האפוטרופוס הכללי (מנהל הנכסים העזובים נ' וייס חיים

פסק דין

השאלות העומדות לדיון הן:

האם יש להורות לנתבע לפנות את הנכס נשוא כתב התביעה? אם כן;

האם על התובע לפצות את התובע בגין השקעותיו בנכס?

האם על הנתבע לשלם לתובע דמי שימוש ראויים בגין אחזקתו בנכס החל משנת 2002?

בהתאם להסכמת הצדדים ניתן פסק הדין על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט.

כללי:

התובע מנהל את הנכסים העזובים של עיזבון המנוחים תשובה רגינה ז"ל ותשובה בנימין ז"ל (להלן-"המנוחים") מכוח צווי ניהול שניתנו ע"י בית המשפט המחוזי. נכסי המנוחים כוללים זכות חכירה לדורות בדירה בגוש 3816 חלקה 147 תת חלקה 1 המצויה ברחוב הירדן 15, שכונת חבצלת ברחובות (להלן-"הדירה" או "הנכס").

טוען התובע כי הנתבע פלש לנכס ומחזיק בו שלא כדין, ועליו לפנות את הנכס. התובע עתר למתן היתר לפיצול סעדיו, על מנת שיוכל לתבוע את סעדיו הכספיים מהנתבע.

לעומתו טוען הנתבע כי המנוח, בשל הקשרים המיוחדים ששררו בין המנוח בנימין תשובה ז"ל (להלן-"המנוח"), הבטיח לו המנוח פעמים רבות כי בבוא העת יעביר את הבית על שמו של הנתבע, וכי לאחר מות המנוח רשאי יהיה הנתבע להתגורר בבית בכל עת שיחפוץ כי הבית הוא שלו. לחיזוק הבטחה זו הפקיד המנוח את מפתח הבית בידיו, ועם מפתח זה היה הנתבע יוצא ובא מן הבית שנים רבות בחייהם של בעלי הבית המנוחים, גם אחרי מותם משנת 2002 ועד היום. במהלך השנים שיפץ הנתבעת את הבית שהיה הרוס, מוזנח ולא ראוי למגורים, ושילם את כל החובות שרבצו עליו, בסכום כולל של 220,000 ₪ מתוך אמונה וידיעה ברורה כי מדובר בבית "שלו", על אף שהמנוח לא העביר אל הזכויות בבית באופן פורמאלי על שמו של הנתבע, כפי שהבטיח פעמים אין ספור.

הצדדים הסכימו שבית המשפט יתן את פסק הדין בתובענה זו על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, תוך שהם מרחיבים את היריעה גם לתביעותיהם הכספיות.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, ולאחר מכן הגישו את סיכומיהם.

ההכרעה:

מהמסמכים שהגישו הצדדים לבית המשפט, למד אני את העובדות כדלקמן:

הנתבע הינו קבלן בניין, שכנראה שותף בעסק יחד עם שני שותפים נוספים, ששם אחד מהם הינו יוסף וייס;

עד למחצית שנת 2007, לא התגורר כל אדם בבניין, והדירה הייתה בסטטוס שאינה ראויה למגורים;

רק במחצית שנת 2007 שיפץ הנתבע את הדירה;

עלות השיפוצים נעה בין הסך 200,000 ₪ לסך 220,000 ₪;

חשבון הארנונה בעיריית רחובות נשאר על שם המנוחים;

אין כל מסמך בכתב על כוונה להעברת הזכויות בנכס מהמנוח לנתבע;