אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> האם רשאים ההורים לבטל מינוי בן ממשיך לאחר שהמינוי נרשם באגודת המושב, בסוכנות ובמינהל מקרקעי ישראל

האם רשאים ההורים לבטל מינוי בן ממשיך לאחר שהמינוי נרשם באגודת המושב, בסוכנות ובמינהל מקרקעי ישראל

תאריך פרסום : 15/03/2010 | גרסת הדפסה
עמ"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
112-09
08/03/2010
בפני השופט:
1. צילה צפת
2. מיכל ברנט
3. יעקב שפסר


- נגד -
התובע:
1. ר.ד
2. ש.ד

הנתבע:
1. ס.ש
2. א.ש
3. תדהר- אגודה שיתופית
4. הסוכנות היהודית לארץ ישראל
5. מינהל מקרקעי ישראל

פסק-דין

השופטת צילה צפת - אב"ד:

ערעור על פסק דין של בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע (כב' הש' פ. אסולין), מיום 5/4/09 בתמ"ש 1850/04 ותמ"ש 1851/04, המקבל את תביעת המשיבים 1-2 וקובע כי הם בעלי מעמד וזכויות של "בן ממשיך" ביחס למשק 51 במושב תדהר וכי הסכם המכר שנכרת ביחס למשק הנ"ל בין המערערת 1 ובעלה המנוח לבין מערער 2 הינו בטל.

רקע:

מושב תדהר הינו אגודה שיתופית המסווגת כמושב עובדים ומחזיקה כברת רשות בקרקעות המשבצת של המושב בהתאם לחוזי שכירות תלת שנתיים המתחדשים מעת לעת בינה לבין מינהל מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית (להלן: "הסכם המשבצת").

ד.מ ז"ל וד.ר, מערערת 1 (להלן "ההורים") קיבלו את  זכויות בר רשות במשק 51 במושב תדהר לאחר עלותם לארץ.

ביום 10/5/87 חתמו ההורים על התחייבות בלתי חוזרת בה הם ממנים את משיבים 1-2 (בתם וחתנם) להיות בנים ממשיכים במשק, והם יקבלו את החזקה הבלעדית במשק לאחר פטירת שניהם, וכן הסכימו באופן בלתי חוזר כי משיבים 1-2 יבנו בית ויגורו בשטח המשק. 

מינוי הבן הממשיך, כאמור בהתחייבות ההורים, אושר ע"י אגודת המושב ביום 10/5/87 והסוכנות (המיישבת) ביום 3/12/87. הודעה על כך נשלחה למינהל מקרקעי ישראל ואושרה על ידם ביום 26/1/88.

ביום 8/12/97, ניתן פסק דין חלקי ע"י "המשקם", על פי חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב -1992, המעמיד את חוב המשק על סך של 360,748 ש"ח ובמקביל ניתן צו מניעה זמני האוסר דיספוזיציה. בפסק המשקם נקבע כי החוב יפרע מכספי התמורה בעת העברת הזכויות במשק או המגרש בהרחבה.

ביום 11/12/03 נחתם חוזה מכר בו מעבירים ההורים את זכויות בר הרשות במשק למערער 2. בחוזה המכר לא מוזכר כלל כי המשיבים מונו כבנים ממשיכים.

האב המנוח הלך לעולמו ביום 6/6/05.

אין חולק, כי בשנת 1987, עת מינו ההורים את המשיבים 1-2 לבנים ממשיכים, אף אחד אחר מילדיהם האחרים לא חפץ בכך, אדרבא, משיבים 1-2 היו היחידים שהסכימו לקבל את המינוי.

אין חולק, כי משיבים 1-2 אכן התגוררו במשק לאחר מינויים כבנים ממשיכים, גידלו עדר, עד אשר העדר חלה והיה צורך להשמידו, מחלת העדר גם פגעה בבריאותו של אחד מילדיהם. לאחר השמדת העדר, עזבו משיבים 1-2 את המשק, עברו להתגורר באופקים ומאז אינם עוסקים בחקלאות.

לטענת המערערים, המשיבים 1-2 איבדו זכותם כבן ממשיך לאחר שעזבו את המשק ולא ביקשו ולא התקבלו כחברים באגודה ועל כן אין מניעה להעביר אליהם את במשק על פי חוזה המכר, מה גם כי ההורים, כברי רשות, ובעודם בחיים הם בעלי הזכויות וזכאים לעשות ברכושם ככל שיחפצו.

המשיבים 1-2 טוענים כי זכויות בן ממשיך ניתנו להם באופן בלתי חוזר, העברת הזכויות אושרה ע"י האגודה, הסוכנות ומינהל מקרקעי ישראל והם מעולם לא ויתרו על הזכות הנ"ל. המדובר לטענתם במתנה שהושלמה ולא ניתן לחזור ממנה. מכל מקום האב המנוח, לא היה כשיר משפטית ולא ניתן לטעון בשמו כי חזר בו מן המתנה.

משיב 5 (מינהל מקרקעי ישראל), ציין כי זכות המשיבים 1-2 כבנים ממשיכים רשומה בספריהם, עצם המינוי מונע העברת הזכויות בנחלה בהעדר הסכמתם ו/או ללא ביטול ההכרזה עליהם כבן ממשיך, שכן הצהרתם והתחייבותם של ההורים הינה הצהרה והתחייבות בלתי חוזרת. כן צויין, כי הרישום במינהל ובסוכנות מתייחס לזכות הקניינית של בן ממשיך ואילו החברות במושב מוסדרת אל מול האגודה ולעניין זה תנאי לחברות באגודה הוא היות המבקש בעל זכות "בן ממשיך" מבחינה קניינית.

 משיבה 4 (הסוכנות) מסכימה עם עמדת המינהל.

עבירות הזכויות במשק:

המקור המשפטי להכרעה בשאלת אופן עבירות הזכויות במשק חקלאי מצוי בהסכם משבצת, אשר נחתם במקרה דנן מעת לעת, בין מנהל מקרקעי ישראל ובין הסוכנות ואגודת המושב. הסכם זה מגדיר את מערכת היחסים בין גורמים אלו, בינם לבין עצמם ובינם לבין חבר באגודה.

תשתית מערכת היחסים מבוססת על כך, כי הקרקע (המשבצת) היא קרקע המדינה, המנוהלת ע"י מנהל מקרקעי ישראל המשכירה אותו לסוכנות, היא הגוף המיישב, והאגודה היא ברת רשות במשבצת. ההסכם בין הגופים הנ"ל תוקפו ל 3 שנים ומתחדש מעת לעת. מאחר והזכות אינה רשומה, הרי מעמד החבר באגודה הוא כבר רשות של בר רשות בלבד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ