בן גיגי נ׳ עיריית תל אביב

התובעת הגישה תביעתה זו, בטענה כי הנתבעת הפלתה אותה על רקע גילה. לטענת התובעת, בשיחה מיום 9.9.2020, שנועדה לתאם לה מועד לריאיון עבודה אצל הנתבעת, היא נשאלה לגילה. לעמדתה, עצם השאלה באשר לגילה, הינה אסורה על פי דין, ומהווה אפליה פסולה מחמת גיל בקבלה לעבודה. עוד לעמדתה, בשל טענותיה כלפי הנתבעת בעניין זה, הופסקו עמה הליכי המיון לעבודה. בנסיבות אלו, התובעת עותרת לפיצוי בסך 10,000 ₪ מכוח הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה תשמ"ח-1988, לרבות להוצאות משפט.

כבר בתחילת הדברים נבהיר כי לא מצאנו לנכון לקבל את תביעתה של התובעת. לאחר שעיינו בראיות ושמענו את הצדדים, או סבורים כי הסיבה בשלה התובעת לא התקבלה לעבודה אצל הנתבעת, לא היתה גילה. לטעמנו, הנתבעת הרימה את הנטל והראתה כי בנסיבות העניין, השאלה אודות גילה של התובעת, הועלתה רק לאחר שהתובעת סיפרה כי היא פרשה לפרישה מוקדמת, והיתה רלוונטית לזכויות התובעת, ככל שהיתה מתקבלת לעבודה אצל הנתבעת. כך גם לא מצאנו כי הליכי המיון עם התובעת הופסקו רק לאור גילה ו/או לאור כך שהתובעת התלוננה על כך שנשאלה באשר לגילה בראיון הטלפוני, הכל כפי המפורט במסגרת פסק דיננו להלן.

העובדות הנדרשות לצורכי הכרעה

1. הנתבעת, עיריית תל-אביב - יפו, הינה רשות מקומית, אחת משלוש הערים הגדולות, ומהווה 'גוף' מתוקצב כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן: "הנתבעת" ו/או "העירייה".

2. התובעת, גב' כהן, הועסקה כמורה, כעובדת משרד החינוך ולא כעובדת עירייה. התובעת פרשה לגמלאות בפרישה מוקדמת.

3. ביום 7.9.2020 פרסמה הנתבעת מודעת דרושים למשרה חלקית של מורה לאנגלית בבית הספר כ"ט ראשית בנות (להלן: "בית הספר").

4. בסמוך לאחר פרסום המכרז, לאחר שהתובעת הגישה מועמדותה, שוחחה עימה גב' אסתר כהן, סגנית מנהלת בית הספר (להלן : "גב' כהן").

5. בשיחה ראשונית זו עדכנה התובעת את גב' כהן כי היא פרשה לגמלאות בפרישה מוקדמת, כפי שעולה מתמלול השיחה הטלפונית מיום 9.9.2020, שצירפה התובעת לתצהירה (להלן: "תמלול השיחה"). במסגרת השיחה התבקשה התובעת להעביר את קורות החיים שלה.

6. ביום 9.9.2020 פנתה התובעת לגב' כהן וביקשה לברר אם קורות החיים ששלחה הגיעו ליעדם, למייל של גב' כהן. שיחה זו הוקלטה על ידי התובעת (זהו תמלול השיחה לעיל). גב' כהן השיבה שקורות החיים לא התקבלו אצלה במייל. במסגרת השיחה, התובעת נשאלה שאלות שונות, ובין היתר נשאלה אודות עבודתה האחרונה ופניוּתה לעבודה בבית הספר. התובעת הזכירה לגב' כהן שהן שוחחו יום קודם לכן, הזכירה לה כי היא פרשה לגמלאות בפרישה מוקדמת וכיום היא פנויה לעבודה ואיננה עובדת כלל.

7. בעקבות דברים אלו שאלה גב' כהן לגילה של התובעת. התובעת סירבה למסור את גילה, וציינה בשיחה כי השאלה מנוגדת לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

8. ביום 10.9.2020 נמסר לתובעת כי המשרה איננה רלוונטית.

9. ביום 13.9.2020 שלחה התובעת באמצעות עורך דין, מכתב התראה שכולל טענות דומות לאלו שהועלו בכתב התביעה, במסגרתו ביקשה לקבל פיצוי בסך של 5,000 ₪. התובעת לא ביקשה במסגרת מכתבה זה ראיון נוסף ו/או כי יקבלו אותה לעבודה.

10. הנתבעת דחתה את טענות התובעת במכתבה מיום 12.10.2020, תוך שהיא דוחה את טענות התובעת. לטענתה, השאלה אודות גילה של התובעת נשאלה מטעמים ענייניים, לאור כך שהתובעת פרשה לפרישה מוקדמת. כן הובהר לתובעת במכתב זה, כי משיקולים פנימיים של בית הספר, הוחלט לנסות ולאייש את המשרה באמצעות מורים מתוך בית הספר ולא באמצעות מועמד/ת חיצוני/ת וכי נוכח החלטה זו, לא נמשכו הליכי המיון עם התובעת, כמו גם לא עם יתר המועמדים החיצוניים. הובהר במכתב, כי ככל שמתווה האיוש הפנימי לא יצלח עד לתום חגי תשרי, יחודשו הליכי המיון עם כלל המועמדים, ובהתאם התובעת תוזמן לריאיון מקצועי.

11. בתום חגי תשרי, פנתה גב' כהן לתובעת ולמועמדת נוספת והזמינה אותן לריאיון. התובעת השיבה בהודעת וואטסאפ שהיא לא תוכל להגיע לריאיון בגלל הסגר שהוטל בעקבות נגיף הקורונה וביקשה לקיים את הריאיון בזום. גב' כהן לא השיבה להודעת וואטסאפ זו ואף לא להודעה מאוחרת יותר מהתובעת, כאשר לטענתה היא לא ראתה את ההודעה. התובעת לא התייצבה לריאיון, ולא פנתה לנתבעת שוב, וזאת עד להגשת התביעה דנן, כשנה לאחר האירועים המתוארים.

12. בדיון ההוכחות העידו בפנינו התובעת בעצמה, וגב' כהן מטעם הנתבעת.

     

    תמצית טענות הצדדים

     

13. לטענת התובעת, אין מחלוקת כי בשיחת הריאיון הטלפוני מיום 9.9.2020, עם גב' אסתר כהן, מן הנתבעת, היא נדרשה מספר פעמים למסור את גילה, למרות, שלעמדתה, מידע זה אינו מהווה קריטריון לצורך בחינה והתאמה לתפקיד, ולמרות שהתובעת הבהירה לגב' כהן שאסור לה לשאול שאלה זו מחשש להפליה אסורה. בעניין זה מפנה התובעת לתמלול השיחה שהוקלטה על ידה.

14. עוד היא טוענת כי השאלות הישירות והמפורשות אודות גילה, פגעו בה קשות כיוון שבעבר לא התקבלה לעבודה, ככל הנראה עקב גילה, כאשר היא תהתה פעם אחר פעם אודת גילה. לעמדתה כאשר שואלם אודות גיל, פועלים על פי סטריאוטיפים, ולכן החוק קובע במפורש כי אין לציין גיל בראיון עבודה.

15. טענת הנתבעת באשר לסיבות בשלן נשאלה התובעת לגילה, אינן משכנעות, שכן שאלות אודות שכר אמורות להישאל, כך לדידה, רק אחרי הקבלה לעבודה וגם אם הסברי הנתבעת מקובלים בחלקם, שאלת הגיל לא עלתה בתום לב, שכן גב' כהן התעקשה לקבל מענה אודות גיל התובעת, הגם שהתובעת התנגדה לכך.

16. התובעת אינה מקבלת את טענות הנתבעת כי הליך קבלתה לעבודה הופסק בטענה כי המשרה לא היתה רלוונטית באותה עת. לעמדתה הסיבה היתה סירובה למסור את גילה, וזאת גם לנוכח העובדה שלמרות ההודעות שהיא שלחה לגב' כהן, גב' כהן לא חזרה אליה, כאשר קיים "סימן כחול", המעיד על כך שגב' כהן ראתה את ההודעות.

17. הטענה לפיה הליכי המיון הופסקו מתוך רצון לנסות ולקלוט מורה מבית הדין נטענה לראשונה רק במכתב הנתבעת מיום 12.10.2020.

18. זימון התובעת לראיון היה רק בעקבות מכתב ההתראה ששלחה התובעת, ובהתאם להנחיית העירייה, מאחר שהיה ברור לה כי הפסקת הקבלה של התובעת, נעשתה שלא כדין. סמיכות הזמנים מעידה על כך. זאת אף עולה מן העובדה שגב' כהן לא השיבה להודעת התובעת מיום 20.10.2020, לפניה תנאי הסגר השתנו והיא תשמח להגיע לראיון.

19. כך גם, די להביט בקורות החיים על מנת לשער את גיל המועמד, וברור כי גב' כהן ידעה את גילה של התובעת, בקירוב.

20. התובעת מסכימה כי בשיחה הראשונה היא הודיעה לגב' כהן כי היא פרשה ממשרד החינוך בפרישה מוקדמת, ולפיכך, לעמדתה, ברור שגילה הוא נמוך מ- 67. כך גם למרות שבמסגרת החקירה אמרה גב' כהן כי עד היום הנתבעת אינה יודעת את גילה של התובעת, הרי שבמהלך הדיון המוקדם נציגי הנתבעת ידעו מהו גילה של התובעת.

21. עוד טוענת התובעת, כי הדו"חות עם מצבת המורים מעל גיל 50 ו-67 שצורפו לתצהירה של גב' כהן כנספחים ג' ו-ד', מהווים ראייה חלקית משום שמדובר "ברשימות שלא אושרו כתעודות על ידי כוח אדם בעירייה".

22. באשר לטענות להיותה של התובעת, תובעת סדרתית", התובעת מודה בכך שהיא יודעת למצות את זכויותיה וכי היא אינה מוכנה להתעלם מהאפליה והזילות בה נוקטים מעסיקים כלפי מחפשי עבודה והתובעת אף זכתה בתביעות אלו.

23. כך גם, רוב רובה של הגנת הנתבעת מבוססת על עדותה של גב' כהן, אשר הודתה על דוכן העדים כי עורכי הדין ערכו את תצהירה, ושהיא לא הבינה חלק ממנה שכתוב. לכן יש לנהוג בעדותה "בזהירות המתבקשת".

24. התובעת מפנה להוראות הדין והפסיקה, ומבקשת לחייב את הנתבעת בהתאם להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תוך פסיקת הוצאות כדין.

25. מנגד, טוענת הנתבעת כי התובעת לא הופלתה בקבלה לעבודה מחמת גילה (או בכלל), ושאלת הגיל כלל לא היוותה שיקול לקבלתה או אי-קבלתה לעבודה בבית הספר. שאלת הגיל נשאלה לאחר שהתובעת ציינה בעצמה מספר פעמים כי היא פרשה לגמלאות בפרישה מוקדמת. כך ששאלת הגיל הייתה מתבקשת בנסיבות הללו. על אף זאת, התובעת הגיבה באופן תוקפני וקיצוני לשאלה אודות גילה, וזאת באופן שלא תאם אתהלך הרוח בשיחה ועורר תמיהה וחוסר נוחות.

26. בשום שלב לא היה ידוע לגב' כהן (או לגורם אחר מטעם הנתבעת) מה גילה של התובעת, שכן אין חולק כי התובעת סירבה לומר את גילה. לא ניתן ללמוד מטענת התובעת לפיה פרשה לפרישה מוקדמת – מהו גילה, ואם היא מעל גיל פרישת חובה או מתחתיו או מה המועד שבו פרשה התובעת לפרישה מוקדמת. לכן טענה הנתבעת, כי לא ניתן להפלות מחמת גיל, כשלא ידוע מהו הגיל.

27. בהתאם לנוהל משרד החינוך, החל בנתבעת, שכותרתו "הקמת בסיס הדיווח בחטיבה העליונה לשנת תשפ"א (להלן: "נוהל משרד החינוך") - על מנת שניתן יהיה להעסיק מורים מעל גיל פרישה חובה, העירייה נדרשת להגיש בקשה מתאימה לאישור משרד החינוך. כלומר, ככל שהתובעת שפרשה פרישה מוקדמת לגמלאות ועברה את גיל פרישת חובה, על העירייה להגיש בקשה מתאימה לאישור משרד החינוך ולהבהיר לתובעת כי קבלתה לעבודה מותנית באישור משרד החינוך.

28. אפילו אם התובעת לא פרשה לגמלאות, אבל היא כן מעל גיל 50, אזי שבהתאם לתקנון שירות עובדי ההוראה שמוחל בעירייה, נדרש לדעת מה גילה של התובעת על מנת לקבוע את היקף המשרה שלה. סעיף 1.23 לתקנון שירותי עובדי ההוראה – שעות גיל, קובע, כי החל מגיל 50, היקף המשרה של המורה משתנה ושעות ההוראה פוחתות. בנסיבות אלו, בהן יתכן שהתובעת מעל גיל פרישת חובה או שהיא מעל גיל 50, שאלת הגיל הייתה רלוונטית, עניינית ונדרשת, שהתחייבה ממהות העסקה.

29. הנתבעת מעסיקה בבית הספר כ -50% מורים מעל גיל 50, כאשר כרבע מתוכם מעל גיל 67. גם לאחר הריאיון עם התובעת, התקבלו 7 מורים לבית הספר מעל גיל 50 ומעל גיל 67.

30. הליכי המיון עם התובעת לא הופסקו גם לאחר שנשאלה לגילה. לאחר שהוחלט בבית הספר לחדש את הליכי המיון של מורה לאנגלית, התובעת הוזמנה לריאיון מקצועי בתום חגי תשרי. התובעת הייתה זו שהשיבה בהודעת וואטסאפ שהיא לא תוכל להגיע לריאיון, ובטעות שבתום לב גב' כהן לא שמה לב להודעת התובעת. התובעת לא התייצבה לריאיון, ודבר זה הוביל לאי-קבלתה לעבודה.

31. התביעה כולה היא בבחינת "מסע דייג" וניסיון קנטרני וטורדני להשיג כספים בדרך של הגשת תביעות סרק ללא כל ביסוס עובדתי. התנהלותה של התובעת מצביעה על כך שהיא כלל לא הייתה מעוניינת במשרה של מורה בבית הספר ראשית בנות, אלא רצונה הסתכם בניסיון ללקט ראיות, שלא בתום לב, לצורך הגשת תביעה כנגד העירייה, כפי שעולה מהקלטת השיחה.

32. התובעת הגישה בשנים האחרונות תביעות רבות, בין היתר כנגד מוסדות חינוכיים ואקדמאיים בטענות דומות לאלו שבתביעתה. העירייה במכתבה גם הפנתה לפסיקה ספציפית בה נדחתה התובעת. בתי המשפט כבר נתנו דעתם ל'תובעים סדרתיים' המנסים לטפול האשמות של אפליה על מעסיקים שונים, וראו במקרים אלו ניצול לרעה של הליכי משפט".

33. בנסיבות אלו יש לדחות את תביעתה של התובעת.

     

    דיון והכרעה

     

    המסגרת הנורמטיבית

     

34. סעיף 2 (א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע כי מעסיק לא יפלה בין עובדיו או בין דורשי עבודה, בין היתר, מחמת גיל, כדלהלן:

    "2.(א)  לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, כמשמעותו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, הצפוי להם, בכל אחד מאלה:

    (1)   קבלה לעבודה;

    (2)   תנאי עבודה;

    (3)   קידום בעבודה;

    (4)   הכשרה או השתלמות מקצועית;

    (5)   פיטורים או פיצויי פיטורים;

    (6)   הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה".

     

     

35. נטל ההוכחה נקבע בסעיף 9 (א) (1) לחוק שוויון הזדמנויות:

    "9.(א)  בתובענה של דורש עבודה או של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי פעל שלא בניגוד להוראות סעיף 2 –

    (1)   לענין קבלה לעבודה, קידום בעבודה, תנאי עבודה, שליחה להכשרה או השתלמות מקצועית, או תשלום פיצויי פיטורים – אם קבע המעסיק לגביהם תנאים או כישורים, ודורש העבודה או העובד, לפי הענין, הוכיחו כי נתקיימו בהם התנאים או הכישורים האמורים;

    (2)   לענין פיטורים מהעבודה – אם הוכיח העובד שלא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו".

     

    מן הכלל אל הפרט

     

36. בניגוד לנטען על ידי התובעת, חוק שוויון הזדמנויות אינו אוסר על מעסיקים לשאול שאלות לגבי גיל המועמד. מעסיק רשאי לשאול באשר לגילו של מועמד, ובלבד שישנה סיבה לגיטימית לכך, שמתחייבת מאפיים או ממהותם של התפקיד או המשרה. תכלית החקיקה היא למנוע מצב בו מעסיק שולל העסקתו של מועמד מתאים בכישוריו, רק מחמת גילו. נסיבות אלו לא התקיימו בעניינה של התובעת.

37. התובעת לא הביאה ראיות לכך שהתקיימו בה הכישורים הנדרשים למשרה, וזאת לאור טענתה היא כי עצם השאלה לעניין גילה הינה בבחינת אפליה פסולה. ראיות התובעת, בעיקרן תמלול השיחה, אינן מבססות את טענת התובעת כי לא התקבלה לעבודה בנתבעת, רק מחמת גילה.

38. לעומת זאת, לטעמנו, הנתבעת הביאה ראיות מספקות לכך כי בנסיבות העניין, התובעת לא הופלתה מחמת גילה, כי היא נשאלה לגילה, מסיבות רלוונטיות, כי בנתבעת מועסקים עובדים מעל גיל 50 ומעל גיל 67, וכי התובעת זומנה לראיון גם לאחר ששלחה מכתב באמצעות עו"ד ביום 13.9.2020, לקבלת פיצוי, במסגרתו כלל לא ביקשה להמשיך ולנסות להתקבל למשרה, כפי המפורט לעיל ולהלן.

     

    הוכח כי השאלה אודות גילה של התובעת היתה רלוונטיות ו/או לא נשאלה מתוך מטרה להפלות את התובעת בקבלה לעבודה מחמת גילה

39. בשיחה הראשונה בין התובעת לבין גב' כהן, ציינה התובעת, מספר פעמים, כי היא פרשה לפרישה מוקדמת, זאת כפי שעולה מתמלול השיחה מיום 9.9.2020.: "יהודית: אה, דיברתי איתך אתמול, אמרתי לך, טוב, אני אגיד לך שוב, אני פרשתי לפנסיה מוקדמת". גב' כהן ביקשה מהתובעת לשלוח לה את קורות החיים שלה. עובדה זו משמשת כראייה כי למרות דבריה של התובעת כי היא פרשה לפרישה מוקדמת, גב' כהן המשיכה את הליכי המיון מול התובעת.

40. כך גם מתמלול השיחה עולה כי במסגרתה, גב' כהן הסבירה לתובעת מדוע היא שואלת אותה לגילה, כי מדובר בשאלה רלוונטית שנובעת מכך שפרשה פרישה מוקדמת לגמלאות, כאמור בתמלול השיחה שהתובעת צירפה כנספח א' (1) לתצהירה: "'לא, אני שואלת אני אגיד לך למה... כדי לדעת שאנחנו יכולים לשלם לך. זה מאד משמעותי...הרי יש את הקטע של משרד החינוך, מי שפרש לפנסיה בגיל מסוים. דרך משרד החינוך אני לא יכולה לשלם, אז אני צריכה לדעת...".

41. עוד עולה מתמלול השיחה מיום 9.9.2020, כי במסגרת השיחה גב' כהן הבהירה לתובעת שגיל אינו מהווה חסם לקבלתה לעבודה, היא ציינה בפני התובעת כי בבית הספר מועסקים מורים מעל גיל 70, כאשר בסוף אותה שיחה גם אמרה גב' כהן לתובעת, שהיא רוצה שהתובעת תגיע לריאיון פרונטלי מקצועי בפני מנהלת בית הספר, והיא תעדכן על המועד הסופי לאחר שתבדוק עם המנהלת.

42. מתמלול השיחה המלא, בשונה מטענות התובעת - לא עולה כי התובעת נשאלה באשר לגילה, מתוך כוונה שלא לקבלה לעבודה מחמת גילה ו/או מחמת סירובה למסור את גילה וכי גילה של התובעת עלול לפסול את מועמדותה למשרה המבוקשת. כל שעולה משיחה זו כי קיימת רלוונטיות לגיל המועמד באשר לאופן התשלום, כפי שהסבירה גב' כהן לתובעת.

43. בשיחה זו, אין כל ראייה לתמוך בטענת התובעת ולפיה לא התקבלה לעבודה רק מחמת גילה. אין לטעמנו בסיס לטענת התובעת, כי היא נשאלה לגילה, לאור כוונה של הנתבעת לפסול את מועמדותה מחמת גילה. טענות אלו של התובעת, נשללות מדבריה של גב' כהן, במהלך השיחה, כאמור, לפיהם הגיל רלוונטי רק לכללים הנוגעים לאופן התשלום, כי בנתבעת מועסקים עובדים גם מעל גיל 70, כאשר בסוף השיחה גב' כהן אף ביקשה לזמן את התובעת לראיון.

44. כך גם, יש בסיס לטענות הנתבעת, לפיהן רק לאחר שהתובעת ציינה בשיחה את עובדת פרישתה המוקדמת לגמלאות, היא נשאלה אודות גילה וכי עצם ההודעה על פרישה מוקדמת לגמלאות לא חשפה את גילה של התובעת או את המועד שבו היא פרשה לגמלאות.

45. כך גם, מן השיחה מיום 9.9.2020, כמו גם מעדותה של גב' כהן, עולה כי היא סברה תחילה כי התובעת מעל גיל פרישת חובה, ולכן ניסתה להסביר לתובעת כי על בית הספר לפעול בהתאם לנוהל משרד החינוך ולבקש אישור להעסיק את התובעת, וכי קבלתה לעבודה ותשלום שכרה מותנים באישור זה, שאינו אוטומטי, ולדבריה: "כמו שגם כתבתי בתצהיר ששאלתי על הגיל זה היה מתוך דאגה לך, לא מתוך דאגה לשום דבר אחר. כי אנחנו בבית הספר, מעסיקים באהבה ומקווים גם בשנה האחרונה אנשים שהם גם מעל גיל שבעים,. ולא רק...".

46. מקובלת עלינו, בנסיבות אלו, גם טענת הנתבעת, כפי שזו באה לידי ביטוי בעדותה של גב' כהן, כי גם אם התובעת לא עברה את גיל פרישת חובה, אך היא מעל גיל, 50 אזי שהמידע היה נדרש לצורך קביעת היקף משרתה של התובעת בהתאם להוראות תקנון שירות עובדי ההוראה, וכי גב' כהן להסביר לתובעת גם עובדה זו בשיחתן הטלפונית.

47. מעדותה של גב' כהן, כמו גם מאופן התנהלות הנתבעת, העובדה שנאמר לתובעת כי תזומן לראיון והעובדה כי אכן זומנה לראיון, התרשמותנו היא כי גב' כהן שאלה על הגיל לא מתוך מקום של אפליה, אלא דווקא ממקום של התאמה, כפי טענת הנתבעת.

48. לסיכום דברים אלו, הנתבעת הוכיחה לטעמנו, כי שאלתה של גב' כהן לגילה של התובעת הייתה שאלה לגיטימית, עניינית ונדרשת, נועדה כדי להיערך לצורך קבלתה של התובעת לעבודה בהתאם להוראות משרד החינוך ותקנון שירות עובדי ההוראה, ולא כדי להוות שיקול בפני עצמו לצורך קבלה או אי-קבלה לעבודה.

     

    הליכי המיון של התובעת לעבודה נמשכו גם לאחר שהתובעת נשאלה לגילה

49. הנתבעת אינה מכחישה כי השיחה הטלפונית שבה נשאלה התובעת לגילה, אכן נמסר לתובעת כי המשרה אינה רלוונטית, כאשר לדידה הדבר נבע מהחלטה ניהולית בבית הספר לנסות ולא"ש את המשרה באמצעות מורים מתוך בית הספר ולא באמצעות מועמדים חיצוניים. מטעם זה בלבד, שאינו קשור לגילה של התובעת, לא נמשכו בהתחלה הליכי המיון עם התובעת ועם יתר המועמדים החיצוניים. עדותה של גב' כהן בעניין זה היתה מקובלת עלינו.

50. אין חולק כי בתום חגי תשרי, כפי הנראה לאחר שהליך האיוש הפנימי בבית הספר לא צלח, התובעת הוזמנה לריאיון עבודה בבית הספר, ונקבעו לה מועד ושעה ספציפיים לשם כך. עובדה זו מחזקת את המסקנה כי העובדה שהתובעת נשאלה לגילה בשיחה הטלפונית, לא מנעה את המשך הליכי המיון למשרה.

51. כך גם אין חולק כי התובעת לא הגיעה לריאיון שנקבע לה, לאחר ששלחה הודעת וואסטאפ שלא תוכל להגיע בשל סגר שהוטל בעקבות נגיף הקורונה, וביקשה לקיים את הריאיון בזום. בעניין זה הפנתה הנתבעת לדבריה של התובעת, בעמ' 7 לסיכומיה, בפסקה 7: "אני הבנתי שהם לא רוצים לקבל אותי אולם מאוחר יותר כפי שהובהר לעיל לאחר מכתב עיריית תל אביב ופניית סגנית המנהלת הסכמתי להמשיך את הליך קבלתי לעבודה שלא הסתייע עקב הקורונה...".

52. לדברי גב' כהן, בטעות שבתום לב, היא לא אתה את הודעתה של התובעת ולא הודעה מאוחרת יותר שנשלחו בוואטסאפ. בכל מקרה, גם אם היה חוסר הבנה באשר ליכולתה של התובעת להגיע לראיון, מדברים אלו עולה כי שאלת הגיל לא השפיעה על קבלתה או אי-קבלתה של התובעת לעבודה בנתבעת.

53. עילת התביעה שלפנינו נוגעת לאפליה מחמת גיל ולפיכך, גם רצף הטעויות מצד הנתבעת, ככל שהיה, אינו נוגע לעילת התביעה היחידה בתביעה שלפנינו.

54. מדברים אלו עולה, לטעמנו, כי הליכי המיון עם התובעת לא הופסקו לאחר שנשאלה על גילה, אלא היא הוזמנה לריאיון עבודה מקצועי, עם תאריך ושעה ספציפיים, אליו היא לא התייצבה, ומשום כך מועמדותה לא נבחנה. התביעה שלפנינו אינה עוסקת בטעות זו, כי אם בטענת התובעת כי לא התקבלה לעבודה מחמת גילה. טענה זו של התובעת, כמפורט לעיל, נדחתה.

     

    בנתבעת מועסקים עובדים מעל גיל 50 ומעל גיל פרישת חובה

55. הנתבעת הביאה ראיות לכך שהיא מעסיקה בבית הספר מורים מכל שכבות הגיל. על פי הנתונים שהוצגו בפנינו, בשנת 2021 הועסקו בבית הספר - 9 מורים מעל גיל פרישת חובה (67) ו - 20 מורים מעל גיל 50 וכרבע מתוך כ -40 מורים בסך הכל.

56. כך גם הובאו ראיות לכך , כי גם לאחר הריאיון עם התובעת, התקבלו לעבודה 5 מורים שהם מעל גיל 67 ו- 2 מורים נוספים שהם מעל גיל 50.

57. אין בידינו לקבל את טענת התובעת בעמי 7 לסיכומיה, בפסקה 3, לפיה הדו"חות עם מצבת המורים מעל גיל 50 ו-67 שצורפו לתצהירה של גב' כהן כנספחים ג' ו-ד', מהווים ראייה חלקית משום שמדובר לטענתה ברשימות שלא אושרו כתעודות על ידי כוח אדם בעירייה. הנתבעת, רשות מקומית מכובדת, הציגה דו"חות רשמיים, באמצעות מצהירה מטעמה, כאשר התובעת לא הביאה ולו ראשית ראייה לכך שאין מדובר בדו"חות רשמיים ו/או כי הדו"חות אינם נכונים. מדובר בדו"חות עם נתונים הנחזים להיות רשמיים, שהוגשו בתצהירה של גב' כהן, שהיא הגורם הרלוונטי והמוסמך שגם ערכה את הדו"ח על סמך אותם נתונים, כפי טענתה. מקובלת עלינו טענת הנתבעת כי עומדת לה חזקת תקינות מנהלית לפיה חזקה כי המסמכים שמוצגים על ידה הם מסמכים נכונים שמשקפים את המצב לאשורו.

58. כאמור, התובעת, אשר לא היתה מיוצגת במהלך הדיון, אך ניכר כי נעזרה בסיוע משפטי, לא הציגה כל ראייה להפריך את הנתונים שהוצגו בפני התובעת.

59. בנסיבות אלו, אנו קובעים כי גילה של התובעת לא היווה קריטריון, לצורך בחינת התאמתה למשרה המבוקשת, שעה בבית הספר מועסקים עובדים רבים מעל גיל 50, בהתבסס על ראיות הנתבעת, שהיו מקובלות עלינו, כאמור.

     

    טענותיהם הנוספות של הצדדים

60. בהיעדר רלוונטיות להכרעה, לא מצאנו לנכון להתייחס לטענות הצדדים לעניין גילה של התובעת והאם הנתבעת ידעה מהו גילה של התובעת, שעה שטענות הצדדים בעניין זה, מתייחסות להליכים שלאחר הגשת התביעה ולא לידיעת הנתבעת בזמן אמת. גם אם צודקת התובעת בטענתה כי הנתבעת יכולה היתה "לשער" את גילה, הרי שלאור מסקנתנו כי התובעת נשאלה באשר לגילה, בנסיבות רלוונטיות, כאשר לא מצאנו כי התובעת לא התקבלה לעבודה בנתבעת רק משום גילה, אין לטענות הצדדים בעניין זה כל נפקות להכרעתנו, כמו גם לגילה של התובעת.

61. כך גם לא נדרשנו לצורך הכרעתנו, לטענות הנתבעת לעניין חוסר תום לבה של התובעת ו/או לשאלה האם התובעת ביקשה אם לאו, לעבוד בנתבעת, כמו גם טענות הנתבעת כי פעולתה של התובעת, בהקלטת השיחה עם גב' כהן, היתה מתוך כוונה לייתר תשתית עובדתית לצורך ביסוס אפשרי של תביעה משפטית כנגד העירייה. בהתאם, גם לשאלת היותה של התובעת "תובעת סדרתית", כפי נטענת הנתבעת, אין כל נפקות. אילו היינו מוצאים כי קיים בסיס משפטי לטענתה, הרי שגם אם התובעת הגישה עשרות תביעות דומות, לא היתה לכך כל משמעות. בפנינו תביעה הנוגעות לעובדות מסוימות, ובהתאם לכך מצאו לדחות את תביעתה של התובעת. יחד עם זאת, זכותה של התובעת כמו של כל עובד אחר, לפעול לשמירה על זכויותיה, לרבות באמצעות הגשת תביעות משפטיות.

     

    לסיכום הדברים:

     

62. אנו קובעים כי שאלת גילה של התובעת כלל לא היוותה שיקול לקבלתה של התובעת לעבודה בבית הספר; התובעת נשאלה לגבי גילה לאחר שסיפרה כי פרשה לפרישה מוקדמת ומקובלת עלינו גרסת הנתבעת כי מדובר במידע רלוונטי בנסיבות העניין; הנתבעת הוכיחה כי היא מעסיקה מורים רבים בבית הספר שהם מעל גיל 50 ומעל גיל 67, בהם מורים שהתקבלו לאחר הריאיון עם התובעת; הליכי המיון לקבלה לעבודה לא הופסקו לאחר שהתובעת נשאלה לגילה, והיא הוזמנה לריאיון עבודה מקצועי.

63. בנסיבות אלו תביעתה של התובעת נדחית.

64. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט בסך של 3,500 ₪, סכום הכולל מע"מ, וזאת בתוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית בפועל.

65. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

     

     

     

    אסתר קופרברג, עובדים		שרון שביט כפתורי, שופטת		יצחק קוגמן, מעסיקים

     

     

     

    ניתן היום, י"ד תמוז תשפ"ג, (03 יולי 2023), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.