אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ד"מ 25145-07-15

ד"מ 25145-07-15

תאריך פרסום : 06/10/2015 | גרסת הדפסה
בד"מ
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
25145-07-15
01/10/2015
בפני הרשמת:
מרב חבקין

- נגד -
המבקשת:
קפלן את לוי בע"מ
עו"ד יורק
המשיב:
deres mehretab
עו"ד מור מילמן
החלטה

  1. בפני בקשה לחייב את המשיב (התובע) בהפקדת ערובה בסך של 30,000 ₪ להבטחת תשלום הוצאות המבקשת (להלן – הבקשה). המשיב מתנגד לבקשה.

    טענות הצדדים בתמצית

  2. לטענת המבקשת, המשיב לא מסר כתובת בישראל כחובתו על פי התקנות אלא מספר דרכון סודני בלבד. ברור מהתנהלות המשיב, כי סיכויי המבקשת לגבות הוצאותיה, ככל שתידחה התביעה, הנם אפסיים. על פי ההלכה כאשר התובע מתגורר במקום בלתי ידוע וייתכן אף מחוץ לתחום השיפוט ואין בידו להצביע על נכסים בתחומי מדינת ישראל, יש לחייבו בהפקדת ערובה. מדובר בתביעה מנופחת וטורדנית שמטרתה הטלת דופי במבקשת. הכנת ההליך לדיון כרוכה בעלויות רבות. על פי הפסיקה יש לבצע איזון בין זכות הגישה לערכאות לבין זכות הצד שכנגד שלא יצא מפסיד אם התביעה כנגדו תידחה. הואיל ונחתם הסכם פשרה מול קו לעובד ממילא מוצתה זכות הגישה לערכאות.

  3. המשיב טען בתגובה, כי לפי הפסיקה הזכות לגבות הוצאות משפט נסוגה מפני זכות העובד למימוש זכויותיו הקוגנטיות וזכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות יסוד. האמצעי של הפקדת ערובה יופעל כאשר מדובר בתביעה מופרכת על פניה או כאשר התובע נמנע מתשלום הוצאות. המבקשת לא הכחישה, כי המשיב עבד אצלה ומדובר בתביעה לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות. המשיב לא ציין את כתובתו בכתב התביעה, שכן הוא מחזיק באשרת שהייה זמנית ואין לו כתובת קבועה.

  4. בתשובתה טענה המבקשת, כי עסקינן בתביעה מופרכת, וממילא הוכח כי לא ניתן יהיה להיפרע מהעובד. יש להתחשב גם בזכות הקניין של המבקשת, אשר גם היא זכות חוקתית. הואיל ועלה בידי המשיב לשאת בשכר טרחת באת כוחו וכן באגרה, עליו לשאת גם בהפקדת ערובה, ובפרט כאשר המבקשת העלתה טענת קיזוז לעניין נקודות זיכוי וכספים ששולמו ביתר. אין מקום להעניק זכויות יתר לעובדים מבקשי מקלט לעומת עובדים אזרחי המדינה.

    המסגרת הנורמטיבית

  5. תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 הדנה בחיוב תובע בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע, אומצה על ידי בתי הדין לעבודה מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט -1969 .

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ