האחים אגא א.מ שיווק תוצרת חקלאית בע"מ נ' אזולאי ואח'

החלטה

הרקע לתביעה שלפנינו פורט בהחלטה מיום 10.6.10 ואין צורך לחזור על כך.

בין יתר טענותיהם טוענים הנתבעים, כי הם זכאים לקיזוז החוב הנטען כנגד חובות התובעת ובעליה כלפיהם בגין הפרת חוזה השותפות, ואף נותר עודף עצום לזכותם.

בדיון שהתקיים ביום 2.3.10 טען ב"כ התובעת כי טענת הקיזוז של הנתבעים היא מסוג הודאה והדחה שיש בה, מכוח תקנה 159 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן- תקסד"א), להפוך את סדר הבאת הראיות ולהטיל על הנתבעים לפתוח בהצגת ראיותיהם.

הנתבעים טוענים כי נושא הקיזוז הוא משני בהגנתם ואין בטענה זו משקל מספיק כדי להביא להיפוך סדר הבאת הראיות.

לדבריהם, הטענה העיקרית בכתב ההגנה היא כי התובעת הפרה הפרה יסודית את ההסכם להקמת החברה המשותפת, ומטעם זה אינה זכאית לכל תשלום שהוא מצד התובעים.

הכלל שנקבע בתקנה 159 לתקסד"א הוא, שכל אימת שנתבע מודה בעובדותיה המהותיות של עילת התביעה ומוסיף טענות אחרות העשויות להביא לדחייתה – עסקינן בהודאה והדחה.

כב' השופט זוסמן, בספרו בפסקה 257, נותן סימן היכר לטענת הודאה והדחה:

"אין הטענה בבחינת הודאה והדחה אלא אם הודה הנתבע בכל עובדות העילה" (וראה לענין זה, ע"א 777/80 שרייבר נ' שטרן, פ"ד לח(2), 143).

בהתאם לפסיקה בעניין זה, טענת הגנה לפיה החיוב החוזי הנתבע בטל או פקע, תסווג גם כן כטענת הודאה והדחה.

ראה דברי כב' השופט א' גרוניס בע"א 11100/02 חצור ואח' נ' דותן ואח' מיום 16.2.04 :

"הדוגמה הנפוצה לטענת "הודאה והדחה" בכל הנוגע לתביעות מכוח חוזה, היא כאשר טוען הנתבע כי פרע את חיובו החוזי כלפי התובע. אין יסוד להבחנה בין טענה כי החיוב החוזי נפרע, לבין טענה כי החיוב בוטל בהסכמת הצדדים. במקרה הראשון כמו גם במקרה השני מודה הנתבע בכך שהחיוב התקיים בעבר, ומציין עובדה נוספת אשר לגרסתו פוטרת אותו מן החיוב בהווה. לפיכך, כאשר טוען הנתבע כי שוחרר מחיובו החוזי, עליו הנטל להוכיח זאת (ראו ע"א 530/89 בנק דיסקונט נ' נופי, פ"ד מז(4) 11)."

בע"א 166/90 מרדכי אזולאי נ' א"ב מפעלי תיירות אילת, קבע כב' השופט מלץ:

  "...כאן המדובר בתביעה שהנתבע הודה בה...בהמשך תצהירו הוא טוען טענות, שלפיהן אין הוא חייב בתשלום דמי השכירות שבתשלומם התחייב בהסכם. כבר אמרתי, שזהו מקרה ברור של הודאה והדחה..."

בענייננו, טענת ההגנה העיקרית של הנתבעים איננה כי החיוב החוזי בטל או פקע אלא כי התובעת הפרה את החוזה עם הנתבעים שעה שלא העבירה את חוזי השכירות על שמם, ומטעם זה בטלה חובתם לשלם את התשלומים, וזהו מצב דומה לנסיבות המקרה נשוא ע.א. 166/90 האמור.

אף כי מקובלת עלי עמדת הנתבעים לפיה טענת הקיזוז איננה הטענה העיקרית בהגנתם- עדיין נראה כי לפנינו טענת "הודאה והדחה", ולכן יש מקום להיפוך סדר הבאת הראיות.

לאור האמור, אני קובעת כדלקמן:

תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים יוגשו עד ליום 10.10.10.

תצהירי עדות ראשית מטעם התובעת יוגשו עד ליום 12.12.10.