האוזנר נ' בנק דיסקונט סניף קיראון

החלטה

אני נותן להסכמת הצדדים תוקף של החלטה.

ניתנה והודעה היום ג' סיון תש"ע, 16/05/2010 במעמד הנוכחים.

אילן דפדי, שופט

התובעת:

הלכתי לבנק כדי להוציא מזומן בסך 4,000 ₪. הבנק היה סגור. הייתה שם פקידה בשם רות והיא אמרה שהיא יכולה לעזור לי. היא ביקשה ממני לשים את הכסף במעטפה וטענה שזה מאוד בטוח. רציתי להגיע לטלר, אבל הבנק היה סגור. עשיתי זאת בעבר, ואף על פי כן – שאלתי אותה אם זה בטוח. אני לא זוכרת איזה סכום בדיוק שמתי לפני כן – 4,000 או 5,000 ₪. הייתי שם ב-4 או ב-5 במאי. העברית שלי לא טובה מאוד – לא בכתיבה ולא בדיבור. היא אמרה שהיא תעזור לי. ביקשתי ממנה לכתוב את השם שלי והיא ביקשה ממני לכתוב את השם שלי. הסכמתי לכתוב את כל הפרטים. אני מציגה לביהמ"ש את הקבלה. הפקידה רשמה את השם שלה בצד. בדקתי באינטרנט וראיתי שהכסף לא הופקד. היא שכחה להגיד לי לרשום את התאריך. בדקתי וראיתי שהכסף לא נכנס לחשבון שלי. חזרתי לבנק והוא היה סגור. שאלתי את הפקידה אם היא זוכרת אותי והיא השיבה בחיוב. שאלתי אותה אם היא יכולה לרשום לי את השם שלה והיא השיבה בחיוב ועשתה זאת. היא ראתה שאני שמה את המעטפה בקופסה. שאלתי אותה אם משהו קורה, חס וחלילה, איך אני יכולה להוכיח ששמתי את הכסף בקופסה היא הצביעה לי על מצלמות שקיימות במקום. הייתי מרוצה והלכתי.

למחרת או יומיים לאחר מכן הגעתי לבנק שוב ודיברתי עם אישה בשם שרה. היא אמרה שהיא תבדוק את הכול. הסכמתי. למחרת חזרתי שוב לבנק ואמרתי שאני רוצה לדבר עם המנהל. דיברתי עם המנהל, שהוא נציג הנתבעת כאן, באולם. אמרתי לו שהכסף לא נכנס לחשבון והוא אמר לי שהוא דיבר עם רעות והכול בשליטה ויהיה בסדר.

שלושה ימים לאחר מכן, ב-13/05, שרה אמרה שהיא רוצה שאגיע לבנק ושאדבר אתה. נכנסתי לבנק, למשרדו של המנהל. הוא אמר לי שהקבלה שהצגתי כרגע לביהמ"ש היא מ-26/03. שאלתי אותו איך זה יכול להיות והיכן יש לו הוכחה. אמרתי לו שראיתי שאין שום תאריך על הקבלה. ראיתי שיש שם מספר, אבל הוא אמר שהוא לא יכול לעשות זאת. אמרתי לו שהדברים קרו לפני חודש, לא לפני 3 חודשים. הוא אמר שלבדוק את המספר גורם בלגן גדול. הלכתי לרעות. אמרתי לה שהקבלה היא מלפני שלושה חודשים ושאני הייתי אצלה לפני שבוע. היא אמרה לי בהתחלה שהיא לא זוכרת אותי. אחר כך היא אמרה שהיא זוכרת אותי, אבל לא זכרה ממתי, אולי מחודשיים-שלושה לפני כן. שאלתי אותה אם היא תזכור אותי אם היא תעיד בביהמ"ש. היא לא השיבה.

לשאלת ביהמ"ש, אני זוכרת ששמתי שיק במכונה. אני לא בטוחה אם שמתי את המזומן באותו היום. כשאני חושבת על זה, זה לא היה באותו היום. אני זוכרת שבאתי למשרד המנהל וביקשתי ממנו להראות לי את הפעולות מ-04 או 05 במאי. הוא אמר שהוא לא יכול להראות לי, לא צריך להראות. הוא היה מאוד גס ולא נחמד כלפיי. נעלבתי. אני לקוחה של הנתבע 25 שנים.

לשאלת ביהמ"ש מתי הפקדתי מזומן לאחרונה לפני המקרה הזה אני משיבה, כי אני לא כל כך זוכרת, כחודש לפני כן. בכל חודש הפקדתי 4,000-5,000 ₪. לא הפקדתי בחודש אפריל. הכסף הזה הוא כסף שאני מקבלת מאנגליה.

לאחר האירוע סגרתי את החשבון. היה לי שם הרבה כסף והוצאתי אותו, כולל חסכונות. זה יצר לי בלגן רב.

נציג הנתבע:

תלונת התובעת זכתה להרבה אמוד תשומת לב ממני ומצוות הבנק. מדובר בניסוי וטעייה. טענותיה של התובעת משתנות – בתאריכים ובסכומים. כל הזמן עלינו לבדוק עוד ועוד טענות.

הטענה הראשונה של התובעת היא שבוצעה הפקדה באמצעות אל-תור. אני מציג את הטופס. לקוח ממלא את הפרטים ומשלשל לתיבה. הלקוחה הגיעה אליי ואמרה שהטופס לא בא לידי ביטוי בחשבון. היא הייתה אצלי ב-14/05 ושטחה את טענותיה ב-18/05 זימנתי אותה באמצעות שרה, הפקידה שלה, להציג בפניה את הממצאים שהעלינו. אני מציג לביהמ"ש את השידור למחשב של הפעולה. נראה שם זיכוי של 4,000 ₪ ב-26/03. בדף החשבון לא מופיע מספר ההפקדה. רשום הפקדת מזומן.

החלטה

נדחה לעיון ומתן פס"ד.

ניתנה והודעה היום ג' סיון תש"ע, 16/05/2010 במעמד הנוכחים.

אילן דפדי, שופט