אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הארכת מעצרו של מואשם ברצח ועבירות נוספות בתשעים ימים נוספים

הארכת מעצרו של מואשם ברצח ועבירות נוספות בתשעים ימים נוספים

תאריך פרסום : 11/05/2008 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
3193-08
07/05/2008
בפני השופט:
ח' מלצר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד שאול כהן
הנתבע:
איאד שאמי
עו"ד משה מרוז
החלטה

1.        לפני בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1966 (להלן: "חוק המעצרים") להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים, או עד למתן החלטה בתפ"ח 1087/07 המתנהל נגדו בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.

2.        כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות רצח, לפי סעיפים 300(א)(2) ו-300(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); חטיפה לשם רצח (2 מקרים), לפי סעיף 372 לחוק; חבלה חמורה, לפי סעיף 333 לחוק בנסיבות סעיף 335(א)(2) לחוק וקשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק.

           על פי עובדות כתב האישום, המשיב, תושב הרשות הפלסטינית שהה בישראל ללא אישור כניסה, קשר קשר עם אדם שזהותו אינה ידועה למבקשת (להלן: "האחר"), לרצוח את אלנה זאורוב (להלן: "אלנה") ואת ולנטינה דונמבייב (להלן: "המנוחה"), בת זוגו ואם בנו בן החמש, זאת לאחר שהמנוחה ביקשה לסיים את מערכת היחסים שלה עימו. לשם הוצאת תכניתו אל הפועל, החליט המשיב לחטוף את אלנה ואת המנוחה ולהסיען בניגוד לרצונן לאשקלון ושם לבצע את זממו. במסגרת הקשר, התקשר המשיב למנוחה ולאלנה והזמין אותן, בכזב, למסיבת יום הולדתו בתל אביב, (אירוע שכלל לא היה אמור להתקיים) והכל במטרה לקבוע פגישה עם השתיים. המשיב אף התקשר למנוחה כמה פעמים כדי לוודא שהיא אכן מתכננת להגיע למסיבה וכיצד היא תגיע לתל אביב. ביום שבו הייתה אמורה להתקיים כביכול המסיבה, נסע המשיב עם האחר בכביש מס' 1 ומשזיהה את רכבן של אלנה והמנוחה, חטפו המשיב והאחר את הרכב - המשיב נכנס לרכב, דחף את אלנה ממושב הנהג, התיז גז מדמיע לעיני השתיים ואיים כי ירה עליהן באקדחו. בינתיים נסע האחר ברכבו אחרי רכבה של אלנה, שבו נהג כעת המשיב. שתי המכוניות הגיעו לפרדס הסמוך לגן יבנה ושם הכניס המשיב את המנוחה למושב האחורי של המכונית, קשר את ידיה של אלנה וחסם את פיה והכניס אותה לתא המטען של המכונית. המשיב והאחר נסעו באותו רכב (בעוד אלנה קשורה וכלואה בתא המטען של המכונית והמנוחה זרוקה במושב האחורי) - לכיוון אשקלון, כאשר באמצע הנסיעה עצר המשיב לבדוק האם אלנה עדיין קשורה ומשגילה כי אינה קשורה עוד, כבל את ידיה באמצעות אזיקים. בטרם הגיעו לאשקלון המשיב והאחר, הצליחה אלנה להשתחרר מן האזיקים שכבלו את ידיה ולקפוץ מן המכונית הנוסעת. כתוצאה מכך נגרמה לה חבלה חמורה בכל חלקי גופה. המשיב והאחר שמו לב לכך, ועל כן חזרו לפרדס הסמוך לגן יבנה, שם השאירו את מכוניתה של אלנה, בתקווה שתגיע לשם שוב. בשלב כלשהו במהלך החטיפה, כך נטען, רצח המשיב את המנוחה, על ידי הרעלתה או חניקתה בצורה אחרת. המשיב והאחר הטמינו את גופתה של המנוחה באזור הפרדס ונמלטו מן המקום.

3.        בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בהסכמת ב"כ המשיב, הורה בית המשפט הנכבד קמא בתאריך 25.9.2007 על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

4.        משפטו של המשיב טרם הסתיים ועל כן מבקשת המדינה להאריך את מעצרו בתשעים ימים נוספים, לפי סעיף 62 לחוק המעצרים. המדינה טוענת כי מסוכנותו של המשיב נלמדת מחומרת העבירות המיוחסות לו - רצח, חטיפה לשם רצח, חבלה חמורה. כמו כן, העונש הצפוי למשיב, במידה ויורשע בדין, מקים חשש מובנה להימלטות מן הדין, מה שמחייב את המשך מעצרו של המשיב. כן מדגישה המדינה כי המשיב הוא תושב הרשות הפלסטינית והדבר מחזק את החשש ששחרורו של המשיב ממעצר יביא להתחמקותו מהליכי השפיטה. המדינה מעדכנת עוד כי בכל הנוגע להתקדמות ההליכים בבית המשפט הנכבד קמא, הרי שהמשיב מסר את תשובתו לכתב האישום בתאריך 20.11.2007 אך נוכח העומס המוטל על בית המשפט המחוזי הנכבד, נקבעו ארבעה דיוני הוכחות רק לחודשים דצמבר 2008 וינואר 2009.

5.        ב"כ המשיב מתנגד לבקשה לאור קצב שמיעת התיק בבית המשפט המחוזי הנכבד. לטענתו, המשיב שוהה במעצר זה זמן רב - תשעה חודשים - ומשפטו לא התקדם כלל. ב"כ המשיב טוען עוד כי נוכח העובדה שבמהלך התקופה של הארכת המעצר המבוקשת - לא יתקדם ההליך, ולמעשה צפוי כי רק לאחר כמה בקשות להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים יסתיימו דיוני ההוכחות בתיק זה - יש לשחרר את המשיב. זאת ועוד - המשיב לא התנגד לקיומן של ראיות לכאורה, אך הוא טען בפני כי נוכח חולשת הראיות כנגד מרשו, בנקודה שבה נמצאים אנו כעת, צריכה לגבור חזקת החפות ועל כן יש לשחררו.

6.        לאחר עיון בבקשה ושמיעת טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין בקשת המדינה להתקבל.

7.        קצב ניהול המשפט הוא רק אחד השיקולים המנחים שבית המשפט נדרש לשקול במסגרת בקשה להארכת מעצר בגדרי סעיף 62 לחוק המעצרים. על פי הפסיקה המשמעות המעשית של נתון זה, היא שככל שמתמשכים ההליכים בערכאה הדיונית, נוטה הכף אל עבר השיקולים המצדיקים את שחרורו של הנאשם העצור. עם זאת, מובן שחלוף הזמן אינו מהווה שיקול בלעדי ועל בית המשפט לבחון כל בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לגופה. ראו: בש"פ 1707/06 מדינת ישראל נ' ענבתאוי (לא פורסם) (2006); בש"פ 8540/07 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם) (2007); בש"פ 3520/08 מדינת ישראל נ' גורבאן (לא פורסם) (2008).

           מצב דברים שבו חלפו תשעה חודשים שבהם היה המשיב במעצר ומשפטו כלל לא החל - הוא אמנם בעייתי. סעיף 61 לחוק המעצרים מחייב בעיקרון כי נאשם "ישוחרר מן המעצר בערובה או ללא ערובה" אם משפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין תוך תשעה חודשים מיום מעצרו. עם זאת, כידוע, על אף הוראה זו ניתן להאריך תקופה זו מעת לעת, כל פעם לתקופה שלא תעלה על 90 יום - בהתאם לאמור בסעיף 62 לחוק המעצרים. בהחליטו בבקשות שמכח סעיף 62 הנ"ל, על בית המשפט לאזן בין אינטרס הנאשם כי יהיה לו יומו בבית המשפט וכי לא ייעצר לתקופה ממושכת בטרם הורשע, ובין אינטרס הציבור - להבטיח את הציבור בפני העבריינים המסוכנים (ראו: בש"פ 8793/04 מדינת ישראל נ' קקון (לא פורסם) (2004); בש"פ 2511/05 מדינת ישראל נ' גרה (לא פורסם) (2005)).

8.        באיזון שנערך במקרה דנן, בשלב זה של ההליכים, ידו של אינטרס ההגנה על הציבור - על העליונה. מן המשיב נשקפת מסוכנות רבה, שלא ניתן לאיינה. מסוכנות זו נלמדת מן העבירות המיוחסות למשיב ומנסיבות ביצוע העבירה האכזריות והניכור שגילה כלפי ערך קדושת החיים של המנוחה, שהיתה חברתו ואם בנו. מי שזלזל, על פי הנטען, בצורה כה בוטה בחיי זולתו (הוא הערך העליון במארג הזכויות) - חייב להסתפק במועט בכל הנוגע לזכויות החירות שהוא מבקש לעצמו . כמו כן, אין להתעלם מכך שהמשיב הינו תושב הרשות הפלסטינית וקיים חשש ממשי שמא יימלט מאימת הדין במידה וישוחרר גם לחלופת מעצר וזאת בפרט נוכח עונש המאסר הממושך לו הוא צפוי, במידה ויורשע (השוו: בש"פ 3136/06 עטיר נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (2006); בש"פ 10689/07 מטור נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (2008)

9.        השיקולים הנ"ל מטים איפוא את הכף כאן אל עבר קבלת הבקשה שבפניי, אף על פי ששמיעת ההוכחות טרם החלה. הנה כי כן, לעת הזו, נקודת האיזון ברורה ונוטה חד משמעית לכיוון הגנה על הציבור מפני המשיב. בסיום דבריי אציין עוד כי ראוי שייעשה מאמץ - הן מצד הערכאה הדיונית הן על-פי יוזמה של הצדדים - על מנת שתנוצל תקופת הארכה זו, ותקופת מעצרו של המשיב בכלל, כדי ששמיעת התיק תקודם ככל האפשר.

10.      נוכח כל האמור לעיל, אני נעתר איפוא לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מתאריך 29.4.2008, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1087/07 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, הכל לפי המוקדם יותר.

           ניתנה היום, ב' באייר התשס"ח (7.5.2008).

ש ו פ ט


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    דנ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ