אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> האם עומדת לנושה האפשרות לעקל בית מגורים הרשום על שם אשת החייב?

האם עומדת לנושה האפשרות לעקל בית מגורים הרשום על שם אשת החייב?

תאריך פרסום : 18/05/2011 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי מרכז
13815-07-09
17/05/2011
בפני השופט:
פרופ' עופר גרוסקופף

- נגד -
התובע:
בנק לאומי לישראל בע"מ
עו"ד רונית זיו-לי
הנתבע:
1. א.ד.
2. ק.ד.

עו"ד איתי גרינפלד
עו"ד יהונתן אפללו
פסק-דין

1.       האם עומדת לנושה האפשרות לעקל בית מגורים הרשום על שם אשת החייב, כאשר חוק יחסי ממון, תשל"ג - 1973, הוא שמסדיר את זכויותיהם הרכושיות ההדדיות של בני הזוג, ונישואיהם לא פקעו? שאלה זו, היא העומדת ביסוד המחלוקת שהתגלתה בהמרצת הפתיחה שלפני.

2.       א' ו-ק' ד' (המשיבים 1 ו-2; להלן: " הבעל" ו" האישה", בהתאמה, ויחדיו " בני הזוג ד'") נישאו בשנת 1983, וחוק יחסי ממון חל על יחסיהם הרכושיים. בשנת 1995 רכשו בני הזוג ד' נכס מקרקעין הידוע כגוש *** חלקה *** שברחוב ***** . על המקרקעין נבנה בשנת 1996 בית המגורים המשפחתי בו מתגוררת משפחת ד' (להלן: " בית המגורים"). בית המגורים נבנה על ידי הבעל, שהוא קבלן בניין במקצועו.  השטח בו מצוי בית המגורים עבר בשנת 1997 הליכי פרצלציה, ובעקבותיה נרשמה לטובת האישה הערת אזהרה ביחס לחלקה שעל מחציתה מצוי בית המגורים. בשנת 2000 נרשמה מחצית החלקה עליו עומד בית המגורים במרשם המקרקעין על שם האישה. בעת רכישת בית המגורים ורישומו על שם האישה בלבד במרשם המקרקעין היה מצב עסקיו של הבעל (שהיה שלוב בעסקי אחיו) בכי טוב. לימים, לערך בשנת 2007, הורע מצב עסקיו של הבעל, ונוצרה יתרת חובה גבוהה בחשבונות בנק עסקיים להם ערב הבעל אישית. המבקש, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: " הבנק"), שבעבר הלווה בחפץ לב כספים לעסקי הבעל, העמיד את האשראי בחשבונות העסקיים לפירעון, ותבע את תשלומם מהבעל כערב. מאחר שהבעל אינו יכול לשלם את החובות, מבקש הבנק להיפרע באמצעות מימוש נכסיו, ובכלל זה באמצעות עיקול חלקו של הבעל בבית המגורים. לכך מתנגדת האישה, בטענה כי כל עוד נמשכים יחסי הנישואין, בית המגורים מצוי בבעלותה בלבד, ועל כן לא ניתן לעקלו בשל חובות הבעל. במחלוקת זו עלי להכריע.

3.       למען תחימת יריעת המחלוקת יובהר כבר בשלב זה כי הבנק איננו טוען כי האישה שותפה בחובותיו של הבעל, וכי עומדת לו הזכות לעקל את דירת המגורים בגין חובותיה של האישה. כן אין הבנק טוען לקיומה של הברחת נכסים מהבעל לאישה. תביעתו של הבנק מתמקדת בטענה כי דירת המגורים שייכת בחלקה לבעל, ובדרישה לאפשר לו לעקל את חלקו הנטען של הבעל בדירת המגורים לפירעון חובות הבעל.

4.        להלן תובהר תחילה המסגרת המשפטית לדיון בשאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים, ולאחר מכן ייבחן יישומה של המסגרת המשפטית ביחס למקרה שלפני.

המסגרת המשפטית

המסגרת הפרוצדוראלית לדיון - עיקול נכס מקרקעין שאינו רשום על שם החייב

5.       דיני ההוצאה לפועל מתווים את המסגרת המשפטית במסגרתה רשאי נושה (הבנק בענייננו), לתפוס את נכסי החייב, ולהיפרע מהם. כאשר המדובר בנכס מקרקעין, הרי שסעיף 34 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 (להלן: " חוק ההוצל"פ") יוצר הבחנה בין מצב בו המקרקעין רשומים על שם החייב (לרבות מצב בו רשומה הערת אזהרה לטובת החייב) לבין מצב בו המקרקעין רשומים על שם אחר.

6.       כאשר המקרקעין רשומים על שם החייב (או רשומה הערת אזהרה לטובתו) רשאי רשם ההוצאה לפועל (להלן: " רשם ההוצל"פ") לצוות על עיקולם מכוח סעיף 34(א) לחוק ההוצל"פ, והנטל מוטל על צד שלישי הטוען לזכות לא רשומה בנכס לפנות לבית משפט על מנת להוכיח את זכותו (וראו סעיף 40(ג) לחוק ההוצל"פ המקנה לרשם ההוצל"פ סמכות לעכב את המכירה כדי לאפשר פניה לבית המשפט של צד שלישי הטוען לזכות לא רשומה במקרקעין).

7.       לעומת זאת, כאשר המקרקעין אינם רשומים על שם החייב (ואף לא רשומה הערת אזהרה לטובתו) - כפי שהדברים בענייננו - הרי שרשם ההוצל"פ אינו יכול לעקל את הנכס, אלא סמכות זו נתונה לבית משפט לפי סעיף 34(ב) לחוק ההוצל"פ. וזו לשונו של סעיף 34 לחוק ההוצל"פ:

" בית המשפט רשאי, לבקשת הזוכה ולאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם של החייב, להצהיר על כך ולצוות על עיקולם."

וראו גם סעיף 35 לחוק ההוצל"פ המתייחס לאפשרות להטיל עיקול זמני, כשהמקרקעין אינם רשומים על שם החייב, עד להכרעה בבקשה שהוגשה לפי סעיף 34(ב) לחוק ההוצל"פ. עיקול זמני מסוג זה הוטל גם במקרה שלפני בהחלטת כבוד הנשיאה, השופטת הילה גרסטל מיום 20.7.2009. בדיון שהתקיים ביום 24.12.2009 הוסכם כי צו זמני זה ייוותר על כנו,  בלא שיש בכך משום הודאת המשיבים בטענות המבקש.

8.       הפסיקה קבעה כי ההליך לפי סעיף 34(ב) לחוק ההוצל"פ " נועד למקרים שבהם מבקשים חייבים לעקוף את נושיהם על ידי העברת נכסים לזולתם... הרעיון שביסוד סעיף זה פשוט: "יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית ח' 21), ויהיו שינסו להבריח נכסיהם מנושיהם על ידי רישומם על שם אחר. המחוקק יצר איפוא כלי להיאבק בתופעה זו" (דברי השופט אליקים רובינשטיין בע"א 1680/03 לוי נ' ברקול (ניתן ב- 2.8.2004) (להלן: "עניין לוי נ' ברקול)). לאור תכלית זו, ניתן לטעון כי במקרים בהם אין טענה להברחת נכסים, אין לאפשר שימוש בסעיף זה. ואולם, לשיטתי יש מקום לייחס לסעיף תכלית רחבה יותר, הכוללת גם את האפשרות להגיע לנכסי מקרקעין שלחייב זכויות בהן, מבלי שתוכח כוונה קונקרטית להברחת נכסים (כגון נכסים הרשומים על שם אחר משיקולי מס). השוו דוד בר אופיר, הוצאה לפועל - הליכים והלכות (מהדורה שביעית, 2011) 623 (להלן: " בר אופיר") המציין כי לשיטתו " ההקשר הענייני של סעיף 34(ב) מלמד כי המקרקעין שמדובר בהם בסעיף זה הם מקרקעין הרשומים על שם פלוני, אולם הם נתונים למעשה לבעלותו של החייב. יתכן שרישום זה נעשה בתום לב, אולם יתכן גם שהוא נעשה כדי להבריח נכסים מידי הנושים". עם כל הכבוד, דברים אלו  מקובלים גם עלי.

9.       ההליך שלפני הוא איפוא הליך לפי סעיף 34(ב) לחוק ההוצל"פ במסגרתו מבקש הנושה (הבנק) להכריז כי מחצית דירת המגורים היא של הבעל החייב, וזאת למרות רישומה על שם האישה, שאינה בגדר החייב, ולהורות על עיקולה. במסגרת דיונית זו עלי להחליט האם, לפי הדין המהותי, יש מקום להצהיר כפי שמבקש הבנק על זכויות הבעל במחצית מדירת המגורים, ולהורות על עיקולן.

המסגרת המהותית לדיון - זכויותיו של בן הזוג הלא רשום בנכס מקרקעין

10.   בבואנו לבחון את המסגרת המהותית לדיון, עלינו להבחין בין זוגות שנישאו לפני ה- 1.1.1974, לזוגות שנישאו לאחר תאריך זה (ראו סעיפים 14 ו- 19 לחוק יחסי ממון).

11.   ביחס לזוגות שנישאו לפני ה- 1.1.1974 (וכן ביחס לידועים בציבור), הרי שזכויותיהם הרכושיות ההדדיות מוסדרות, בהעדר הסכם אחר, בהתאם להלכת השיתוף בזכויות. מכוח הלכה זו מכיר הדין בכך שלבן הזוג הלא רשום קמות זכויות מעין קנייניות הן ברכוש המשפחתי, ובכלל זה בדירת המגורים, והן בנכסים עסקיים, מכוח הסכמה משתמעת במהלך הנישואין. וכך מסכם הנשיא אהרון ברק את הלכת השיתוף:

" על פי הלכת השיתוף בזכויות, חזקה על בני זוג, המנהלים אורח חיים תקין ומאמץ משותף, כי הרכוש שנצבר מצוי בבעלותם המשותפת. זאת אף אם הנכסים רשומים על שם בן הזוג האחד או נמצאים בחזקתו הבלעדית. החזקה בדבר השיתוף בזכויות נלמדת מאופיים של חיי הנישואין. יחד עם זאת, חזקה זו, המבוססת על הסכמתם המפורשת או המשתמעת של בני הזוג, ניתנת לסתירה. כדי לסתור את החזקה ולהוציא נכסים מסוימים מתחולתה של חזקת השיתוף, נדרשות ראיות כבדות משקל. הנטל הוא על הטוען לאי התקיימותה"

(רע"א 8791/00 שלם נ' טווינקו בע"מ (ניתן ב- 13.12.2006) פסקה 12 (להלן: "עניין שלם"). האסמכתאות הושמטו מהציטוט. לדיון בחזקת השיתוף, ובהצדקותיה, ראו שחר ליפשיץ "על נכסי עבר, על נכסי עתיד ועל הפילוסופיה של חזקת השיתוף", משפטים לד (תשס"ה) 627).

12.   כאשר הלכת השיתוף בזכויות מסדירה את זכויותיהם הרכושיות ההדדיות של בני זוג נשואים, משמעות הדבר היא שלבן הזוג הלא רשום זכויות מעין קנייניות ברכוש המשותף כבר במהלך הנישואין (כך, מכל מקום, ביחס לנכסים "משפחתיים", ובכלל זה דירת המגורים ראו עניין שלם, פסקאות 24 - 32; השוו גם ע"א 3352/07 בנק הפועלים בע"מ נ' הורש (ניתן ב- 7.12.2009)). על כן ניתן לטעון כי נושיו של בן הזוג הלא רשום יכולים לעקל את זכויותיו של החייב ברכוש המשותף בכל עת (לרבות טרם פקיעת הנישואין), במסגרת ההליך הדיוני שיצר סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל (אך ראו רע"א 2071/00 פקיד שומה ת"א 3 נ' אינגביר, פ"ד נה(3) 189, 192 בו נאמר, אגב אורחא, כי " טענותיו של המבקש לעניין חזקת השיתוף מעוררות שאלות קשות, הנוגעות למידת יכולתו של זר לעשות שימוש בחזקת השיתוף החלה בין בני -זוג". כן ראו פיסקה 8 לעיל)  

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ