ד"מ
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
32230-11-12
09/10/2016
|
בפני הרשמת:
רחל גרוס
|
| - נגד - |
התובע:
משה אלקים
|
הנתבעים:
1. אמיר (מאיר) ברון
2. אשוב עבודות עפר ופיתוח בע"מ
עו"ד עמיקם ברון
|
| החלטה |
1.לפני בקשת התובע לחזור בו מהסכמה דיונית שלפיה הדיון בתיק ייעשה על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד- 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט").
2.ביום 17.6.13 במסגרת דיון ההוכחות שנקבע בתיק, הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה בית הדין יפסוק לפי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט. במסגרת הסכמת הצדדים, הסמיכו הצדדים את בית הדין לפסוק בין הסכום של 850 ₪ לבין הסכום של 26,737 ₪ (מלוא סכום התביעה),וזאת לאחר שכל צד יאמר את דברו לפני בית הדין מבלי שישמעו עדויות פורמאליות, ועל יסוד החומר המצוי בתיק.
3.בבואי לכתוב את פסק הדין, נוכחתי כי ניתן צו כינוס בעניינו של התובע ביום 12.12.12. בנסיבות אלה ומשלא ניתן לתובע אישור של בית המשפט של פשיטת הרגל לניהול ההליך הוריתי על עיכוב ההליכים (ראו החלטה מיום 16.7.13).
4.ביום 17.4.16 (שנתיים ותשעה חודשים לאחר שניתנה החלטה בדבר עיכוב ההליכים) הגיש התובע בקשה למתן פסק דין ובמסגרתה טען כי ניתן בעניינו צו הפטר.
הבקשה למתן פסק דין הועברה לתגובת הנתבעים (ראו החלטות מיום 25.4.16 ומיום 31.7.16).
5.בטרם הוגשה תגובת הנתבעים לבקשה למתן פסק דין, ביום 25.8.16, הגיש התובע בקשה ל"ביטול סעיף 79 א לחוק בתי המשפט". במסגרת הבקשה טען התובע כי במועד הדיון בו ניתנה ההסכמה לפסיקה לפי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט הוא היה מיוצג על ידי עו"ד מטעם הלשכה לסיוע משפטי וכי במהלך הדיון היו ויכוחים וטענות רבות בין הצדדים והוא לא היה "ער, מבין, מודע ושותף" להתנהלות של בא כוחו. לטענתו, רק לאחר הדיון הוא הבין שבא כוחו נתן את הסכמתו לפסיקה לפי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט וכי הדבר נעשה ללא התייעצות עימו, ללא ידיעתו וללא הסכמתו. התובע מוסיף כי לאחר הדיון הוא ביקש את הפסקת הייצוג על ידי עורך הדין שמונה לו על ידי הלשכה לסיוע משפטי.
עוד טען התובע כי לאחר "שהפסיד שלא כדין וצדק" בתיק ד"מ 60470-09-14 אשר התנהל לפני, הוא מבקש למחוק את ההסכמה למתן פסק דין לפי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט בתיק זה וזאת על מנת לאפשר לו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה לאחר מתן פסק הדין.
6.הנתבעים התנגדו לבקשה וטענו כי היא הוגשה באיחור ניכר וכי התובע היה מיוצג על ידי עו"ד בעת מתן ההסכמה הדיונית והיה מודע למהלך כל הדיון. בנסיבות הענין, ביקשו הנתבעים לדחות את הבקשה ולחייב את התובע בהוצאות לדוגמא.
7.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשה ולאפשר לתובע לחזור בו מהסכמתו הדיונית. להלן אפרט את הנימוקים להחלטה זו.
8.אין מניעה כי במקרים מסוימים, בית הדין ייעתר לבקשת בעל דין לחזור בו מהסכם דיוני שקיבל תוקף של החלטה. לענין זה ראו את דברי כב' השופט שמגר (כתוארו אז) בע"א 130/77 יצחק עוזרי נ' שמעון עוזרי, פ"ד ל"ג (2), עמ' 346, 352: