אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> האשפוז הכפוי נעשה כדין לכן אין לביהמ"ש עילה להתערב בהחלטת הועדה הפסיכי'.

האשפוז הכפוי נעשה כדין לכן אין לביהמ"ש עילה להתערב בהחלטת הועדה הפסיכי'.

תאריך פרסום : 28/02/2010 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
546-10
18/02/2010
בפני השופט:
א' רובינשטיין

- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד אדמית רוזנצויט
הנתבע:
1. בית החולים "שערי מנשה"
2. משרד הבריאות
3. הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית
4. הפסיכיאטר המחוזי מחוז חיפה והצפון
5. היועץ המשפטי לממשלה

עו"ד ערן בן-ארי
החלטה

א.       בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (סגן הנשיא ברלינר) מיום 21.12.09 בתיק ע"ו 290-12-09, בו אושרה החלטת ועדה פסיכיאטרית מיום 2.12.09 להורות על המשך אשפוזו הכפוי של המבקש עד ליום 2.3.10 (וכן החלטה קודמת מיום 25.11.09, כפי שיתואר). 

רקע

ב.       המבקש (יליד 1970) חלה בגיל ההתבגרות בסכיזופרניה, ומאז אינו מסוגל -למרבה הצער - לדאוג לענייניו. בשנת 2000 מונתה הקרן לטיפול בחסויים (להלן הקרן) כאפוטרופוס למבקש, אך הוא לא הוכרז פסול דין. במשך מספר שנים שהה המבקש בהוסטל במתחם בית החולים שלוותה, אך בהמלצת רופאיו חתמה הקרן (בשנת 2007) על הסכמה לאשפוז במחלקה סגורה. ביום 18.11.09 דרש המבקש לשחררו מהאשפוז, רופאיו סברו כי שחרורו מהוה סכנה מיידית לעצמו ולזולת, ומנהל בית החולים ביקש מהפסיכיאטר המחוזי להורות על אשפוזו (לפי סעיף 4(ד) לחוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א - 1991; להלן החוק) - וכך נעשה בהחלטה מיום 19.11.09, המורה על אשפוז לפי סעיף 9(ב) לחוק (אשפוז 'לא דחוף').

ג.       ערר שהוגש לועדה הפסיכיאטרית נדחה (בדעת רוב) ביום 25.11.09. שני הפסיכיאטרים חברי הועדה סברו, כי התקיימו התנאים לאשפוז כפוי למצער לפי סעיף 9(ב) לחוק; יו"ר הועדה (עורכת הדין גינסברג) סברה, כי מאז אירועי האלימות שביסוד ההחלטה חלפו מספר חודשים, כי נפגעה זכותו של המבקש להגיש ערר או לעזוב את בית החולים בתוך 24 שעות לאחר החלטת הפסיכיאטר המחוזי (לפי סעיף 13 לחוק), כי התנהלות פגומה זו מצדיקה את קבלת הערר - ולבסוף, כי יש לבחון אפשרויות טיפוליות הפוגעות פחות בחרותו של המבקש.

ד.       ביום 2.12.09 דנה הועדה בהארכת תקופת האשפוז (לפי סעיף 10(ג)(1) לחוק), ושוב נחלקו הדעות. שני הפסיכיאטרים חברי הועדה סברו, כי יש להאריך את האשפוז בגין אלימות וחוסר שיתוף פעולה עם הטיפול; יו"ר הועדה (עורכת הדין טסלר) סברה (בהמשך לדעת המיעוט מיום 25.11.09), כי הפגמים המשפטיים שנפלו בהארכת האשפוז הופכים אותו לבלתי חוקי, אך ציינה - עם זאת - כי טובת המבקש אינה "הוצאתו היום 'אל הרחוב' שם הוא צפוי לסיכונים מיידיים ומוחשיים לעצמו ולאחרים".

פסק הדין קמא

ה.       ערעור שהוגש לבית המשפט לעניינים מינהליים על שתי ההחלטות נדחה (ביום 21.12.09) בפסק דין מקיף ומנומק. ראשית נקבע, כי לא נפלו פגמים משפטיים בהליכים השונים בעניין המבקש. נאמר, כי לפי תקנה 13 לתקנות טיפול בחולי נפש, תשנ"ב - 1992 ("חולה קטין או חולה שמונה לו אפוטרופוס והוא הובא לאשפוז יחתום אפוטרופסו על טופס הבקשה לאשפוז"; להלן התקנות) די היה בהסכמת הקרן בשנת 2007 כדי לאשפז את המבקש לפי סעיף 4(א) לחוק ("אשפוז מרצון"). עוד נקבע, כי מאחר שהמבקש לא הוכרז פסול דין, די בבקשתו להשתחרר (בשנת 2009) כדי לחייב את שחרורו לפי סעיף 4(ב) לחוק - אך הוטעם, כי בנסיבות חל סעיף 4(ד):

"ביקש חולה להשתחרר לפי סעיף קטן (ב) ומצא המנהל כי נתמלאו בו התנאים לאשפוז כפוי כאמור בסעיף 9, יבקש המנהל מיד מהפסיכיאטר המחוזי לתת הוראת אשפוז; לא נתן הפסיכיאטר המחוזי הוראת אשפוז תוך ארבעים ושמונה שעות מהגשת בקשתו של החולה לשחרור, ישוחרר החולה מבית החולים".

צוין, כי המדובר במי שהוא חסוי אך לא הוכרז פסול דין, ועל כן אם סבור האפוטרופוס כי בקשת השחרור אינה תואמת את טובת החסוי, עליו לפנות לבית המשפט לעניני משפחה לענין זה. כשהמדובר בפסול דין ניתנת בקשת השחרור לביטול על-ידי האפוטרופוס (אך רצוי שגם דבר זה ייעשה באישור בית המשפט).

ו.       הוזכר, כי בנסיבות הוגשה בקשה מיידית להוראת אשפוז, וזו נתקבלה למחרת היום. עוד נאמר, כי כאשר חלה הוראת סעיף 4(ד) לחוק, אין הוראת סעיף 13 חלה:

"הוראת אשפוז לפי סעיף 9(ב) תבוצע בתום 24 שעות ממתן ההוראה, ואם הוגש ערר בתוך זמן זה - יידחה ביצוע ההוראה עד קבלת החלטת הוועדה הפסיכיאטרית בערר".

הוטעם, כי אף אם מדובר באשפוז לפי סעיף 9(ב) גוברת הוראת סעיף 4(ד) שנועדה להבטיח רצף אשפוזי, ולפיכך לא חלה הוראת העיכוב שבסעיף 13. לגבי המקרה הספציפי, נקבע כי אין מקום להורות על שחרור המבקש "מחמת מצבו... מחלתו, והסיכון שבו".

טענות הצדדים

ז.       כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה המפורטת שלפנינו. בין היתר נטען, כי מתעוררת השאלה המשפטית לגבי סמכותו של אפוטרופוס להסכים לאשפוז שעה שהחסוי, המתנגד לאשפוז, לא הוכרז פסול דין. נטען, כי עניינה של תקנה 13(ב) הוא הוספת חתימת האפוטרופוס בצד חתימת החולה (בדומה לאמור בתקנה 13(א) סיפא, "וגם מי שמביאו, יתבקש לחתום על בקשת אשפוז"), וכי פרשנות אחרת תשלול למעשה כשרות משפטית מן החסוי ללא הוראה מפורשת של בית משפט. מסיבות אלה, כך נטען, מהוה החלטת בית המשפט פגיעה בזכויות שלפי חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, שאסורה אלא אם נעשית היא בהתאם לפסקת ההגבלה (סעיף 8 לחוק היסוד).

ח.       לגבי המקרה הקונקרטי נטען, כי שגה בית המשפט בהניחו שהסכמת הקרן ניתנה (בשנת 2007) לאחר בירור ראוי ושמיעת המבקש, שכן נציגת הקרן העידה בפני בית המשפט קמא, שהקרן אינה נוהגת לבקש את עמדת החסויים בטרם ניתנת הסכמתה לאשפוז. עוד נטען, כי בניגוד לקביעת בית המשפט קמא, לפיה עתר המבקש להשתחרר ביום 18.11.09, בקשתו להשתחרר נמסרה לסיוע המשפטי כבר ביום 11.11.09 - ומכאן, כי חלפה תקופת 48 השעות בהן יכול הפסיכיאטר המחוזי להורות על אשפוז כפוי רציף. עוד נטען, כי בנסיבות חלה הוראת סעיף 13 המחייבת "עיכוב ביצוע" של 24 שעות. ולבסוף נטען, כי מסוכנותו של המבקש לא הוכחה, וכי משך למעלה משנה לא היה מעורב באירועים חריגים.

ט.       בתגובת המשיבים (מיום 15.2.10) נטען, בין היתר, כי הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור, כי שאלת חוקיות האשפוז משנת 2007 אינה רלבנטית לבחינת החלטות הועדה נשוא הבקשה, ואפילו היה המדובר באשפוז בלתי חוקי, לא היה בכך כדי לפגום בחוקיות הוראתו הנוכחית של הפסיכיאטר המחוזי. נאמר - "מעבר לצורך" - כי עמדת המשיבים היא, שאפוטרופוס מוסמך לחתום על הסכמה לאשפוז בניגוד לעמדת החסוי, בתנאי שהוסמך לכך - במפורש או במשתמע - במסגרת כתב המינוי. נטען, כי במקרה דנא היתה הסמכה כאמור.

י.       לגופו של עניין נטען, כי ההחלטה בדבר הצורך הרפואי באשפוז נכונה לגופה, והתקבלה על סמך חומר רפואי מספק ובתמימות דעים בין הגורמים הרפואיים השונים. עוד הוזכרה עמדתם של הורי המבקש (התומכים בנסיבות בהמשך האשפוז), וחוות דעת הצוות הרפואי. הוזכר, כי בהתאם להוראות החוק, הוארך האשפוז בשלושה חודשים בלבד - וכי עניינו של המבקש ייבחן מחדש בקרוב (ולא יאוחר מיום 2.3.10). נטען (על יסוד תרשומת בזמן אמת), כי אפילו חלה הוראת סעיף 13 לחוק - המבקש לא הביע רצון מיידי להשתחרר, אמר זאת במפורש ביום 20.11.09, וקיבל בהבנה את העובדה שהועדה בעניינו תתכנס רק ביום 25.11.09. ולבסוף נטען, כי אין ממש בטענות לגבי "התיישנות" אירועי האלימות; כי שחרור המבקש עלול לסכנו וכן את הוריו ואת החברה בכלל; וכי הדבר נוגד את זכותו לחיים ולטיפול רפואי.

הכרעה

י"א.    לאחר העיון אין בידי להיעתר למבוקש. על פי כל העולה מן החומר, מדובר במקרה מצער מאוד של אדם שחלה במחלה קשה בגיל צעיר, ומאז חי חיים קשים במסגרות שונות, שלמצער בעיני המתבונן מהצד, החיים בהן, עם כל רצונם הטוב של המטפלים, עלולים להיות מרים למבקש. אכן, דומה כי המבקש מוקף באנשים החפצים בטובתו (ובכלל זאת גם אנשי הקרן ואנשי הסיוע המשפטי המלוים אותו בהליכים אלה), ובפרט הוריו המסורים, אף אם אינם רואים עין בעין עם באת כוחו, המסורה אף היא, כעולה מן הדיון בבית המשפט קמא. אך מצבו אינו טוב, ותמיכה זו אינה יכולה להחליף טיפול רפואי אינטנסיבי והשגחה רפואית. עיון בתרשומות הרפואיות מעלה, כי לעת הזאת אין עילה להתערב בקביעה בדבר הצורך באשפוז כפוי. מנגד, בנושא רגיש כמו שלילת חרותו של אדם - שלילת זכות חוקתית מן המעלה הראשונה - יש צורך גם בהליכים נכונים, ואין המטרה מקדשת גמישות יתר בהם. יצוין, כי האירוע הבעייתי האחרון הקשור במבקש הוא מחודש מארס 2009 (בריחה מבית החולים), ואירוע האלימות האחרון הוא, כנמסר, משנת 2008; עובדות אלה מחייבות הנמקה והתייחסות מפורטת לגבי המשך האשפוז, וייטיבו הגורמים הרלבנטיים לעשות אם יתנו דעתם לכך, ככל שתידרש הארכה נוספת מעבר ליום 2.3.10.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ