אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> "האלונים" ייצור בלוקים בע"מ ואח' נ' מ.עבד הובלות וחומרי בניין בע"מ ואח'

"האלונים" ייצור בלוקים בע"מ ואח' נ' מ.עבד הובלות וחומרי בניין בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 25/02/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
9687-07
12/02/2013
בפני השופט:
עודד שחם

- נגד -
התובע:
1. "האלונים" ייצור בלוקים בע"מ
2. האלונים 2000 מרצפות ושיש(1998) בע"מעל ידי עו"ד גבריאל פרידמן

הנתבע:
1. מ.עבד הובלות וחומרי בניין בע"מ
2. עבד אלקאדר חומרי בנין בע"מ
3. פהימה חוסיןעל ידי עו"ד ג'וני שחאדה

פסק-דין

פסק דין

בפניי תביעה כספית.

1. התובעות הן שתי חברות, העוסקות בייצור ושיווק של בלוקי בטון ומרצפות. הנתבעת 1 היא חברה אשר עסקה במכירת חומרי בנייה (להלן תיקרא נתבעת 1 – החברה). היא נרשמה בשנת 1999 והפסיקה את פעילותה בסביבות אמצע שנת 2006. נטען, כי העבירה את פעילותה לחברה אחרת, אשר לכתחילה נתבעה בהליך שבכותרת, ובהמשך נמחקה. הנתבעת 3 (להלן – הנתבעת) הייתה במועדים הרלוונטיים בעלת מניות בחברה, ומורשית החתימה בה. היא החזיקה, על פי הרישומים שהוגשו, 5 מניות רגילות. 95 מניות אחרות הוחזקו על ידי סובחי נסרין. החברה נוהלה בפועל על ידי שלושה בנים של הנתבעת: מר בהא חוסין (להלן – בהא), מר חסן חוסין (להלן – חסן), ומר חוסיין חוסין (להלן – חוסיין).

2. לטענת התובעות, מסרו בתום לב סחורה לידי בהא, בנה של הנתבעת, וקיבלו ממנו המחאות חתומות. לתביעה צורפו הזמנות סחורה של החברה מאת התובעות. בהזמנה אחת, מיום 23.4.06, מאת התובעת 1, צוין שם המזמין "עבד אל קאדר (אחים חוסין) [החברה – ע.ש.]". במקום אחר באותה הזמנה צוין כי הנתבעת היא המזמינה. ההזמנה כוללת ערבות אישית של מורשה החתימה או המזמין, במקרה שהלקוח הוא חברה בע"מ. הנתבעת נחזית להיות חתומה על הזמנה זו. כן צורפה לתביעה כרטסת, שנוהלה אצל התובעת 1 על שם החברה. מן הכרטסת עולה חוב, נכון ליום 17.8.06, בסך של 49,833 ₪. כן צורפו שיקים של החברה, לטובת התובעת 1, על סך כולל של 33,000 ₪. השיקים חוללו באין כיסוי.

3. באופן דומה, צורפה לתביעה הזמנה מיום 23.4.06, מאת התובעת 2. גם בהזמנה זו צוין במקום אחד כי שם המזמין הוא החברה, ובמקום אחר – הנתבעת. גם כאן, מצויה ערבות אישית, הנחזית להיות חתומה על ידי הנתבעת. צורפה כרטסת שנוהלה אצל התובעת על שם החברה. מן הכרטסת עולה חוב, נכון ליום 16.7.06, בסך של 99,021 ₪. צורפו שיקים של החברה, לטובת התובעת 2, בסך כולל של 99,405 ₪. כל השיקים חוללו.

4. בכתב התביעה המקורי נטען, כי נתבעת 3 חייבת באופן אישי בסכומים הנזכרים לעיל, מכוח ערבות שחתמה. הנתבעת הכחישה בכתב ההגנה שהגישה כל ערבות או התחייבות אישית. היא טענה, כי החתימה המופיעה על הערבויות וההתחייבויות האישית מזויפת, ואינה חתימתה.

5. ביום 31.9.09 הוגשה לבית המשפט חוות דעת של מומחה שמונה על ידי בית המשפט (מר יעקב יניב). עניינה של חוות הדעת בשאלה, האם השיקים וההזמנות חתומים על ידי הנתבעת. המומחה חיווה דעתו, כי לא נמצאה התאמה בין החתימות שבמחלוקת ובין דוגמאות החתימה של הנתבעת. הוא קבע, כי סביר מאד כי החתימות האמורות לא נכתבו על ידה.

6. בעקבות קביעות אלה, הוגש כתב תביעה מתוקן. כתב התביעה המתוקן מייחס לנתבעת אחריות לחובות הנזכרים לעיל, מכוח כמה טענות. אדון בטענות אלה עתה

7. שליחות. בכתב התביעה המתוקן נטען כי הנתבעת אישרה או אשררה חתימות של בניה על מסמכים שונים, כגון המחאות. על יסוד טענות אלה, נטען כי הנתבעת אחראית מכוח חוק השליחות. בהקשר זה טוענות התובעות כי ההרשאה לפעול נעשתה בין במפורש ובין מכללא. עוד נטען, כי הנתבעת ידעה, או הייתה צריכה לדעת, שאחרים פועלים בשמה, ולא הביעה כל מחאה. הוטעם, כי ככל שחתימתה זויפה בידי אחרים, מדובר בעבירה פלילית חמורה. משלא הוגשה על ידי הנתבעת תלונה למשטרה, נטען כי יש לראות בכך אשרור של פעולות השלוח. עוד נטען, כי נתבעת 2 חתמה או אישרה לאחר לחתום בשמה על ערבות אישית.

8. הטענה כי הנתבעת חתמה על המסמכים עליהם מבוססת התביעה הופרכה בחוות דעת המומחה. בתוך כך, אושרה עדותה העקבית לעניין זה, לפיה לא חתמה על השיקים וכתבי הערבות נשוא התביעה, וחתימתה זויפה (ראו פרוטוקול, 30.10.07, בעמוד 6; ראו גם תצהירה מיום 15.10.07 (בש"א 7202/07, בפסקאות 5, 9, 12)).

9. את טענות השליחות יש לבחון על רקע התמונה העובדתית הכוללת העולה מן העדויות, ובמרכזן עדות הנתבעת. הנתבעת העידה כי לא הייתה מודעת להזמנות הסחורה נשוא התביעה (פרוטוקול, בעמוד 6; תצהירה האמור, בפסקאות 5, 13). היא מסרה, כי חתמה על כל מסמך שבניה הציגו בפניה לשם חתימתו (פרוטוקול, בעמוד 6). מדובר גם בחתימה על מסמכים בבנק, בהתאם להוראות בנה חסן, שהיה בא עמה לבנק (בעמוד 10). הדברים אמורים, למשל, בהזמנות שיקים (בעמוד 24). הם אמורים גם בחתימה על ערבות לחשבון הבנק של החברה (ראו עדות פקיד הבנק, מר יניב כרמי, על רקע החומרים שהוגשו, בעמוד 18).

10. מעדותה העקבית של הנתבעת כי לא הייתה מעורה בניהול העסק. היא לא קיבלה שיקים של החברה, ולא ידעה לומר מי כן קיבל שיקים כאמור (פרוטוקול, בעמוד 10). היא לא הפקידה שיקים בחשבון החברה בבנק (בעמוד 24).

11. אציין, כי הנתבעת העידה בפניי בשתי הזדמנויות נפרדות. ניתן היה להתרשם, ללא קושי, מכנותה ותמימותה. התמונה הכוללת היא של אישה מבוגרת, חסרת הבנה או ידיעה בסיסיים בניהול עסקים. לא היו לה מעורבות או ידיעה כלשהן, במועדים הרלוונטיים, בניהול העסק, ובכלל זה בעשיית ההזמנות ובהוצאת השיקים בגינם. ידיעותיה בקריאה וכתיבה בסיסיות ביותר (בעמוד 25). היא לא ידעה להסביר מדוע נרשמה החברה על שמה (פרוטוקול, בעמוד 6). ידיעותיה, גם בכל הנוגע לייסוד החברה, היו קלושות (ראו פרוטוקול, בעמודים 9, 23). היא לא ידעה להסביר מהי ערבות (בעמוד 23). היא לא קיבלה דפי חשבון של הבנק (בעמוד 24). היא לא ידעה מדוע נסגרה החברה (בעמוד 11). היא אף לא ידעה מי לקח את הכספים כאשר נסגרה החברה (שם, שם). היא לא קיבלה כספים מן החברה (בעמוד 23).

12. הרושם הברור המתקבל מעדותה של הנתבעת, כמו גם מהחזקותיה הסמליות במניות החברה, כי תמימותה נוצלה, לצורך רישומה כבעלת מניות בחברה ומורשית חתימה בה. הרוח החיה בניהול עסקיה של החברה, היו בניה של הנתבעת. בהקשר זה הסכימה הנתבעת כי הסכימה באופן כללי כי בניה יעשו את הדברים הרגילים בניהול החברה (בעמוד 25). למעשה, כך עולה גם מטענות התובעת: לנציגי התובעת לא היה, בשום שלב, מגע כלשהו עם הנתבעת. כך, מתצהיר ארז בקל מטעם התובעת עולה, כי הסחורה נמסרה לבנה של הנתבעת, בהא (פסקה 8 לתצהיר). עולה עוד כי כתבי הערבות נשוא התביעה, לא נחתמו בפניי נציג התובעת (שם), אף כי נמסר לו שנחתמו על ידי הנתבעת (ראו בהקשר זה גם בעדותו, עמודים 21, 22).

13. הנתבעת הכחישה כי אישרה למאן דהוא לחתום על השיקים נשוא התביעה בשמה (פרוטוקול, בעמוד 6). בתוך כך, הכחישה הנתבעת (תצהיר עדות ראשית, פסקה 5), כי בנה היה מורשה לחתום בשמה על כתבי הערבות. במקום אחד אישרה הנתבעת, כי לפעמים נתנה לבנה חסן לחתום על שיקים בשם החברה (שם, בעמוד 10). ברם, לנוכח הכחשתה הברורה של הנתבעת בכל הנוגע למסמכים נשוא ההליך הנוכחי, לא ניתן לקבוע על יסוד דברים אלה, כי ניתנה על ידה הרשאה לבן לחתום על המסמכים הנוגעים להליך זה. יצוין, כי מעדותה עולה כי השיקים היו שמורים בארון הטלוויזיה בבית הנתבעת, בו מתגוררים גם ילדיה (בעמוד 24).

14. בנסיבות המתוארות אני דוחה את טענת ההרשאה. טענה זו עומדת בסתירה לעדותה של הנתבעת. לא הוצגה תשתית עובדתית נוגדת, העשויה ללמד כי אכן ניתנה על ידי הנתבעת הרשאה למאן דהוא לחתום בשמה על איזה מן המסמכים עליהם מבוססת התביעה.

15. אינני מקבל גם את טענת ההרשאה בדיעבד. כמוסבר לעיל, החברה נוהלה בפועל על ידי בניה של הנתבעת. לא ניתן להסיק, בנסיבות אלה, מכך שלא הוגשה על ידה תלונה למשטרה על זיוף חתימתה, על מתן הרשאה, מראש או בדיעבד, לאיזה מן הפעולות הנוגעות לתביעה הנוכחית. העדר תלונה מתיישב לא פחות, ונראה שאף יותר, עם הסבר חלופי, הנעוץ ביחסים שבין אם ובניה. הדברים אמורים גם נוכח עדותה של הנתבעת, כי אילו הייתה יודעת שנגנבו לה שיקים, הייתה מתלוננת (עמוד 25). ההסבר שנתנה, בדבר אי קיומה של אפשרות כי מאן דהוא יחתום על שיקים ללא רשות, היה, בבירור, עדות מגוננת, הניתנת להסבר ללא קושי ביחסי המשפחה (ראו בעמוד 25).

16. התובעות טוענות, כי החתימה על ערבות אישית לספקים היא בגדר ההרשאה שקיבלו בניה של התובעת לעשות את כל הדברים הרגילים בניהול העסק. גם טענה זו אין בידי לקבל. דין טענה זו להידחות. אפשר כי חתימה של מי מהבנים, אשר ניהלו בפועל את העסק, על ערבות אישית שלו, היא בגדר ניהול העסקים הרגיל. ברם, חתימה על ערבות אישית בשם אדם אחר, אשר תכליתה לחייב את אותו אדם, אינה בגדר ניהול העסקים הרגיל. מעדותה של הנתבעת עולה בבירור, כי לא נתנה, למאן דהוא, הרשאה לחתום על ערבות כאמור בשמה. משכך, אני דוחה טענה זו של התובעות.

17. לא למותר לציין, כי נוכח התמונה הכוללת המתוארת לעיל, עולה כי מדובר במתן ערבות, אשר אין בצידה מתן תמורה כלשהי לנתבעת. פעולה מעין זו דורשת הרשאה מפורשת (סעיף 5(א) לחוק השליחות, התשכ"ה – 1965; ע"א 8098/09 כהן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (3.1.12), בפסקה 24 לפסק הדין). הרשאה מפורשת כאמור לא נטענה, ואף לא הוכחה. גם מטעם זה יש לדחות את טענות התובעות בנקודה זו.

18. תום לב. בסיכומי התובעות נטען לראשונה כי יש לחייב את הנתבעת על בסיס הפרת חובת תום הלב. נטען, כי הנתבעת ידעה שבניה מזמינים סחורה, ולא ביצעה פעולות מתבקשות של בדיקה האם יש כיסוי לשיקים. בהקשר זה נטען עוד, כי מדפי חשבון הבנק שהוגשו עולה כי באמצע שנת 2006 החברה החליטה להחזיר הלוואות, לבטל שיקים והרשאות, ולהסיר שעבודים, באופן שהעמיד ספקים בפניי שוקת שבורה. על פי הטענה, מדובר בפעולה בחוסר תום לב קיצוני. נטען, כי גם אם הנתבעת לא ידעה מה קורה בזמן אמת, מדובר בעצימת עיניים. הואיל ולא עשתה פעולות מינימאליות הנדרשות מבעל מניות סביר, פעלה בחוסר תום לב, ויש לחייבה במלוא התביעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ