחה שהתחייבה המשיבה לשלם למבקשת כולל מס ערך מוסף;

           (ב) המועד בו היה על המשיבה לשלם למבקשת את שכר טרחתה לפי ההסכם;

           (ג) שיעור הפרשי הצמדה וריבית אשר יתווספו על הסכומים שייקבעו;

           הצדדים הסמיכו את הבורר לפסוק בעניינם בדרך של פשרה, בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

           (3) ביום 10.8.2004 ניתן פסק הבוררות, שקיבל את תביעת המבקשת בחלקה, ובחלקו האופרטיבי נקבע כלהלן:

           א. באשר למס הערך המוסף נקבע, כי נטל המס יחולק בין המבקשת והמשיבה בחלקים שוים, ולפיכך תשלם המשיבה למבקשת מחצית משיעור המס בו מחויבת המבקשת;

ב. באשר למועד תשלום שכר הטרחה נקבע, כי המשיבה תשלם למבקשת את יתרת שכר הטרחה תוך חמישה עשר יום ממועד פסק הבוררות;

ג. באשר לפסיקת ריבית והצמדה - הוא הסכסוך נשוא ענייננו - נקבע, כי שכר הטרחה ישולם למבקשת בהצמדה בלבד, וזאת החל מיום 1.10.2002 ועד למועד התשלום בפועל; 

ג.        (1) לאחר שניתן פסק הבוררות נתגלעה בין הצדדים מחלוקת בנוגע לקביעת הבורר בדבר הפרשי ההצמדה שיתווספו לסכום אותו חבה המשיבה למבקשת. לגישת המבקשת, כעולה מן ההתדיינויות יש להצמיד את שכר הטרחה לשער השקל במועד הקובע בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן, ולעומתה טוענת המבקשת, כי יש להצמיד את שכר הטרחה לשער הדולר.

           (2) על רקע המחלוקת האמורה הגישה המבקשת לבורר בקשה לתיקון ולהבהרת פסק הבוררות. בבקשה זו לא הסתפקה המבקשת בענין הפרשי ההצמדה,  אלא ביקשה לתפוס מרובה, בכך שעתרה לתיקון בקשר לריבית שנשללה בפסק הבורר. הבורר התבקש להבהיר, כי שכר הטרחה צמוד לשער השקל בתוספת הפרשי הצמדה על בסיס המדד כאמור, וכן נתבקש לתקן את פסק הבוררות באופן שייקבע, כי שכר הטרחה נושא ריבית.

           (3) בקשה זו נדחתה על ידי הבורר. בהחלטתו נקבע, כי "לאחר שקראתי את הבקשה אינני רואה מקום לתיקון הפסק ואיני רואה צורך בהבהרה".

           (4) המבקשת הגישה לבורר בקשה לעיון חוזר בהחלטתו, תוך ששבה על האמור בבקשתה הראשונה, באשר להצמדה לשער השקל ולמדד. טענתה, ששכר הטרחה נושא גם ריבית, נזנחה הפעם - וכן ראוי לה. גם בקשה זו נדחתה על ידי הבורר.

           (5) אשר על כן עתרה המבקשת לבית המשפט המחוזי בתל-אביב על דרך המרצת פתיחה (ה"פ 1581/04), בבקשה כי בית המשפט יאשר את פסק הבורר וגם יתקן אותו לפי סמכותו מכוח סעיף 22(ד) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 באופן שיורה כי שכר הטרחה, שנפסק לטובת המבקשת בפסק הבוררות, צמוד לשער השקל ונושא הפרשי הצמדה החל מהמועד הקובע. כן התבקש בית המשפט לאשר את פסק הבוררות מכוח הוראת סעיף 23 לחוק, בכפוף לתיקון האמור.

           (6) בהחלטתו מיום 20.12.04 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשת לתיקון פסק הבורר, בקבעו כי אין בו דבר שהוא סתום או בלתי ברור ואף שהוא - בית המשפט - אינו קורא את פסק הבורר כפי שקוראים אותו באי כוח המשיבה, אין התיקון המבוקש בא בגדרי סעיף 22 לחוק. בית המשפט אישר את פסק הבורר כלשונו.

           (7) המבקשת עתרה לעיון מחדש בהחלטה (בש"א 1945/05). ביום 25.1.05 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה.