בד"מ
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
8569-05-13,13609-05-13,13626-05-13
29/06/2016
|
בפני השופט:
ד"ר יצחק לובוצקי - שופט בכיר
|
| - נגד - |
תובע:
1. חן נגר
2. פנינה אנג'ל
3. תמר רוזבן
עו"ד טלי חץ
|
נתבעת:
לילית קוסמטיקה בע"מ
עו"ד ראובן בילט
|
| פסק דין |
התביעה הנוכחית הוגשה במסגרת הליך של "דיון מהיר", ועניינה תביעה של שלוש עובדות אצל הנתבעת (להלן גם: "המעסיק"), אשר עבדו בנתבעת במשך תקופות של כ: 21-10 חודשים; ולכל אחת מהן מספר תביעות כנגדו.
אני לא בטוח כי הדרך של "דיון מהיר" הייתה הדרך הנכונה לבירור כל אחת מתביעות התובעות. אולם, משהוגשה התביעה כפי שהוגשה, וכבר הוגשו הראיות בה, אין לי אלא להתייחס לכל אחת מהתביעות בנפרד, כדרך שנעשית ב"דיון מהיר".
תובעת מס' 1- גב' חן נגר (להלן גם: "חן"):
מדובר בתובעת שעבדה אצל המעסיק החל מיום 15.6.11, וסיימה את עבודתה ביום 10.9.12. עם זאת, כבר מחודש מאי של שנת 2012 נעדרה חן מעבודתה, בשל הריון שלאחריו ילדה ביום 18.6.12.
חופשת לידה לא פוגעת ב"רציפות יחסי העבודה", והגם שמיום 17.5.12 כבר לא עבדה חן בפועל אצל המעסיק, אי אפשר לקבוע כי היא עבדה פחות משנה מלאה. אני גם מתקשה לקבל את המכתב ששלחה חן למעסיק ביום 10.9.12 (נספח ג' לתצהיר חן) כ"מכתב התפטרות". אין חולק, כי קיים איסור פיטורים ב"תקופה המוגנת", והתרשמתי שגם ההתפטרות המיוחסת לחן לא הייתה התפטרות בגמירות דעת, אלא כזו שהתכוונה לבוא לאחר סיום חופשת הלידה ולצורך טיפול בילד שנולד. רוצה לומר, סיום יחסי העבודה מזכה את חן ב"פיצויי פיטורים", שיעמדו על סך של 5,000 ₪, בהתחשב בגובה "שכרה הקובע", ותקופת עבודתה.
חן גם תובעת מהמעסיק "הפרשות לפנסיה" מהחודש הראשון לעבודתה, בטענה כי כך היה נהוג במקום העבודה. גם טענה זו מקובלת עלי. שעה שעובד אצל מעסיק מבקש ביצוע הפרשות "מהחודש הראשון" וכך מקובל במקום העבודה, יש להיעתר לו. דבר שלא בוצע בפועל אצל חן. יש אפוא להוסיף לחן פיצוי של 4,500 ₪, בקשר להיעדר הפרשות המעביד לפנסיה.
בנסיבות המתוארות זכאית חן גם ל"דמי הבראה" יחסיים, בסך של 1,500 ₪. הגם שתקופת עבודתה בפועל לא הגיעה לשנה מלאה בשל ההיריון והלידה כמתואר לעיל; הרי שבסך הכול "יחסי עובד ומעביד" ארכו מעבר לשנה, ודי בכך.
לעניין הטענה הנוגעת לפיצוי על קיפוח ב"דמי לידה", מדובר בעניין שבין חן לבין המוסד לביטוח לאומי, הניתן לתיקון שם ולא לחיוב המעסיק.
אני גם לא מקבל ולכן ודוחה את תביעתה של חן ל"בונוס". מדובר בבונוס ששולם אצל המעסיק תמורת עבודה של שנה מלאה. חן לא עבדה בפועל שנה מלאה, והזכות ל"בונוס" לא הוכחה כזכות חוזית בלתי מותנית. כך גם בהקשר לטענת חן לפיה יום לזכותה ב"מתנה עבור אירוע משפחתי".