אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> האם מעשה בגידה וחיי "טפילות" כלכלית מהווים נסיבות לצורך הקדמת מועד הקרע במסגרת איזון המשאבים

האם מעשה בגידה וחיי "טפילות" כלכלית מהווים נסיבות לצורך הקדמת מועד הקרע במסגרת איזון המשאבים

תאריך פרסום : 15/07/2015 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה באר שבע
44473-07-14,27677-01-14,44442-07-14
01/07/2015
בפני השופט:
אלון גביזון - סגן נשיאה

- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד זגורי מיכאל
הנתבעת:
אלמונית
עו"ד ענת נוי פרי
החלטה
 

 

במסגרת החלטתי זו אני נדרש לקבוע את מועד הקרע לצורך איזון המשאבים שבין הצדדים שבפני - בני זוג אשר טרם התגרשו זמ"ז ואשר חיים תחת אותה קורת גג אחת ובחדרים נפרדים.

 

א.         כללי:

 

  1. הצדדים נשאו זל"ז כדמו"י בשנת 1975.

 

  1. מנישואיהם נולדו לצדדים שלושה ילדים, אשר במועד הגשת התביעה שבכותרת החלטתי זו הנם בגירים.

 

  1. בני הזוג מנהלים בפני שלוש תובענות אשר שלושתן הוגשו על ידי התובע:

 

                        תמ"ש- XXX- תובענה לאיזון משאבים.

 

                        תמ"ש- XXX- תובענה לפירוק שיתוף.

 

                        תמ"ש - XXX- תובענה לשמירת זכויות.

 

  1. הצדדים חלוקים ביחס למועד הקרע לצורך האיזון הרכושי, וביום 12.03.15 התקיים דיון הוכחות בשאלת מועד הקרע.

           

מטעם התובע העיד התובע בלבד, ומטעם הנתבעת העידה הנתבעת בלבד.

 

  1. ביום 21.04.15 הגיש התובע את סיכומיו ביחס למועד הקרע, וביום 15.06.15 הגישה הנתבעת את סיכומיה.

 

  1. לשיטת התובע כמפורט בסעיף 34 לסיכומיו מועד הקרע לצורך האיזון הרכושי הינו המועד בו יתגרשו הצדדים זמ"ז בעתיד ( שכן הצדדים טרם התגרשו ומתגוררים יחדיו תחת אותה קורת גג ) , ולחילופין מועד הקרע הינו מועד הגשת תביעותיו לאיזון משאבים ולפירוק השיתוף- 23/7/14.

 

                        לטענת התובע אין לסטות מהכלל הקבוע בסעיף 5 לחוק יחסי ממון.

           

לשיטת הנתבעת כמפורט בסעיף 78-79 לסיכומיה ומאחר ובמשך כל שנות נישואי הצדדים לא התקיים שיתוף כלכלי וממשי, ומאחר והתובע חי חיי " טפילות" , אין כלל לקבוע מועד קרע, ולחילופין יש לקבוע כי מועד הקרע חל בשנת 1995 עת הצדדים הפסיקו לקיים יחסי אישות והחלו לגור בחדרים נפרדים באותה דירה.

 

לטענת הנתבעת, יש לסטות מהכלל הקבוע בסעיף 5 לחוק יחסי ממון מכוח סעיף 8 לחוק.

 

ב.         קביעת מועד הקרע – הדין החל:

 

  1. הצדדים שבפני נשאו ז"ז ביום 14/10/75 , ומשכך חל בעניינם המשטר הרכושי הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג - התשל"ג - 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון").

 

 

  1. בפסק הדין מיום 8/8/13 בתמ"ש 19242/08 פרטתי והרחבתי אודות מועד הקרע לצורך איזון המשאבים מכוח חוק יחסי ממון, ולצורך החלטתי שבתיק זה אחזור על עיקרי הדברים, ואוסיף עליהם.

 

  1. הכלל הוא כי המועד הקובע לביצוע איזון משאבים הינו מועד פקיעת הנישואין, ובענייננו מועד מתן הגט (ראה ס' 5 לחוק יחסי ממון).

 

ס' 8(4) לחוק יחסי ממון קובע חריג לכלל, ועל פי לשונו הוא ייושם רק מקום בו "ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת..." (ההדגשה אינה במקור).

 

לעניין שיקול הדעת שבהפעלת ס' 8 לחוק יחסי ממון מתייחס פרופ' אריאל רוזן צבי בספרו "יחסי ממון בין בני זוג" (הוצאת מיקרושור בע"מ) בעמ' 352 באופן הבא:

           

"אמת המבחן להפעלת שיקול הדעת של ביהמ"ש היא קיומן של נסיבות מיוחדות במקרה הספציפי. כך, למשל, ההפרדה בפועל בין הצדדים והעדר מצב של שיתוף ביניהם בפרק זמן כלשהו לפני מימוש האיזון, תאפשר לביהמ"ש להפעיל את סמכותו מכח סעיף 8(3) או 8(4) ולקבוע כי הנכסים יוערכו לפי שוויים במועד מוקדם יותר. או שנכסים מסוימים אשר נרכשו לאחר מועד ההפרדה, לא יכללו בהסדר האיזון הכל לפי נסיבות ולפי הענין..."

 

  1. בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה ניתן למצוא גישות שונות ליישומם של ס' 8(3) או 8(4) לחוק יחסי ממון. כך לדוגמה, ניתן למצוא פסיקה לפיה עצם הפירוד בפועל אינו מהווה סיבה כבדת משקל דיה לקביעת מועד מוקדם ממועד הגירושין (ראה תמ"ש (ירושלים) 6852/97 פלונית נ' אלמוני (פורסם בנבו, 11.03.1999).

 

כבוד השופט גייפמן ניתח בהרחבה את הסוגיה במסגרת פסק דינו בתמ"ש (תל אביב) 15271/96 שלף נ' שלף (פורסם בנבו, 08.11.2001) וקבע:

 

"שיקולי צדק מנחים להפעיל את סעיף 8(4) לחוק יחסי ממון, ולהורות שמועד האיזון יהיה מועד הפירוד ולא מועד הגירושין.

 

אין הצדקה להיטיב עם בן - הזוג שעה שהרכוש נצבר לאחר הפרדה בפועל בין בני הזוג, והעדר מצב של שיתוף פעולה ביניהם..."

 

כבוד השופט שוחט אף הוא התייחס בהרחבה לסוגיה במסגרת תמ"ש (תל אביב) 74231/99 ר.ב.א נ' א.ב.א במסגרת זו מצא הוא להבחין בין ההוראות שבסעיפים 8(1) ו – 8(2) לבין אלו שבסעיפים 8(3) ו – 8(4) לחוק יחסי ממון, ולקבוע:

 

"אבחנה זו יש בה כדי ללמד אותנו כי השימוש בסעיפים 8(3) ו – 8(4) לחוק יעשה באותם מקרים בהם נוצרה הפרדה בפועל בין בני הזוג, הפרדה פיזית ו/או רכושית אשר יצרה מצב של העדר שיתוף ביניהם לתקופה כשלהי עד למועד הפקיעה. במהלך תקופה זו נוצר שינוי בשווי הנכסים ברי האיזון ו/או שינוי בזהות הנכסים. או אז יכול בית המשפט לעשות שימוש בסמכויות הללו ולסטות מהסדר האיזון הקובע את מועד האיזון למועד הפקיעה..."

 

  1. ניתן למצוא התייחסות בפסיקת בית המשפט גם לשאלה האם סרבנות גט מהווה אחד השיקולים ליישום הוראות ס' 8(4) לחוק יחסי ממון, או להימנעות משימוש בו.

 

מעיון בפסק הדין של כבוד השופט גייפמן לעיל, עולה כי לטעמו הסנקציה כלפי סרבני גט מצויה בדין הדתי. עם זאת מנימוקי כבוד השופט גייפמן עולה כי אלמנט הסירוב למתן גט לא ישפיע על חלוקת הרכוש רק  "כאשר (הוא א.ג) אינו מלווה בהתעשרות על חשבון בן הזוג השני או בגרימת נזק" (ס' 12 לפסק הדין).

 

כבוד השופט שוחט סבור כי ניתן לשקול גם את עניין סירוב הגט, במסגרת השימוש בסמכויות לפי ס' 8(3) ו – 8(4), לטעמו:

 

"יש לעשות שימוש בסעיפים אלה (8(3) ו – 8(4) לחוק יחסי ממון א.ג) מתוך מטרה שלא לאפשר לצד המונע את פקיעת הנישואין להיות שותף לנכסים נוספים/ חדשים שלא היו בבסיס הנכסים ברי האיזון לעת ההפרדה, ושבן הזוג השני רכש/ קיבל/ זכה בהם בעת תקופת ההפרדה והם קיימים בידיו נכון למועד הפקיעה. בכך לא יאפשר ביהמ"ש לסרבן גט להינות מפירות סרבנותו. יחד עם זאת בה במידה אם סרבן הגט רכש או זכה בנכסים חדשים/ נוספים וכו' אין מקום להענישו ולשתף בהם את בן הזוג האחר ובלבד שאלה נתקבלו בידיו ממשאבים עצמאיים ונפרדים שלו..." (ס' 7ז' לפסק הדין).

 

בעניין השפעת סרבנות גט על קביעת מועד הקרע הביע כבוד השופט שפירא דעתו כי: "...בעל המסרב ליתן גט לאישתו, שעה שבין הצדדים פרץ סכסוך שהביא לכך שהבעל עזב את הבית, מגלה הוא את דעתו כי אין הוא רואה בכך את הפסקת היחסים בין בני הזוג, אלא כי עושה הוא זאת מתוך שיקולים כספיים, בהסתמך על כך שבתי המשפט פוסקים לעיתים כי המועד הקובע הינו "יום הקרע". כאן עזב הבעל את הבית על מנת לחיות עם אשה אחרת. לכן סירובו למתן הגט לא נבע מתוך רצון לשקם את יחסיהם. הוא לא טען מעולם כי פניו לשלום בית. כל השוקל שיקולים זרים בתקווה שהנתח שיפול בחלקו יהא גדול יותר, פועל בחוסר תום לב.

המסר לציבור חייב להיות חד, חלק וברור, לפיו צד המבקש לנקוט בתכסיסים כדי למקסם את חלקו על חשבון שותפו לחיים, לא יזכה באהדת בית המשפט. משהגיע צד למסקנה כי השבר גדול הוא, עליו לנהוג בהגינות וליתן הגט מיד עם דרישה, שאם לא כן, לא יוכל לאחוז המקל בשני קצותיו" [עמ (י-ם) 473/03 ש'א' נ' צ'א' ואח' (פורסם בנבו, 15.05.2004) (ההדגשות אינן במקור) בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נדחתה ראה בעם 6282/04 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו, 26.07.2005)].

 

  1. מן האמור ומהפסיקה,  ניתן להעלות מספר כללים בבואנו לבחון את סוגיית קביעת מועד הקרע:

 

א.         ככלל יש לערוך את איזון המשאבים נכון למועד פקיעת הנישואין וסטייה ממועד זה תיעשה בנסיבות מיוחדות בלבד.

 

ב.         פירוד פיזי ו/או רכושי יכול להוות שיקול בקביעת מועד קרע מוקדם ממועד פקיעת הנישואין.

 

ג.          סירוב ליתן גט, בשים לב לנסיבותיו, אינו משפיע על קביעת מועד האיזון אלא במקום בו הסירוב ליתן גט גורם להתעשרות ו/או לנזק של הסרבן על חשבון בן הזוג האחר.

           

כפי שציינתי בפסק הדין שבתמ"ש 19242/08 לעיל, אני כשלעצמי אינני שולל את האפשרות כי בנסיבות מיוחדות של סרבנות גט ממושכת (של גבר או של אישה) שכל תכליתה השגת יתרון כלכלי , ומשיקולי צדק והגינות, מועד האיזון יכול ויהא מועד פקיעת הנישואין להבדיל ממועד הקרע.

 

ד.         כבוד השופט ויצמן קושר בפסק הדין  בתמש ( כ"ס ) 3591/02 מיום 5/12/07  את מועד הקרע לנקודת הזמן שבה חל שבר בלתי ניתן לאיחוי ביחסי הצדדים,  וכן לנקודת הזמן שבה הגיעו הנישואין לסיומם " דה פקטו" והפכו למרוקנים מתוכן.

 

ה.         חברי כבוד סגן הנשיא, השופט זגורי קובע בפסק הדין בתמש ( טב') 41427/12/10 מיום 16/1/14 כי ניתן לראות בבני זוג כפרודים לצורך קביעת מועד הקרע אף אם הם נשואים וחיים תחת קורת גג אחת.

 

 

 

יובהר כי האמור לעיל אינו בגדר רשימה סגורה אלא כרשימה של שיקולים, הרלוונטיים לענייננו, שנבחנו בפסיקה והוכרו ככאלה שיש להתחשב בהם במסגרת קביעת המועד לביצוע איזון המשאבים.

 

הנטל להוכיח קיומה של נסיבה מיוחדת שיש בה כדי להקדים את מועד איזון המשאבים ממועד פקיעת הנישואין מוטל על הטוען לכך , שכן מדובר בחריג לכלל הקבוע בסעיף 5 לחוק.

 

  1. נוכח טענות הנתבעת בדבר בגידותיו של התובע בה במהלך שנות נישואיהם, אתייחס גם לסוגיה עקרונית זו.

 

לדידי, בגידה כשלעצמה אינה מהווה נקודת זמן הקובעת את  מועד הקרע לצורך איזון המשאבים, ואין בה כשלעצמה כדי להוות נסיבה מיוחדת המצדיקה את הקדמת מועד האיזון.  קביעה הפוכה יש בה כדי לחתור תחת הרעיון הבסיסי כי שאלת " האשם" בכישלון הנישואין אינה רלוונטית לסוגיה הרכושית שבין בני הזוג. ראה לעניין זה בג"ץ 8928/06 מיום 8/10/08.

 

אכן יתכן ממצב שבו מעשה הבגידה יגרום לבן הזוג הנבגד לפעול לסיום הקשר ולפירוד פיזי ורכושי, ובמקרה כזה יכול ומועד הבגידה יחשב  גם כמועד הקרע לצורך איזון המשאבים. אולם מקום שבו אקט הבגידה לא הביא לפירוד של  בני הזוג ( פיזי ו/או כלכלי) , הדבר לא יחשב כנסיבה מיוחדת לצורך הקדמת מועד האיזון. 

 

  1. נוכח טענות הנתבעת בדבר חיי " הטפילות" של התובע במהלך שנות הנישואין ואי תרומתו הכלכלית לתא המשפחתי, אתייחס גם לסוגיה עקרונית זו.

 

סבורני כי אין בעובדה כי בן זוג לא תרם כלכלית לתא המשפחתי כדי להשפיע על מועד הקרע לצורך איזון המשאבים, והדבר לא ייחשב כנסיבה מיוחדת המאפשרת סטייה מהכלל הקבוע בסעיף 5 לחוק יחסי ממון . כידוע חוק יחסי ממון קובע איזון כלכלי בין בני הזוג  מבלי לבחון את תרומתו הכלכלית  היחסית של כל בן זוג לתא המשפחתי.

 

חוק יחסי ממון, חרף שיקול הדעת הקיים בו, מבקש ליצור וודאות כלכלית לבני הזוג. להבנתי יש להיזהר בהרחבת  שיקול הדעת הקיים בחוק , וזאת כדי שלא לפגוע באותה וודאות כלכלית שמבקש החוק ליצור. ניתן למצוא תמיכה לגישה זו גם בלשון החוק עצמו. כך לדוגמא , סעיף 5 לחוק אשר קובע את העיקרון של האיזון , אינו מתייחס כלל לתרומה הכלכלית של בני הזוג. וכך לדוגמא, סעיף 8 לחוק אשר מקנה לבית המשפט שיקול דעת , מגבילו ל" נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת".

 

יתרה מזו, תרומתו של בן זוג לתא המשפחתי איננה נבחנת רק בתרומתו הכלכלית, ויכולה     " ללבוש" צורות אחרות , כגון טיפול בילדים הקטינים וניהול משק הבית.

 

שאלה אחרת היא האם המזור לחיי " הטפילות" ( כלשון הנתבעת בסיכומיה ) של אחד מבני הזוג נמצא במסגרת סעיף 8 (2) לחוק יחסי ממון ( חלוקה שאינה מחצה למחצה ) או שמא במסגרת הליך גירושין .  במסגרת החלטתי זו אינני נדרש לשאלה זו.

 

 

 

 

ג.          קביעת מועד הקרע – מן הכלל אל הפרט -  מועד הפירוד:

 

  1. לאחר שעיינתי באשר הוגש בתיק, ושמעתי את הצדדים שבפני מצאתי לקבוע כי מועד הקרע לצורך איזון המשאבים הינו 1/9/08 וזאת מהטעמים שיפורטו להלן:

 

  1. סבורני כי החל מהמועד הנ"ל התקיימה בין הצדדים הפרדה מוחלטת, הן מהבחינה הכלכלית – רכושית והן מהבחינה הפיזית.

 

לשיטת התובע  עצמו הרי שהחל מחודש 9/2008 חדל לקחת כל חלק בפרנסת המשפחה. ראה לעניין זה עמ' 9 שורות 10-18 לפרוטוקול מיום 12/3/15.

           

לפירוד הכלכלי במועד הנ"ל נוסף גם פירוד פיזי  של בני הזוג, כאשר התובע מעיד כי החל משנת 2008 , עבר להתגורר בחדר נפרד מהנתבעת.  ראה לעניין זה עמ' 6       שורות 25-30 לפרוטוקול מיום 12/3/15.

 

  1. ער אני לעובדה כי חרף המגורים בחדרים נפרדים, המשיכו הצדדים לגור יחדיו באותה דירה, אך סבורני כי כאשר הצדדים ישנים בחדרים נפרדים והתובע אינו לוקח כל במאמץ הכלכלי המשפחתי , ובין הצדדים מתנהלים הליכים משפטיים כפי שיפורט להלן, הרי שניתן לומר כי בפועל הצדדים גזרו על עצמם הפרדה והביאו בפועל לפירוק התא המשפחתי.

 

  1. מחומר הראיות אשר בא בפני עולה כי החל משנת 2008 ניהלו הצדדים ביניהם מספר הליכים משפטיים אשר, בנוסף להפרדה הרכושית והפיזית כמפורט לעיל,  מלמדים כי נישואיהם הפכו לנישואין " על הנייר"  בלבד ובפועל  הצדדים נפרדו זמ"ז:

 

א.         נגד התובע התנהל הליך פליל בגין תקיפת הנתבעת ביום 1/8/08- ראה לעניין זה נספחים ו (1) ו ו(2) לתיק המוצגים שהגישה הנתבעת.

 

ב.         ביום 16/9/08 הגישה הנתבעת נגד התובע תביעה למזונות קטין – תמ"ש 11041/08.

 

ג.          בשלהי שנת 2008 הגיש התובע נגד הנתבעת תביעה לגירושין בבית הדין הרבני. ראה לעניין זה סעיף 5 לתצהיר התובע מיום 20/11/14.

 

  1. טענת הנתבעת כי הצדדים קיימו הפרדה רכושית לאורך כל שנות נישואיהם, נסתרה על ידי הנתבעת עצמה את אישרה כי בשנת 1995 רכשו יחדיו דירה חדשה במקום דירתם הקודמת.

                        ראה לעניין זה עדות הנתבעת בעמ' 17 שורות 21-22 לפרוטוקול מיום 12/3/15.

           

  1. הנתבעת לא הוכיחה את טענתה כי במהלך כל שנות נישואיהם לא תרם התובע כלכלית לתא המשפחתי וניהל חיי " טפילות" כטענתה. כאמור לעיל , וביחס לדירת המגורים, סתרה הנתבעת בעצמה טענתה זו. כמו כן ראה לעניין זה את עדות הנתבעת  בעמ' 16 שורות 15-21 לפרוטוקול הדיון מיום 12/3/15.

 

אי שביעות רצונה של הנתבעת מתרומתו הכלכלית של התובע לתא המשפחתי אין בו כשלעצמה נסיבה מיוחדת כדי להקדים את מועד איזון המשאבים. ככל שסברה הנתבעת במהלך שנות נישואיה כי התובע אינו תורם מספיק כלכלית לתא המשפחתי , כי אז  "התרופה" שעמדה בפניה היתה להתגרש מהתובע. יוער כי חרף תביעת הגירושין שהוגשה בשנת 2004, בחרה הנתבעת לנסות שלום בית. לבחירה זו של התובעת יש השלכות כלכליות עת מבקשים הצדדים לאזן את רכושם מכוח החוק.

             

  1. טענת הנתבעת בדבר בגידותיו החוזרות ונשנות של התובע אינה רלוונטית כאמור לעיל לסוגיה הרכושית ולקביעת מועד הקרע לצורך איזון המשאבים.

 

לעניין זה יפים הם דברי המשנה לנשיאה, כבוד השופט ריבלין בבג"ץ 8928/06 המוזכר לעיל כי  " פירוק התא המשפחתי הוא אירוע קשה וכאוב עד מאוד. במקרים מסוימים ניתן לראות באחד מבני הזוג כנושא באחריות גדולה יותר לפירוק היחסים מזו שנושא בה בן הזוג השני. אולם, אין להתמודד עם הקושי שבפירוק , ועם אשמתו של מי מהצדדים, בדרך של פגיעה כלכלית במסגרת חלוקת הרכוש של בני הזוג. יתרה מכך, תכופות יש קושי לדבר בהקשר זה במונחים של "אשמה". פירוק הנישואין הוא תוצאה של נסיבות מורכבות והגידה כשלעצמה אינה הופכת את אחד מבני הזוג לאשם הבלעדי."

 

ד.         סיכום:

 

  1. אשר על כן, קבע בזאת כי מועד הקרע לצורך איזון המשאבים הנו 1/9/08.

 

  1. תוך 30 ימים יגישו הצדדים תצהירי רכוש בצירוף אסמכתאות.

 

  1. כדי לקדם את בירור התובענה , אני מסמיך את בא כוח התובע, עו"ד מיכאל זגורי, לקבל מכל גורם לרבות כל מוסד בנקאי ומקום עבודת הנתבעת, גב' XXX, כל מידע או מסמך ביחס לכל זכות שצברה הנתבעת על שמה מיום נישואיה לתובע ( 75 ) ועד ליום 1/9/08.

 

בנוסף, אני מסמיך את בא כוח הנתבעת, עו"ד ענת נוי פרי, לקבל מכל גורם לרבות כל מוסד בנקאי ומקום עבודת התובע, XXX, כל מידע או מסמך ביחס לכל זכות שצבר התובע על שמו מיום נישואיו לנתבעת ( 75ׂ ) ועד ליום 1/9/08.

 

  1. כמו כן, וכדי לקדם את בירור התובענה, אני ממנה את פרופ' רמי יוסף מהמחלקה למינהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון כמומחה מטעם בית משפט, על מנת לשום את הזכויות הכלכליות של הצדדים.

 

המומחה יחווה דעתו באשר לזכויות שנצבר כל אחד מהצדדים על שמו החל מיום נישואי הצדדים בשנת 1975 ועד למועד הקרע, דהיינו – 1/9/08.

 

באי כוח הצדדים יעבירו לידי המומחה את כל הנתונים והמסמכים הרלוונטיים שברשותם, לרבות כתבי בי דין והתצהירים שהגישו לבית המשפט, על נספחיהם. החומר יועבר למומחה תוך 14 ימים מיום שיודיע המומחה כי מקבל על עצמו את המינוי.

למומחה תהא הסמכות לפנות לכל גורם אשר לדעתו נצברו אצלו זכויות של מי מהצדדים במהלך התקופה הנ"ל ולקבל ממנו נתונים, כולל נתונים על משיכות כספים אם בוצעו כאלה.

המומחה, במסגרת חוות דעתו, יערוך חישוב של הזכויות ואיזן המשאבים על שתי חלופות.

האחת, על בסיס קביעת ערכן הנוכחי של הזכויות שנצברו לבני הזוג (כולל זכויות שמועד פדיונן הוא בעתיד).

            השניה, על בסיס מימוש הזכויות במועד התגבשותן וקבלתן הלכה למעשה.

מצופה כי חוות דעתו של המומחה תוגש לבית המשפט תוך 60 ימים. ככל שיידרש למומחה זמן נוסף, יודיע על כך לבית המשפט.

 

מובהר בזאת כי המומחה יעמוד בקשר עם באי-כוח הצדדים בלבד, ולא עם הצדדים עצמם.

המומחה רשאי לפנות לבית המשפט לקבלת הנחיות, ככל שימצא לנכון.

המינוי הינו בכפוף להסכמת המומחה וככל שאינו יכול לקבל על עצמו את המינוי יודיע על כך לבית המשפט בהקדם.

בטרם יחל בעבודתו, יעבירו ב"כ הצדדים לידי המומחה את שכר טרחתו.

הצדדים יישאו בשכר טרחת המומחה בחלקים שווים ביניהם.

 

ה.         התובענות שבכותרת החלטתי זו נקבעות להמשך דיון  ליום 30.11.15 שעה 09:30.

 

המזכירות תשגר החלטתי זו לב"כ הצדדים, ותסרוק החלטתי זו גם בתמ"ש 44442-07-14 ובתמ"ש 27677-01-14.

 

אתייחס לשאלת ההוצאות בסיום ההליך.

 

 

 

 

 

 

הנני מתיר פרסום החלטתי זו ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים.

 

ניתנה היום, י"ד תמוז תשע"ה, 01 יולי 2015, בהעדר הצדדים.

    

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ