האיל ואח' נ' מחמוד טאהא קיס (אבו שאדי) ואח'

פסק דין

1.התובעים, ה"ה האיל בדר ובנו השאם באדר, הגישו תביעה כספית על סך 200,000 ₪ לפיצוי בגין נזקים נטענים שנגרמו להם כתוצאה מבניית ביתם בכפר חורפיש (להלן: "הבית").

2.לטענת התובעים התקשרו עם הנתבעים 1-2 לביצוע עבודות בניית שלד הבית אך הנתבעים ביצעו את עבודות הבניה בצורה רשלנית, שלא בהתאם לתקנים ולהוראות המחייבות. התובעים לא יכלו לגלות את הליקויים בבנייה עד שבוצעו עבודות הריצוף, בשנת 2002.

לטענת התובעים גם עבודות הריצוף נעשו בצורה רשלנית. מומחה מטעם התובעים העריך את הליקויים.

התובעים העמידו את תביעתם ביחס לנתבעים 1 ו-2 על 164,000 ₪ וביחס לנתבע 3 על 36,000 ₪.

3.הנתבעים 1 ו-2 טוענים כי ביצעו את עבודות הבניה בהתאם לתוכניות ולהוראות מהנדס-מפקח שליווה את הבניה. התובעים סיפקו את חומרי הבניה ולפיכך ככל שהנזקים נובעים מפגם בחומרים אין הנתבעים אחראים לכך. הנזקים להם טוענים התובעים אינם נובעים מעבודת הנתבעים. התובעים מעולם לא התלוננו בפני הנתבעים על ליקויים בעבודתם.

כטענה מקדמית טוענים הנתבעים כי התביעה התיישנה שכן השלימו את עבודות הבניה בתחילת שנת 1997 והתביעה הוגשה בחלוף למעלה מ- 8 שנים. לחלופין קיים שיהוי בלתי סביר בהגשתה שפגע בהגנתם. ליקויים, ככל שקיימים, אינם נובעים מעבודתם כי אם מהחומרים שסופקו ע"י התובעים.

4.הנתבע 3 טוען כי ביצע את עבודות הריצוף בצורה מקצועית, במגבלות הנובעות מהליקויים בבניית הבית עצמו. הנתבע התריע בפני התובעים טרם ריצף על קיומם של הליקויים בבניה והשלכותיהם על הריצוף אך הם ביקשו ממנו להמשיך בעבודתו. מאז השלים הנתבע עבודות הריצוף, בשנת 1999, לא פנו אליו התובעים בכל תלונה.

הראיות

5.התובעים הגישו תצהירו של תובע 1. תובע 2 לא הגיש תצהיר ולא העיד, אם כי נכח בחלק מישיבות ההוכחות שהתנהלו. הוגשה חוו"ד מומחה מטעם התובעים המהנדס מר נחום פרמינגר.

6.נתבעים 1-2 ביקשו כי תצהיריהם התומכים בבקשה לביטול פס"ד שניתן בתיק בהעדר הגנה יהיו תצהירי עדותם הראשית. נתבעים 1 ו-2 הגישו חוו"ד מומחה מטעמם של מהנדס מר ג'קי קסיס, לאחר ארכות רבות שניתנו להם לשם כך. נתבע 3 הגיש תצהירו וחוו"ד מומחה מטעמו של המהנדס מר אבו גוש האיל.

בשלושת ישיבות ההוכחות שהתקיימו נחקרו העדים והמומחים.

7.הצדדים הגישו סיכומי טענותיהם בכתב.

טענה מקדמית – התיישנות (נתבעים 1 ו-2)

8.התביעה הוגשה ביום 16.3.05. מדובר בתביעה כספית המתיישנת בחלוף 7 שנים מהיום שבו נולדה עילת התביעה (סע' 5, 6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958).

9.לטענת הנתבעים, הם השלימו את ביצוע העבודות בתחילת שנת 1997, לפיכך חלפו למעלה מ- 8 שנים עד יום הגשת התביעה (סע' 19א לכתב ההגנה, סע' 10 לתצהיר) ודין התביעה להדחות מחמת התיישנות. לטענת התובעים מסירת עבודות בניית השלד לידיהם היתה ביום 27.3.1998 ובמשך שנים לא יכלו לגלות את הליקויים בבניה עד לביצוע עבודות הריצוף ע"י נתבע 3 בשנת 2002 או בסמוך לכך (סע' 10 לתצהיר התובע).

10.התובעים צרפו את תרגומו לעברית של ההסכם בין הצדדים שנערך ביום 24.3.97 (נספח א' לתצהיר התובע). נספח א' מכיל 2 דפים. בדף הראשון נרשם התאריך 24/3/1997 וכותרתו "בשם אלוהים הרחום הסכם בניית בית בין שני הצדדים הבאים". לפי הרשום בדף זה הנתבעים יבצעו את עבודות בנית הבית. אין חולק כי המדובר בבניית שלד הבית בלבד (סע' 3 לתצהיר התובע). עפ"י ההסכם הנתבעים יקבלו תשלום בשלבים בהתאם להתקדמות העבודה. התשלום האחרון יהיה לאחר מסירת העבודה הגמורה. בתחתית הדף רישומי תשלום. כל מועדי התשלום הינם בשנת 97'. בשורה התחתונה, המתייחסת לתשלום האחרון שבוצע נרשם: "15/12/97 יציקת הגג, שולם לקבלנים אבו שאדי ואבו אחמד 5360 מחמוד ק'יס".

בדף השני נרשם בכותרת "חשבון סופי: 27/3/98" והוא כולל התחשבנות בין הצדדים, במסגרתה נותרה יתרת זכות לטובת הנתבעים בסך כ- 13,000 ₪. עוד נרשמה הערה: "בנוסף לבא לעיל, על הקבלן... להשלים את הקיר התומך הצפוני עד לגובה הקיר של השכן...".

11.דומה בעיני כי במקרה זה מועד ביצוע התשלום אינו רלבנטי למועד הולדתה של עילת תביעתם של התובעים כלפי הנתבעים. עילת התביעה הינה ליקווים בעבודה. על כן, המועד הרלבנטי הוא המועד בו יכולים היו התובעים לדעת אודות קיומם של ליקויי בניה בעבודה שבוצעה. מועד רלבנטי לעניין זה, לדידי, הינו מועד סיום העבודות. עו אעיר כי העובדה כי נותרה יתרת חוב ל תובעים כלפי הנבתעים אינה יכולה להוות עילה לדחיית מועד תחילת מרוץ ההתיישנות.

12.התובע העיד: